סופרגז
 | |
.JPG) | |
| סניף סופרגז ברמת גן | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | סטרואה לופסקו |
| תקופת הפעילות | 1954–הווה (כ־70 שנה) |
| חברת אם | אלקטרה פאוור שבשליטת אלקו |
| משרד ראשי | נתניה |
| ענפי תעשייה |
תעשיית האנרגיה  |
| מוצרים עיקריים | גז בישול, מוצרי גז |
| מנכ"ל | חן מלמד |
| www.supergas.co.il | |
  | |
אלקטרה פאוור סופרגז בע"מ, שעד סוף 2022 נקראה סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ, היא חברה ישראלית המספקת גז פחמימני מעובה, וכן מוכרת מוצרים מבוססי גז ומספקת שירותי תיקונים ובדיקות של מערכות הגז אותן היא מספקת.
נכון לשנת 2015 לחברת סופרגז 34 סניפים ברחבי הארץ[1] ובנוסף להם שני מתקנים ראשיים – מתקן מילוי מכלים (הממוקם בצמוד לבתי הזיקוק בחיפה) ומרכז לוגיסטי מרכזי (הממוקם ליד נשר רמלה)[2].
החברה נמצאת בבעלות מלאה של החברה הציבורית "אלקטרה פאוור (2019) בע"מ" (שעד סוף 2022 נקראה "סופרגז אנרגיה בע"מ").
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סופרגז נוסדה בינואר 1954 בידי "החברה הכלכלית הארץ-ישראלית" מניו יורק, "האינקא", סטרואה לופסקו וקבוצת משקיעים איטלקיים[3][4].
מתקני אחסון הגז הראשונים של החברה היו בקריית אריה שבפתח תקווה[5]. בשנת 1955 הוקמה שותפות אג'יפ-סופרגז[6] והוחלט על הקמת מתקני אחסנת גז נוספים ליד נחל קישון[7]. השותפות פתחה בפני סופרגז את שוק הפצת הגז מעבר לתחומי ישראל, והחברה המאוחדת קיבלה את הסוכנות להפצת גז בקפריסין ובטורקיה.
בשנת 1957 הוקמה תחנת המילוי בקריית אתא, שהוזנה ישירות ממתקן בתי הזיקוק בחיפה ושימשה למילוי מכלי גז מיטלטלים לכל לקוחות החברה בישראל. בשנת 1965 הוקם המחסן הלוגיסטי בפתח תקווה.
בשנת 1968 החברה החלה במתן פתרונות חימום בגז לחקלאות, ובעיקר ללולים ולחממות. בשנת 1975 עבר מטה החברה להרצליה, וכלל כ-20–25 עובדים.
בבעלות גרנית הכרמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1981 רכשה חברת גרנית הכרמל את החברה[8].
בשנות ה-80 החלה סופרגז לרכוש סוכניות מידי הסוכנים הפרטיים ולאחד אותם עם סניפי החברה. בנוסף למכירת גז, עסקה החברה במכירת כיריים ותנורים הפועלים על גז[9] ותנורי חימום[10].
בשנת 1985, עקב דרישת המשרד להגנת הסביבה המחייבת מפעלים להפסיק להשתמש בסולר ובמזוט ולעבור לאנרגיה נקייה יותר, החלו מפעלים רבים לעבור הסבה ולהשתמש בגפ"מ. הלקוחות החדשים שנוספו לסופרגז באותה תקופה היו מפעלי טקסטיל, בתי מלון, מסעדות ומאפיות גדולות.
בשנת 2003 הועבר המתקן הלוגיסטי של סופרגז מפתח תקווה לאזור התעשייה נשר רמלה. המתקן משמש לקליטה ואחסנה של מכלי גז המגיעים מתחנת המילוי בקריית אתא, הפצת מכלים אלו ללקוחות החברה באזור גוש דן וירושלים, מחסן חלקים ואביזרים, בית מלאכה לתיקון וייצור אביזרי גז ומעבדת בקרת איכות.
בבעלות קבוצת עזריאלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 רכשה קבוצת עזריאלי את השליטה בחברת גרנית הכרמל[11], ובשנת 2012 השלימה קבוצת עזריאלי בהצלחה הצעת רכש למניות גרנית הכרמל שהובילה להפיכתה לחברה פרטית ולמחיקתה מהמסחר בבורסה, לאחר 20 שנים שבהן החברה הייתה ציבורית[12].
במהלך השנים זכתה חברת סופרגז שלוש פעמים במכרזים לאספקת גז לצה"ל[13].
