נמל החלל קייפ קנוורל
 | |
 | |
| נתוני השדה | |
|---|---|
| סוג השדה | בסיס חיל אוויר אמריקאי |
| תקופת הפעילות | 1940[1]–הווה (כ־84 שנים) |
| מפעיל | פיקוד החלל של חיל האוויר של ארצות הברית |
| בעלים | מחלקת ההגנה של ארצות הברית |
| עיר סמוכה | קוקו ביץ', פלורידה |
| משרת את | 45th Space Wing |
| בסיס לחברות | בסיס חיל האוויר פטריק |
| קואורדינטות | 28°29′20″N 80°34′40″W / 28.48889°N 80.57778°W |
| http://www.patrick.af.mil | |
| מסלולי טיסה | |
|
(למפת פלורידה רגילה)   נמל החלל קייפ קנוורל | |
נמל החלל קייפ קנוורל (באנגלית: CCAFS – Cape Canaveral Air Force Station) הוא נמל חלל השייך למפקדת החלל של חיל האוויר האמריקאי. הנמל ממוקם בכף קנוורל שבמדינת פלורידה, ארצות הברית. CCAFS הוא בסיס השיגור העיקרי של ארצות הברית בחוף המזרחי שלה, עם ארבעה כני שיגור פעילים. הנמל נמצא מדרום-מזרח למרכז החלל קנדי של נאס"א, הנמצא באי הסמוך מריט איילנד. שני הבסיסים מחוברים ביניהם על ידי גשרים. בנמל יש גם מסלול נחיתה באורך 3 ק"מ, המשמש לנחיתת מטוסי תובלה הנושאים בתוכם בדרך כלל חלקי לוויינים וטילים.
רבות ממשימות תוכנית החלל האמריקאית שוגרו מנמל החלל קייפ קנוורל, בהן הלוויין הראשון של ארצות הברית, האסטרונאוט הראשון של ארצות הברית ועוד משימות רבות.
כיום משמש נמל החלל את חיל האוויר האמריקאי לשיגור לווייני ריגול, ואת נאס"א לשיגור לווייני מחקר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזור היה בשימוש על ידי ממשלת ארצות הברית כבר מ-1949, כאשר הנשיא הארי טרומן ייסד את JLRPG (Joint Long Range Proving Grounds) בכף קנוורל, לניסויי טילים. מיקום זה היה אידיאלי מפני ששיגור הטילים מתבצע ונוחת באוקיינוס האטלנטי, ובנוסף האזור קרוב לקו המשווה כמעט יותר מכל מקום אחר בשטחה היבשתי של ארצות הברית. הקרבה לקו המשווה מאפשרת את האצת הטיל בזכות סיבוב כדור הארץ סביב עצמו.
בשנת 1951 ייסד חיל האוויר האמריקאי את המרכז לניסויי טילים (Air Force Missile Test Center) על יד תחנת צי האוויר בנהר הבננה (Banana River Naval Air Station).
בעקבות פרויקט ספוטניק, הלוויין הסובייטי הראשון בחלל, שיצא לדרך ב-4 באוקטובר 1957, שיגרה ארצות הברית את הלוויין הראשון שלה, וונגארד TV3 אבל הטיל התפוצץ במהלך השיגור.
ב-29 ביולי 1958 הוקמה סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, והאזור הפך לאתר השיגור שלה. טילים רבים נוסו ושוגרו מהכף ביניהם: רדסטון, יופיטר, פרשינג, פולאריס, ת'ור, אטלס, טיטן, מיניטמן ודלתא. המשימות המאוישות הראשונות של ארצות הברית מרקורי וג'מיני שוגרו מהכף.
כני השיגור בנמל החלל קנדי הוקמו כדי לשגר את טילי הסטורן 5 שלקחו את חלליות האפולו לירח, ולאחר מכן הוסבו הכנים כדי להתאים לשיגורן של מעבורות החלל.
בשנת 1966 באתר נפתח מוזיאון החלל והטילים של חיל האוויר האמריקאי.
כני שיגור פעילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר קיימים כני שיגור רבים חלקם כבר לא בשימוש. להלן כני שיגור פעילים:
- LC-39A – שיגור פאלקון 9, סטארשיפ
- LC-39B – שיגור Space Launch System
- LC-39C – שיגור פאלקון 9 ופאלקון כבד
- LC-40 – שיגור פאלקון 9
- SLC-41 – שיגור אטלס 5 ו-וולקן קנטאור
- SLC-41 – שיגור Rocket
- LZ1/LZ2 – אתרי נחיתה לפאלקון 9 ופאלקון כבד
39 מתקני שיגור נוצלו בעבר וממשיכים להיות מנוצלים על ידי מרכז החלל קנדי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נמל החלל קייפ קנוורל (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Patrick Air Force Base – FAQ Topic". Patrick Air Force Base.
| מתקני נאס"א | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מנהלת נאס"א | |||||
| עשרת מרכזי נאס"א העיקריים |
| ||||
| מתקני מחקר ובדיקה נוספים | מתקן ההרכבה מישו (אנ') • מתקן הטיסות וולופס • מתקן הבדיקות וייט סנדס (אנ') • מתקן ההכשרה והאימות העצמאי (אנ') • מתקן סנטה סוזאנה לניסויי שטח (אנ') • מתקן לניסויי בלוני אוויר (אנ') | ||||
| נמלי חלל | נמל החלל קייפ קנוורל • בסיס חיל החלל ונדנברג | ||||
| מערכי תקשורת ותצפית | רשת חלל עמוק (DSN) (מרכז קנברה לתקשורת חלל עמוק • מרכז מדריד לתקשורת חלל עמוק • מרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק) • מתקן הטלסקופ התת־אדום של נאס"א (אנ') • Space Flight Operations Facility (אנ') • רשת תקשורת לגופים קרובי ארץ (אנ') • רשת תקשורת חלל (אנ') | ||||
.svg)
