נשפון פרפרי

נשפון פרפרי
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי נשפון
משפחה:	נשפוניים
סוג:	נשפון פרפרי
מינים
	11
שם מדעי
	Glauconycteris; ‏דובסון, 1875

נשפון פרפרי (שם מדעי: Glauconycteris) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת הנשפוניים, ובו 11 מינים, שחיים באפריקה שמדרום לסהרה. הסוג הוקם בשנת 1875 על ידי הזואולוג האירי ג׳ורג׳ אדוארד דובסון והמינים שבו סווגו קודם לכן תחת נשפון צמרירי. הנשפון הפרפרי קרוב מבחינה חיצונית וגנטית לסוג נשפון דלדלים מאוקיאניה, ויש הרואים בשניהם תת-סוגים. בטקסונומיות וארגוני שימור רבים, נשפון הפרפר כולל עדיין גם את הנשפון העקוד בעל הצבעים הבולטים; ערך זה מתייחס אל האחרון כטקסון מונוטיפי לעת עתה.

תיאור ואנטומיה

הנשפון הפרפרי מתאפיין בגוף חביתי, כנפיים רחבות וקצרות, צוואר עבה וראש עגול. הגולגולת כיפתית, המצח גבוה ולעומתם החרטום שטוח, קצר ורחב במיוחד. האף רחב עם תלם עמוק בין הנחיריים, הלוע גדול והשיניים קצרות וחדות. השפה התחתונה גדולה ועבה. האוזניים, קעורות, קצרות ורחבות עם צפירים קטנים. בדומה לנשפון הדלדלי, גם לנשפון הפרפרי יש בשולי הפה דלדלי עור שמהווים חלק מתנוכי האוזן. כנף הזנב גדולה ורחבה כמפרש והיא מכסה את הזנב הדקיק מכל צדדיו.

אורך הראש והגוף של נשפוני הפרפר 36–68 מ״מ, אורך הזרוע 32–50 מ״מ, אורך הזנב 34–55 מ״מ וארוך האוזן 6–19 מ״מ; משקלם נע בין 4 ל-19 גרם ומוטת כנפיהם 25–33 ס״מ. הנקבות גדולות במעט מן הזכרים.

הפרווה העדינה של הנשפון הפרפרי עבה וצפופה במיוחד עם מרקם משי רך, והיא עשויה לכסות חלק מהאוזניים והפנים. צבעה הכללי משתנה בהתאם למין, ונע בין צהבהב חיוור לבז׳, זהוב, חום בהיר, כהה, ספיה, אומבר, אדמוני, אפור כסוף, ושחור-שוקולד. הגחון והחזה בהירים בדרך כלל, ואצל מינים אחדים בצבע שנהב או לבנבן. העורף והכתפיים מתכהים לעיתים קרובות. לחלק מהמינים בסוג יש פסים לבנים-צהובים בצדדי הגוף, כותפות לבנות או פס גבי כהה. הפנים החשופות בצבע כתמתם, בורדו, ורוד מלוכלך או שחרחר. הכנפיים בצבע שנהב עד שחרחר, והן חלקות או מרושתות בוורידים כהים. האוזניים כהות בדרך כלל, ואצל מינים מסוימים שולי האוזן בהירים. הזרועות והרגליים בצבע בורדו.

תפוצה וביולוגיה

נשפון הפרפר חי בעיקר במרכז ומערב אפריקה. טווח התפוצה של הסוג משתרע מסנגל עד לסומליה ומסודאן וצ'אד עד לנמיביה ודרום אפריקה. למינים רבים בסוג יש נוכחות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בקמרון ובאוגנדה. בית הגידול משתנה בין המינים ומורכב מיער גשם טרופי, יער מנגרובים, יער עננים עד רום 1,300 מטר מעל פני הים, יער סובטרופי יבש, סוואנה טרופית, סובטרופית או צחיחה למחצה, חורש מעורב בבתה וסוואנת שיחים דוקרנית.

הנשפון הפרפרי פעיל בדמדומים ובלילה ומבלה את שעות היום בשינה בחללי עצים, כפות של בננה וקוקוס ובקתות נטושות. בניגוד למרבית העטלפים, סוג זה אינו נוהג לעטוף את גופו בכנפיו בזמן השינה. הנשפונים הפרפריים חיים בבדידות, בזוגות או בקבוצות קטנות של 3–12 פרטים. במהלך הלילה, הם יוצאים לתור אחר חרקים בשטח פתוח או מעל מקורות מים, ומאתרים את טרפם באמצעות איכון-הד בתדר של 30–70 קילוהרץ שאינו נשמע לאוזן אנושית. העשים מהווים את מזונם העיקרי, והם מסוגלים לבצע תמרונים מורכבים באוויר במהלך הציד. יש עונת רבייה אחת בכל שנה בחורף, אך העיתוי משתנה מאזור לאזור בהתאם לקו הרוחב (דצמבר בצפון ואוגוסט בדרום). הנשפונית ממליטה גור יחיד או תאומים לאחר היריון של 3 חודשים והוא נגמל לפני גיל חודשיים.