נוה אחיעזר
| מידע | |
|---|---|
| עיר | בני ברק |
| מייסדים | פועלי אגודת ישראל |
| על שם | הרב חיים עוזר גרודזנסקי |
| קואורדינטות | 32°04′21″N 34°50′31″E / 32.07261098°N 34.84180927°E |
| שכונות נוספות בבני ברק | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   נוה אחיעזר  | |
  | |
נוה אחיעזר היא שכונה בדרום־מזרח בני ברק, מהוותיקות שבעיר. השכונה הוקמה על ידי תנועת פועלי אגודת ישראל ונקראת על שמו של הרב חיים עוזר גרודזנסקי, בעל שו"ת "אחיעזר".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכונה הוקמה בשנת ה'תש"ח מיד לאחר השואה, על ידי חברת "פיתוח" של תנועת פועלי אגודת ישראל כשיכון עולים בו שוכנו פליטים ממלחמת העולם השנייה. במשך השנים התרחבה השכונה והתיישבו בה חוגים חרדיים שונים ביניהם גם מבני עדות המזרח ותימן. באפריל 1957 הונח אבן פינה לשלב ד' של השכונה שכלל 100 יחידות דיור לעולים חדשים[1].
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוה אחיעזר גובלת בכביש גהה ובשכונת רמת עמידר שבעיר רמת גן. רחובה הראשי של השכונה נקרא על שם הרב ד"ר נתן בירנבוים, הוגה הדעות אשר היה מראשי הציונות וחזר בתשובה והצטרף לשורות אגודת ישראל. רחוב אחר נקרא על שם יהודה לייב אורליאן, מחנך והוגה דעות ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין שנהרג בשואה. לפני כמה שנים הוסב שמו של אחד מרחובות השכונה ונקרא על שמו של יהודה נחשוני, עיתונאי והוגה דעות, מראשי פועלי אגודת ישראל, שאף ערך במשך שנים את ביטאון התנועה שערים.
פארק אחד בשכונה נקרא "גן משה" על שם ר' משה ארשטר, עסקן ציבורי איש תנועת פועלי אגודת ישראל. פארק אחר נקרא "גן נח" על שם ר' נח דננברג, מבוני השכונה.
בשכונה קיימים כמה בתי כנסת, ישיבות גבוהות וקטנות, כשהמרכזית שביניהם היא ישיבת "בית מדרש עליון" בראשות הרב ירחמיאל אונגרישר ומונה למעלה מ-500 תלמידים. כמו כן קיימים בשכונה כוללים לאברכים, תלמודי תורה, בתי ספר לבנות, סמינרים - יסודי ועל יסודי, גנים ופעוטונים.
רבני השכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אברהם צבי וייס - רבה הראשון של השכונה. נולד בי"א באייר ה'תרס"ב בעיירה בנדקוויץ שבהונגריה לרב מנחם וייס דומ"צ מונקאטש ולחיה צפרה בת האדמו"ר רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ, אחיו של ה"אמרי יוסף". נסמך להוראה על ידי סבו ועל ידי רבי שמואל אנגל מרדומישלא, רבי אברהם יוסף גרינוולד אב"ד אונגוואר, רבי אליעזר דוד גרינוולד אב"ד סאטמר ומבד"צ מונקאטש. כיהן כדומ"צ בעיר סאטמר, ולאחר הצלתו בשואה, עלה לארץ ישראל, וכיהן כרב הקהילה החרדית ביפו ובשנת ה'תשי"ד מונה לכהן כרבה הראשון של שכונת נוה אחיעזר, משרה בה כיהן עד לפטירתו ביום ג' בסיון ה'תשל"ט.
- הרב משה יעקב וייס - לאחר פטירת הרב אברהם צבי וייס, מונה בנו הרב משה יעקב וייס למלא את מקומו ברבנות השכונה. הרב משה יעקב וייס, נולד (בז’ בחשוון ה'תרפ"ד, סאטמר). תלמידם של האדמו”ר רבי יואל טייטלבוים בסטמאר, רבי יהודה סגל רוזנר בעל "האמרי יהודה" מסקלהיד, הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ והרב מרדכי בריסק רבה של טשנד. קיבל סמיכה מבית דין של קהילת מונקאטש ומבעל ה’בניין דוד’. בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין בהונגריה. בנובמבר 1946 הפליג לארץ ישראל באוניית המעפילים "כנסת ישראל" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו למחנות המעצר בקפריסין. כעבור 9 חודשים שוחרר ועלה ארצה. בארץ קיבל ‘סמיכה’ מהרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן, ו’הראשון לציון’ הרב יצחק נסים וכן על ידי הרב עקיבא סופר מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ. בשלהי שנות השמונים התקרב לרבי מנחם מענדל שניאורסון מליובאוויטש. כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו בי"ח בטבת ה'תשע"ב.
- הרב יצחק ישעיה וייס - מלבד התמחותו ברבנות, הוא מומחה בנושא יחוס וגנאלוגיה. בעבר אף ערך והוציא לאור את כתב העת צפונות.
- הרב שלמה מחפוד - לצד הרב האשכנזי הרב וייס מכהן הרב שלמה יוסף מחפוד, אשר מונה לאחר פטירת הרב אברהם צבי וייס לשמש כרב עבור ציבור יוצאי תימן המתגוררים באזור.
עם תושבי השכונה נמנים הרב יגאל כהן, והרב יצחק רצאבי מחשובי רבני תימן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה רזמיווש, שיכון נוה אחיעזר אשר בבני ברק, שערים, 18 בפברואר 1955
- י. מריץ, עיירה חרדית למופת: עשר שנים להווסדה של נוה אחיעזר, שערים, 26 ביולי 1957
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוקם שיכון עולים חדש בנוה־אחיעזר, שערים, 11 באפריל 1957