נחום צמח
 | |
| נחום צמח | |
| לידה |
1887 וולקוביסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
ספטמבר 1939 (בגיל 52 בערך) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1909–1939 (כ־30 שנה) |
  | |
נחום דוד צֶמַח (ברוסית: Наум Лазаревич (Нахум Давид) Цемах; 1887 – ספטמבר 1939) היה מורה לעברית, שחקן ובמאי תיאטרון יהודי-רוסי, ממקימי התיאטרון העברי הראשון "הבימה" בשנת 1917 ואחד משחקניו הראשונים של תיאטרון הבימה במוסקבה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמח נולד ברוגוז'ניצי (ליד ביאליסטוק) ברוסיה הלבנה, בנם של אליעזר וחיה זיסל צמח[1]. בשנת 1909 ייסד את "הבימה ביאליסטוק" כלהקת תיאטרון המופיעה בעברית, אולם לאחר שהשלטונות אסרו הצגות בעברית, נאלצה הלהקה לנדוד. בשנת 1913 לקח צמח את הלהקה להופיע בפני הקונגרס הציוני ה-11 בווינה, אולם לא זכה מהם לתמיכה כספית שביקש.
בשנת 1914 ניסה להפעיל את להקתו בוורשה, לאחר שכרת ברית עם מנחם גנסין ופנה עמו יחד תחילה לחנה רובינא, שהצטרפה להחלטה, אך רק בשנת 1917 פעלו למימוש החלטתם. את פעילותם בוורשה קטע פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשל כך נסע למוסקבה, שם הצליח לקיים את להקתו, הוא החליט לגייס את תמיכתו של הרב יעקב מזא"ה ולשחק בשפה העברית, כשארץ ישראל היא היעד.
צמח נפגש עם הבמאי והמורה הרוסי המפורסם קונסטנטין סטניסלבסקי וביקש את סיועו בהקמת התיאטרון. סטניסלבסקי הסכים להפוך את "הבימה" לסטודיו של התיאטרון האמנותי של מוסקבה והעמיד לרשותו את אחד מתלמידיו הטובים ביותר, הבמאי הארמני יבגני וכטנגוב, כדי שישמש מדריך אמנותי לקבוצת הצעירים העבריים. על הרישיון להקמת התיאטרון חתום השר לענייני לאומים בברית המועצות דאז, יוסיף סטלין.
פעילותו של צמח הייתה חלוצית, שכן התיאטרונים העבריים שפעלו לפני כן בארץ ישראל וברחבי הגולה לא התנהלו בצורה מקצועית, הוא דאג לתרומות, למחזות ולבמאים בשמונה שנותיה הראשונות של הבימה, בהם הציגה ארבעה מחזות שעסקו בתולדות היהודים, בתרבות היהודית ובשפה העברית.
בתיאטרון מנחם גנסין היה המזכיר ויד ימינו, דוד ורדי, בוגר הגימנסיה העברית הרצליה, לימד את חברי הלהקה עברית.
בשנת 1923 החליט הקונגרס ה-12 של המפלגה הקומוניסטית להשתמש בתיאטרון כאמצעי תעמולה קומוניסטית. בעקבות הצרת חופש היצירה והתגברות האנטישמיות נאסרה פעילות ציונית ברוסיה והתיאטרון החליט לצאת לסיבוב הופעות באירופה וארצות הברית החל מינואר 1926 במשך שנה. תחילה באירופה : לטביה, ליטא, פולין, אוסטריה, צרפת וגרמניה שם זכו להצלחה קופתית (למעט צרפת), ובדצמבר של אותה השנה הגיעו לארצות הברית והופיעו בחופה המזרחי, אך על אף הביקורות החיוביות לה זכו, לא זכו בהצלחה כספית, ודרישתו של צמח להיות מנהל יחיד עוררה מריבות ומרד בקרב השחקנים.
ביוני 1927 התפצלה הלהקה, מרבית השחקנים שבו לאירופה ומשם עלו לארץ ישראל. צמח נותר עם קבוצה קטנה בארצות הברית, בהם שלושה מבני משפחתו, אשתו - מרים גולדינה, אחותו - שפרה ברקס ואחיו - בנימין צמח. הוא כשל בניסיון להקים תיאטרון עברי, לאחר זמן מה עזבו אחרוני השחקנים והוא החל לביים הצגות בעברית, יידיש ואנגלית, ועל אף שהכנסתו הייתה מרשימה, ירד מנכסיו בעקבות המשבר הגדול בארצות הברית של שנת 1929.