לאחר שהמשא ומתן עם חברת EMG לא צלח בעקבות החבלות בצינור הגז המצרי בסיני בשנת 2010, בשנת 2013 חתמה החברה על הסכם עם השותפות במאגר תמר לאספקת גז טבעי בהיקף של 530 מיליון ש"ח, ובכך הייתה לחברה המסחרית הראשונה שרכשה גז משותפות תמר[14]. לאחר התחברות מאגר תמר לרשת ההולכה היבשתית באוגוסט 2013 הוגז המפעל הראשון שחובר לצנרת החלוקה (מפעל קופולק ברמת חובב). מאז ועד היום הסבה סופרגז עשרות מפעלים שצורכים גז טבעי. במקביל החלה סופרגז לחפש דרכים נוספות ומהירות יותר להנגשת הגז הטבעי לתעשייה למקומות מרוחקים מצנרת החלוקה (מרחק של זמן ומרחב). החיפוש הוביל להקמת תחום פעילות של הגז הטבעי הדחוס (CNG). בין השנים 2013–2014 הוקמה תחנת הדחיסה באזור התעשייה אלון תבור, נרכש צי של מכליות, ופותחו תחנות הפחתת לחץ ייעודיות שאפשרו לספק גז טבעי גם לצרכנים שטרם התחברו לרשת החלוקה. באפריל 2014 החל מפעל פניציה שבפארק התעשייה ציפורית לצרוך גז טבעי דחוס, ואחריו התחברו עוד מפעלים רבים. החברה החלה לספק גז טבעי דחוס לרכבים (NGV) במקום סולר מזהם ויקר.
בינואר 2014 התפוצץ בלון גז של סופרגז בשכונת גילה בירושלים וגרם למותם של ארבעה אנשים. בנובמבר 2015 נחתם הסכם בין החברה לעיריית ירושלים, שבמסגרתו תשתתף החברה בבנייה מחדש של הבניין שנפגע בסכום של 4.5 מיליון ש"ח[15].
סופרגז החלה את צעדיה הראשונים בעולם החשמל מתוך כוונה להיות ספקית חשמל וקיטור בעיקר ללקוחות תעשייה, על ידי הקמת תחנות כוח קטנות המופעלות בגז טבעי.
תחנות כוח סולאריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 החליטה קבוצת עזריאלי שסופרגז תהיה החברה שתפתח את תחום האנרגיות המתחדשות בחברה. אייל חנקין מונה למנכ"ל והחברה החלה את צעדיה בעולם הגז הטבעי והאנרגיה הסולארית. מעבר להיותה חברה תפעולית, לוגיסטית ושיווקית הפכה סופרגז לחברה יזמית בתחום האנרגיה והתשתיות. בין השנים 2010–2014 יזמה והקימה סופרגז 13 פרויקטים של שדות סולאריים (בגדלים שונים מ-500 קילוואט עד 5 מגוואט), מקיבוץ יחיעם שבצפון ועד אילת, בהספק כולל של כ-22 מגוואט.
בשנת 2012 זכתה החברה בשני מכרזי הקרקע הראשונים שפרסם מינהל מקרקעי ישראל להקמת חוות סולאריות קרקעיות בנגב – האחת במצפה רמון והשנייה בעין עברונה. לפי תנאי המכרז על סופרגז להקים בקרקעות אלו תחנות כוח סולאריות, ולתפעלן במשך 20 שנה[16].
במסגרת האסטרטגיה של חברת האם קבוצת עזריאלי למכירת הנכסים שבבעלותה שאינם נדל"ן מניב, פרסמה סופרגז באפריל 2014 מכרז למכירת 12 שדות סולאריים לייצור חשמל שבבעלותה. בינואר 2015 זכתה במכרז הצעתן של החברות ערבה פאוור והפניקס לקנות את השדות תמורת 175 מיליון ש"ח[17].
פרשת קרטל חברות הגז
[עריכת קוד מקור | עריכה]סופרגז הייתה שותפה עם שלוש חברות הגז הגדולות האחרות (אמישראגז, פזגז ודורגז) לקרטל בלתי-חוקי, במסגרתו החברות תיאמו ביניהן מחירים וחילקו את אזורי החלוקה של הגז[18]. כתב אישום בפרשה הוגש ב-2004, ובמסגרת הסדר טיעון עליו הוסכם ב-2007 נקנסה החברה ב-3.8 מיליון ש"ח ועונשי מאסר (שהומרו לעבודות שירות) וקנס הוטלו על שלושה מבכירי החברה[19].
בשנת 2013 נקנסה החברה ב-5 מיליון ש"ח על ידי רשות ההגבלים העסקיים בגין אי העברת נתונים, ומנכ"ל החברה אייל חנקין נקנס באופן אישי בסך של 100,000 ש"ח. הייתה זו הפעם הראשונה שהוטל על נושא משרה קנס אישי ללא אפשרות שיפוי בגין אי העברת נתונים[20].
חברת "סופר אנ.ג'י" לחלוקה של גז טבעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009 החל משרד האנרגיה לקדם תוכנית להקמת מערכת הולכה פנים־ארצית של גז טבעי בלחץ נמוך, בעיקר לאזורי תעשייה, בתי חולים, תחנות דלק (שיספקו גז לתחבורה) וצרכנים קטנים, כזאת שתמשיך מהמקום שבו נעצרת מערכת ההולכה של נתיבי הגז הטבעי לישראל. לפי התוכנית, משרד האנרגיה חילק את המדינה לשישה מחוזות, ובכל אזור יצא מכרז למפעיל. בשנת 2012, חברת "סופר אנ.ג'י." בבעלות סופרגז ו"שפיר הנדסה" זכתה בזיכיון באזור המרכז ובאזור העמקים[21].
