סוללת בגדאד
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לא מדויק, במיוחד לאור הערך האנגלי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך לא מדויק, במיוחד לאור הערך האנגלי. | |
סוללת בגדאד המכונה גם "הסוללה הפרתית" (Parthian Battery), היא ככל הנראה הסוללה הקדומה ביותר[1]. הסוללה מתוארכת לתקופה הפרתית, והיא בת כ־2,000 שנה. הסוללה התגלתה בשנת 1936 בהריסות הכפר פארטיאן שבעיראק באזור בו נמצאת כיום העיר בגדאד. במהלך החפירות להנחת פסי רכבת, עובדי הרכבת חשפו מתקן עשוי חימר. תחילה לא ידעו כיצד להתייחס לממצא; מאוחר יותר, בשנת 1938, וילהלם קניג, חוקר גרמני במוזיאון הלאומי של עיראק, מיין את המוצגים באוספי המוזיאון והעלה סברה כי מדובר בתא גלווני[2].
מבנה הסוללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוללה מורכבת מכד חרס בגובה של כ־130 מ"מ, אליו הוכנס צילינדר נחושת ובתוכו מוט ברזל. הכד היה מלא בנוזל חומצתי כגון חומץ, מיץ לימון או מיץ ענבים. הסברה המקובלת [דרוש מקור] גורסת כי המתקן שימש ככל הנראה לצורך אלקטרוליטי, ולא כמקור אנרגיה. ייתכן שהפרתים, ששלטו בבגדאד (בערך 250 לפנה"ס), עשו שימוש בסוללות אלו כדי לצפות כלים ותכשיטים בכסף וזהב [דרוש מקור].
בתוכנית הטלוויזיה "מכסחי המיתוסים" בנו שחזור של הסוללות והגיעו למסקנה שחיבור של עשרה כדים בטור יכול להפיק מתח בעל פוטנציאל של 4.5 וולט[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מירי פרקס, 7 תגליות מסתוריות שהמדע לא מצליח לפענח, באתר מאקו, 20 במרץ 2014
- ^ W. König, "Ein galvanisches Element aus der Partherzeit?", Forschungen und Fortschritte, 14 (1938), pp. 8-9. W. König, Im Verlorenen Paradies-Neun Jahre Irak, pp. 166-168, Munich and Vienna, 1939.
- ^ טל פרוסט, ההמצאות שהקדימו את זמנן, באתר ynet, 5 בדצמבר 2014