בשנת 1930 נולד בנו אריאל, ומצבו הכלכלי התדרדר. הוא הצטרף לאגודה לקידום השפה היידית בלוס אנג'לס, והופיע מטעמה יחד עם אשתו ואחיו במספר אירועים.
בשנת 1935 עלה לארץ ישראל[2] במטרה לחבור להבימה. חלק מאנשי הבימה סירבו לקבלו, והוא נשאר בארץ שנתיים נוספות, שבמהלכן הציע להקים תיאטרון לנוער והגיש מועמדות למשרת מנהל השעה העברית שנפתחה ברדיו המנדטורי, אך לא קיבל את שתי העבודות, ולכן עבד כפקיד בחברת הביטוח "הסנה". באותה התקופה עזבה אותו אשתו.
ביוני 1937 חזר לניו יורק, וכעבור שנתיים, בספטמבר 1939, נפטר בגיל 52, לאחר שהיה חולה במשך כמה שנים, ובחוסר כל.
משנת 1953 מוענק, מקרן שנפתחה על שמו, פרס הבימה למחזה עברי מקורי שהוצג באחד מהתיאטרונים בארץ מקום המדינה, או שנדפס, אך לא הוצג[3].
ב-2017 לכבוד חגיגות 100 שנה להיווסדותו של התיאטרון הלאומי הבימה יצאה הצגה "צמח" – שיתוף פעולה של הבימה ותיאטרון מלנקי – המספרת את סיפור הקמת התיאטרון הבימה וסיפור יחסיו של נחום צמח עמו[4].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק נורמן (עורך), בראשית הבימה: נחום צמח מייסד הבימה בחזון ובמעש, ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית, תשכ"ז 1966.
- אורי חקלאי, פועלו של נחום צמח על רקע תחיית התרבות היהודית ברוסיה, עבודה לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1974.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחום צמח, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- נחום צמח, בארכיון הבימה
- נחום צמח, בארכיון הבימה
- חוברת הסיור של תיאטרון הבימה המוסקבאי באירופה וארצות הברית, באתר האוניברסיטה הפתוחה
(בגרמנית) - נחום צמח, באנציקלופדיית אוקספורד לתיאטרון ובמה (באנגלית)
- נחום צמח, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- נ. צמח - מנהל מחלקת התיאטרון היהודי של קרן העזרה הממשלתית באמריקה, דבר, 12 בספטמבר 1937
- Nahum Zemach, Founder of Habimah, Dies Here at 52, JTA, September 10, 1939
- נחום צמח, מיסד "הבימה", דבר, 11 בספטמבר 1939
- נחום היניץ, עם נחום צמח באמריקה, דבר, 12 במרץ 1948
- חנה רובינא, לזכרו של נ. ד. צמח, דבר, 23 בספטמבר 1949
- דוד ורדי, עם פרס הבימה לנ. צמח ולמ. גנסין, דבר, 19 בפברואר 1954
- בנימין ווסט, נחום צמח מייסד "הבימה", דבר, 15 באוקטובר 1954
- ב. ווסט, נחום צמח בזהרו ובטרגיותו, דבר, 4 בספטמבר 1964
- מפי נחום צמח מייסד "הבימה", דבר, 14 באוקטובר 1966
מיה אשרי, מייסד הבימה נחום צמח הודח מהבמה, ושב אליה אחרי מותו, באתר הארץ, 22 בינואר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הודעת פטירה, חיה זיסל צמח, דבר, 31 בינואר 1950.
- ^ הודעה על הגעתו של נחום צמח, דואר היום, 1 בספטמבר 1935.
- ^ פרסי "הבימה" לזכר מייסדיה, על המשמר, 3 בדצמבר 1953.
- ^ מיה אשרי, סיפורו העגום של מייסד "הבימה" מקבל סוף טוב אחרי מותו, באתר הארץ, 22 בינואר 2018
| בקרת זהויות |
|
|---|