נחום נרדי
 | |
| לידה |
15 בפברואר 1901 קייב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1977 (בגיל 76) תל אביב-יפו, ישראל |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה |
| עיסוק | מלחין, מעבד מוזיקלי, פסנתרן |
| סוגה |
זמר עברי |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| צאצאים |
נעמה נרדי |
  | |
נחום נַרדי (15 בפברואר 1901, כ"ו בשבט תרס"א – 13 בספטמבר 1977, ג' בתשרי תשל"ח) היה מלחין, מעבד מוזיקלי ופסנתרן ישראלי, אשר חיבר מאות מנגינות פופולריות לפזמונים ושירי ילדים בזמר העברי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נרדי נולד בכ"ו בשבט תרס"א בקייב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) לרחל לבית ברגינסקי ואברהם נָרוֹדְיֶצקי, במשפחה חסידית של לומדי תורה בת שבעה ילדים. מגיל צעיר גילה כישרון מוזיקלי. בגיל שבע זכה לנגן בפסנתר משלו ומגיל 12 החל בליווי אמנים. זכה במלגה ללימוד בקונסרבטוריון של קייב וסיים לימודיו שם בהצטיינות ב-1915. חוקר הזמר העברי אליהו הכהן מספר כי נרדי זכה בסיום לימודיו בתחרות נגינה בפרס הראשון (במקום השני זכה ולדימיר הורוביץ).[1] עקב פרעות פטליורה ב-1919 עזב לוורשה, שבה שהה שנתיים, ומשם עבר לווינה, ובה סיים את לימודיו באקדמיה למוזיקה ב-1922. אחיו הצעיר, נוח, עלה ראשון ארצה עם קבוצת חלוצים בעלייה השלישית.
בשנת 1923 עלה לארץ ישראל. הוריו עלו אף הם ארצה בעקבותיו. לדברי הכהן, כאשר נרדי הגיע ארצה הוא התפרסם בתחילה כפסנתרן, אולם הבין שייעודו הוא הלחנה לאחר סיור מוצלח שערך עם הזמרת ברכה צפירה באירופה ב-1929, אשר כלל הופעה בוורשה. נרדי נחשף בארץ ישראל למלודיות מזרחיות ויצר לחנים ששילבו אלמנטים מזרחיים במוזיקה מערבית. הוא חיבר לחנים לשירים רבים שהיו פופולריים בתקופת היישוב. חלק גדול מלחניו היה למילותיו של חיים נחמן ביאליק. רבים מלחניו הולחנו או עובדו במיוחד למען הזמרת ברכה צפירה, שאיתה הִרבה להופיע בישראל ומחוצה לה, ואף נישא לה. בין שיריו הידועים נכללים "בין נהר פרת ונהר חידקל", "יש לי גן", "שתו העדרים", "שיר העבודה והמלאכה", "עלי גבעה",[2] "שיר העבודה" (כחול ים המים). נחום תמך כלכלית באחיו הצעיר, נוח, וסייע לו במימון לימודיו בסמינר למורים.
בשנת 1939 ליווה נרדי את שושנה דמארי בפסנתר עת קיימה דמארי את הקונצרט הראשון שלה כזמרת, בהיותה בת 16 בלבד. בספטמבר 1947 ייצג את היישוב בכנס עולמי למוזיקה ולפולקלור שהתקיים בפריז וניגן שם מיצירותיו. הוא הופיע גם בפני פליטים יהודים. בתחילת שנות ה-50 נישא לזמרת אהובה צדוק, ובשנת 1952 יצאו השניים למסע הופעות בארצות הברית שנמשך שנתיים.
נרדי הלחין גם שירי ילדים רבים, שאת רוב מילותיהם חיבר לוין קיפניס. בין שיריו המפורסמים "שנה טובה" (שנה הלכה שנה באה), "מי יבנה בית", "אני פורים", "לביבות" (קמח מן השק), שיר לחמוטל של ח"נ ביאליק ועוד. נרדי זכה בשנת 1958 ב"פרס אלקוני" על תרומתו לזמר העברי.
נרדי היה נשוי ארבע פעמים. מנישואיו לברכה צפירה (בני הזוג היו נשואים בשנים 1931 - 1939) נולדה בתו, זמרת האופרה נעמה נרדי; מנישואיו לאהובה צדוק נולד הבן יאיר.
נחום נרדי נפטר בג' בתשרי תשל"ח, בגיל 76. נטמן בבית העלמין קריית שאול.[3]
בשנת 2009 נקרא בתל אביב רחוב על שמו.
יצירותיו הסימפוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סויטה תימנית
- סויטה לפגוט
- סויטת הרועים
- סויטה תזמורתית למחול
- קנטטה לנגב
- רות – אופרה קומית
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 3 שירים, מילים מאת דינה חן, אור-תו תל אביב, 1969.
- 18 שירים, מוגש למשתתפי סמינריון-הקיץ של מורי "המרכז לחינוך" שנערך בראשית חופש תרצ"ט בתל אביב, תל אביב 1939.
- 55 שירי ילדים, הוצאת נחום נרדי, תל אביב, 1969.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחום נרדי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- נחום נרדי, באתר זמרשת
- נחום נרדי, באתר שירונט
נחום נרדי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נחום נרדי, באתר Discogs (באנגלית)- נחום נרדי, דף שער בספרייה הלאומית
- רשימת הפרסומים של נחום נרדי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "נחום נרדי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2297
- נחום נרדי באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית
- נחום נרדי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- משה גורלי (ברונזפט), קומפוזיטורים ארץ־ישראליים: נחום נרדי, דבר, 24 באפריל 1947
- תקוה ויינשטוק, הכוכב ה-14, מעריב, 26 במאי 1961
- חגי חיטרון, כרם התימנים פינת סנטה מוניקה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
ברכה צפירה ונחום נרדי בשיר העבודה והמלאכה של ביאליק, 1936, סרטון באתר יוטיוב- נחום נרדי באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חגי חיטרון, כרם התימנים פינת סנטה מוניקה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011.
- ^ גיל פז, "עלי גבעה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 במרץ 2018
- ^ נחום נרדי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.