נודה לשמך
נודה לשמך
|
|---|
|
נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי, בְּרוּכִים אַתֶּם - לַיְיָ. בִּרְשׁוּת אֵל אָיוֹם וְנוֹרָא מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה, בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, טְהוֹרָה הִיא וְגַם פְּרוּשָׁה בִּרְשׁוּת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶקְרָא לֵאלֹהֵי הָעִבְרִיִּים. בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. אֶפְתְּחָה בְּשִׁיר פִּי וּשְׂפָתַי. (הנוסח הקצר שמופיע ברוב הסידורים היום)[1] |
נודה לשמך הוא פיוט שנוהגים לומר במנהג אשכנז המזרחי[2] בסעודת ברית מילה, בברכת הזימון קודם ברכת המזון. כפי הנראה, הפיוט נכתב כהקדמה לברכת המזון, אך לא במיוחד לסעודת ברית מילה.[3]
בספר בית שמואל כתב שבסעודת שבע ברכות, כאשר מברכים רק ברכה אחת (אשר ברא)[4] יש לומר במקום הפיוט 'דוי הסר', את הפיוט 'נודה לשמך'.[5]
מחבר הפיוט אינו ידוע[6] וכן זמן חיבורו אינו ברור, אמנם משערים שנתחבר בימי הביניים.
תוכן הפיוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש שהעירו על כך שעל פניו אין קשר בין הפיוט לברית מילה, ונדחקו לבאר הטעם שנהגו לאומרו בברית מילה.[7]
ואכן יש שכתבו שהפיוט מעיקרו לא נתחבר כלל לברית מילה, רק נתקן כפיוט קודם ברכת המזון, ומאוחר יותר תיקנו לאומרו בסעודת ברית מילה.[8] רבי דוד לידא כתב כי נוהגים לומר את הפיוט בברית לפי שמרבים בשירות ובתשבחות לפני המקום על שהכניסנו בבריתו.[9] והברית היא אות חתום בבשרינו שבחר בנו לעובדו ולספר תהילתו.[10]
יש שכתבו שאומרים פיוט זה בברית היות שהוא מסיים במילים ברוך הבא בשם ה', אותם מילים בהם התחיל סדר הברית, שכאשר נכנס התינוק אומרים ברוך הבא בשם ה', היות שהבא בגמ' שמונה, רמז לתינוק הנימול לשמונה.[11]
בכמה מספרי הזמירות מופיע פיוט זה בהקשר לסעודת נישואין. וכן נראה מדברי עוד אחרונים.[12]
נוסחאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלק מהסידורים נוספו עוד כמה בתים שלא מופיעים ברוב הסידורים הנפוצים היום.[13] למעשה, פיוט זה מאוד נדיר בכתבי יד, ויש בלבול גדול בדפוסים הקדומים לגבי איזה בתים כלולים בפיוט, ויש רגליים לדבר לומר שהבתים הנוספים אינם מקוריים, ועדיין צריך עיון.
לחנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנו לחן מהעת האחרונה של הזמר ליפא שמעלצר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עיונים בסידור התפילה - נודה לשמך בתוך אמוני באתר מכללת אורות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו #נוסחאות
- ^ במנהג אשכנז המערבי לא נוהגים לאומרו, ראו מחזור שבחי ישורון, נוא יארק תשע"ו, עמ' 706 ואילך.
- ^ שו"ת שבט הלוי חלק ג, סימן צד.
- ^ כגון אם לא באו פנים חדשות.
- ^ בית שמואל אבן העזר סב יא, וכדבריו פסקו הקיצור שולחן ערוך (קמט ג) והערוך השולחן (סב יח).
- ^ סדר עבודת ישראל טוען שחתום זלמן, אבל חתימה זו בעייתית מאחר שהוציא את החתימה מהבתים שלא ברור שהם מקוריים, ראו לקמן.
- ^ ספר סוד השם ענייני מילה, (בשרביט הזהב).
- ^ עיינו בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סימן צד אות ג).
- ^ בספרו "סוד ה' " מובא במאמר של ד"ר יצחק ספיר באתר אורות ישראל.
- ^ מלשון הטור יורה דעה הלכות מילה סימן רס. ואת הקשר לפיוט זה כתב בספר עושין בשמחה, הרבסט, חיים, ירושלים תשס"ו.
- ^ דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית כא פסוק ד. וראה דברי שיח ברית מילה עמ' כ"ד.
- ^ עיין לדוג' בפי' בית שמואל על שולחן ערוך אבן העזר סב יא.
- ^ ראו סדר עבודת ישראל, מנהג עשטרייך, עמ' 803, וראו גם בספר לקוטי צבי שגורס חלק מהבתים הנוספים ולא כולם.