לדלג לתוכן

נמל התעופה מדריד-בראחס

נמל התעופה מדריד - בראחס
Aeropuerto de Madrid-Barajas
תצלום אוויר של הנמל
תצלום אוויר של הנמל
נתוני השדה
קוד IATA
‏MAD‏
קוד ICAO
‏LEMD‏
סוג השדה ציבורי
תקופת הפעילות 1928–הווה (כ־96 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מדריד עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל Aena
בעלים ENAIRE עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר סמוכה מדריד, ספרד
בסיס לחברות אייר אירופה
איבריה
קואורדינטות 40°29′36″N 003°34′00″W / 40.49333°N 3.56667°W / 40.49333; -3.56667
גובה מעל פני הים 600 מטר (2,000 רגל)
אתר נמל התעופה מדריד-בראחס
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
15R/33L 13,451 4,100 אספלט
18L/36R 11,483 3,500 אספלט
15L/33R 11,483 3,500 אספלט
18R/36L 14,272 4,350 אספלט
סטטיסטיקה (2019)
מספר הנוסעים 61,734,037 Increase
תנועות מטוסים 426,376 Increase
מטען 558,567 (טון) Increase
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טרמינל 2

נמל התעופה מדריד-בראחסספרדית: Aeropuerto de Madrid-Barajas) הוא נמל תעופה בינלאומי המשרת את מדריד, בירת ספרד. מקור שמו של הנמל בעיירה בראחס הסמוכה אליו.

מדריד-בראחס הוא נמל התעופה הגדול והעמוס בספרד, והעשירי העמוס ביותר בעולם[1]. מאז פתיחתו, צמח הנמל והפך לאחד ממרכזי התעופה החשובים של אירופה. בשנת 2007, היה קו מדריד - ברצלונה היוצא מהנמל הקו התדיר בעולם, עם 971 טיסות בשבוע, אך מאז ירדה תדירותו בשל פתיחת קו רכבת מהירה בין הערים. כיום הנמל הוא השער האווירי המרכזי לחצי האי האיברי ומהווה מוקד משיכה לטיסות רבות, בעיקר מאמריקה הלטינית. בשנת 2008 עברו בנמל יותר מ-50.8 מיליון נוסעים[2].

הנמל כולל ארבעה מסלולי המראה וארבעה בתי נתיבות. טרמינל 4, החדש מביניהם, משמש את טיסות חברת איבריה וחברות נוספות בברית חברות התעופה Oneworld, בהן בריטיש איירוייז ואמריקן איירליינס. שלושת הטרמינלים האחרים משמשים את טיסות שאר החברות, בהן החברות הספרדיות אייר אירופה. הנמל משמש כנמל הבית של חברת התעופה הספרדית איבריה, שאחראית לכ-60% מתנועת הנוסעים בנמל[3] וחברות ספרדיות קטנות כמו פריבילג' סטייל.

הנמל מקושר כיום למדריד באמצעות קו 8 של הרכבת התחתית, הכולל תחנה בטרמינל 2 (מעבר לטרמינלים 1 ו-3) ותחנה בטרמינל 4 החדש, וכן קו רכבת פרברית שמקשר בין נמל התעופה לבין תחנות הרכבת אטוצ'ה וצ'מרטין בעיר.

סטטיסטיקת נוסעים ומטען

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסעים תנועת מטוסים מטען (טון)
2001 34,050,215 375,558 295,944
2002 33,915,302 368,029 295,711
2003 35,855,861 383,804 307,026
2004 38,718,614 401,503 341,177
2005 42,146,784 415,704 333,138
2006 45,799,983 434,959 325,702
2007 52,110,787 483,292 325,201
2008 50,846,494 469,746 329,187
2009 48,437,147 435,187 302,863
2010 49,863,504 433,683 373,380
2011 49,671,270 429,390 394,154
2012 45,195,014 373,185 359,362
2013 39,735,618 333,056 346,602
2014 41,833,374 342,601 366,645
2015 46,828,279 366,605 381,069
2016 50,420,583 378,150 415,774
2017 53,402,506 387,566 470,795
2018 57,891,340 409,832 518,858
2019 61,734,037 426,376 558,567

בנייתו של הנמל החלה ב-1927 והוא נפתח לטיסות פנימיות ובינלאומיות ב-22 באפריל 1931, אם כי טיסות סדירות לנמל החלו לפעול רק כשנתיים מאוחר יותר. הטרמינל הראשון התאים לכשלושים אלף נוסעים בשנה, ובנוסף אליו נבנו מספר האנגרים ומבנה למועדון התעופה. קו הטיסה הסדיר הראשון היה הקו לברצלונה, ואחריו החלו להתווסף קווי טיסה בינלאומיים.

בתחילת דרכו כלל הנמל מסלול המראה על דשא, ורק בשנות הארבעים, כחלק מתכנון מחודש של הנמל, נסללו מסלולים חדשים. אורכו של המסלול הראשון שהחל לפעול בשנת 1944 היה 1,400 מטרים ורוחבו היה 45 מטרים. עד סוף העשור פעלו בנמל שלושה מסלולים, שאינם קיימים עוד כיום.

בשנות החמישים עברו בנמל יותר מחצי מיליון נוסעים בשנה והופעלו במקביל חמישה מסלולי המראה. בין היתר נפתח קו הטיסה לניו יורק, ובשנת 1955 נפתח הטרמינל השני, שיועד לטיסות פנים. בשנות השישים החל הנמל לקלוט מטוסים גדולים, והצמיחה בתנועת הנוסעים גדלה מעל למצופה, בעיקר בשל התפתחות התיירות בספרד. בתחילת העשור שירת הנמל כ-1.2 מיליון נוסעים בשנה, כפול מהתחזיות שהוצגו ב-1957.

בשנות השבעים, עם תנופת התיירות האדירה ועם הצגתו של מטוס הבואינג 747, עברו בנמל כ-4 מיליון נוסעים בשנה, והחלה בנייתו של טרמינל בינלאומי (כיום טרמינל 1). ב-1974 הוצג לראשונה קו השאטל לברצלונה, והחל לפעול במספר טיסות יומיות וללא צורך בהזמנה מוקדמת של כרטיס. לקראת מונדיאל 1982 עבר הנמל שיפוצים נרחבים, שכללו הרחבה ושדרוג של שני הטרמינלים הקיימים.

בשנות התשעים המשיכה צמיחתו של הנמל. ב-1994 נפתח מסוף המטען הראשון ושופץ מגדל הפיקוח. ב-1997 נפתח אגף צפוני חדש בטרמינל הבינלאומי. ב-1998 נחנך מגדל פיקוח חדש בגובה 71 מטרים, וב-1999 נפתח אגף דרומי חדש בטרמינל הבינלאומי. בעקבות פתיחת האגפים החדשים בטרמינל הבינלאומי, הוחלט על שינוי סיווג הטרמינלים: האגף הדרומי ומרבית הטרמינל הבינלאומי הישן הפכו לטרמינל 1, שאר הטרמינל הבינלאומי הישן יחד עם הטרמינל המקומי הפכו לטרמינל 2 והאגף הצפוני הפך לטרמינל 3.

בחודש נובמבר 1998 נפתח מסלול המראה חדש באורך 4,400 מטרים, בין הארוכים באירופה. בשנת 2004 הסתיימה בנייתו של טרמינל 4 וסלילתם של שני מסלולים נוספים, מקבילים למסלולים הקיימים, והטרמינל החדש נפתח רשמית ב-5 בפברואר 2006. עם הרחבה זו, הפך מדריד-בראחס לנמל התעופה בעל שטח הטרמינלים הגדול בעולם.

אולם הצ'ק-אין בטרמינל 4
אולם הצ'ק-אין בטרמינל 4

תאונות ואירועים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ב-27 בנובמבר 1983, טיסה 011 של אוויאנקה התרסקה בעת גישתה לנחיתה בנמל. המטוס פגע ברכס גבעות, וכתוצאה מהפגיעה כנפו הימנית נשברה והתנתקה. המטוס התהפך והתרסק על גבו. בתאונה נספו 158 מ-169 הנוסעים וכל 23 אנשי הצוות.
  • ב-7 בדצמבר 1983, מטוס בואינג 727 בטיסה 350 של איבריה איירליינס התנגש במהלך ההמראה במטוס מקדונל דאגלס DC-10 בטיסה 134 של אוויאקו, שנכנס בשוגג למסלול ההמראה של טיסת איבריה. בתאונה נספו 135 אנשים, 93 מטיסת איבריה ו-42 מטיסת אוויאקו.
  • ב-30 בדצמבר 2006, התקבלה אזהרה טלפונית על פצצה שהוטמנה בשטח הנמל. המשטרה הספיקה לפנות חלקים מהנמל לפני שהפצצה התפוצצה במבנה חניון D של טרמינל 4. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 2 אזרחי אקוודור שישנו במכוניותיהם ומבנה החניון קרס כליל. מאוחר יותר התקבלה שיחת טלפון אנונימית בה נטען כי מחתרת ה-ETA לוקחת אחריות על הפיצוץ.
  • ב-20 באוגוסט 2008, טיסה 5022 של ספנאייר ללאס פאלמאס דה גראן קנריה באיים הקנריים התרסקה מיד לאחר המראתה מהנמל. בהתרסקות נספו לפחות 154 נוסעים מבין 172[4] האנשים שהיו על המטוס, שני נוסעים נוספים נפצעו באורח קשה והשאר באורח קל.

טיסות לישראל וממנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל על מפעילה שתי טיסות יומיות בין נמל התעופה לתל אביב.

איבריה מפעילה שתי טיסות יומיות בין נמל התעופה לתל אביב.

אייר אירופה מפעילה 6 טיסות שבועיות בין נמל התעופה לתל אביב.

ביולי 2018 הודיעה אייר אירופה על פתיחת קו חדש מנמל התעופה לאילת, הקו החל לפעול ב-30 באוקטובר עד 26 במרץ 2019.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]