בתחילת שנת 2018, התברר שחברת "סופר אנ.ג'י" חיברה במשך חמש שנים רק לקוח אחד לרשת הגז (חברת פוליבה ברמלה, שהתחברה לצינור הגז שהונח כבר למפעל נשר רמלה על ידי חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל הממשלתית[22]). תעשיינים התלוננו כי "סופרגז" ממשיכה לספק למפעלים גז דחוס בהובלה[23] במחיר כפול מהגז הטבעי ולכן לא מקימה את הרשת לפי תנאי הזיכיון[24].
בשליטת אלקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2019 הוסכם על מכירת גרנית הכרמל, לאחר שהנכס היחיד שייוותר בידיה הוא חברת "סופרגז", לחברת סופרגז אנרגיה שבבעלות אלקו, תמורת 770 מיליון ש"ח[25].
ביוני 2020 הפכה חברת "סופרגז אנרגיה" לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
באוגוסט 2021 נחתם הסכם לפירוק השותפות שבין סופרגז ל"שפיר הנדסה" בחברת "סופר אנ.ג'י", לפיו הבעלות בחברת "סופר אנ.ג'י" תועבר ל"שפיר הנדסה" תמורת 42 מיליון ש"ח[26]. מימוש ההסכם הושלם באוקטובר 2022.
בתחילת 2023 שונה שם החברה לאלקטרה פאוור סופרגז בע"מ, במקביל לשינוי שם החברה האם לאלקטרה פאוור (2019) בע"מ.
בעלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1972 רכשה כלל 50% מהמניות של סופרגז, לאחר שהמחצית השנייה נרכשה בידי סונול[27].
בהמשך נרכשה החברה על ידי גרנית הכרמל שבבעלות קבוצת עזריאלי החל משנת 2006[11].
ב-1 ביוני 2015 הודיעה חברת תדיראן הולדינגס על רכישת סופרגז מידיה של גרניט מקבוצת עזריאלי תמורת 250 מיליון שקל. שתי החברות חתמו על מזכר הבנות לביצוע הרכישה[28]. אך הרכישה לא יצאה לפועל לאחר שהמגעים בין הצדדים לא התגבשו לכדי הסכם מחייב, עקב מחלוקת על המחיר[29].
ביולי 2019 הוסכם על מכירת סופרגז לחברת אלקו תמורת 770 מיליון ש"ח[25].
מנהלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מראשיתה, עד פטירתו ב-1965, ניהל את החברה סטרואה לופסקו, מייסד החברה. עם פטירתו מונה דוד הסל למנכ"ל החברה עד לשנת 1974. בשנים 1974-1975 כיהן כמנכ"ל אריה בן עטר. בשנים 1975-1978 יהודה רשף כיהן כמנכ"ל ובשנת 1978 מונה צבי תגר למנכ"ל החברה[30] שכיהן בתפקיד כ-19 שנים עד שהוחלף במרץ 1997 בידי ישראל יניב[31].
בתחילת 2001 הוחלף ישראל יניב על ידי אודי אדמתי[32], שכיהן בתפקיד עד סוף 2003[33], ומשה אולדק החליפו כמנכ"ל החברה[34].
בינואר 2010 מונה אייל חנקין לסמנכ"ל החברה[35], ובאוקטובר אותה שנה הוא החליף את אולדק כמנכ"ל[36].
בשנת 2017 מונה כפיר נבון למנכ"ל החברה, ובאוגוסט 2022 החליף אותו חן מלמד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סופרגז
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר סופרגז - סניפים
- ^ אתר סופרגז - אודות
- ^ הציר האיטלקי מבקר אצל סופרגז, דבר, 21 בפברואר 1954
- ^ סופרגז, חרות, 31 במאי 1956
- ^ סופרגז מרחיבה פעולתה, חרות, 13 בנובמבר 1955
- ^ חברת אג'יפ סופרגז תרחיב, חרות, 21 בינואר 1955
- ^ סופרגז, דבר, 25 בינואר 1955
- ^ גרניט משלמת בעד סונול סופרגז 44 מליון דולר, דבר, 1 ביוני 1981
- ^ סופרגז מציעה ציוד חדיש, חרות, 29 בינואר 1965
- ^ תנור החימום החוסך אנרגיה, מעריב, 27 בנובמבר 1978
- ^ 1 2 שלומי שפר, הממונה על ההגבלים העסקיים אישרה רכישת גרנית הכרמל על ידי עזריאלי, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2006
- ^ מיכאל רוכוורגר דרור רייך, לאחר 20 שנה גרנית הכרמל תימחק מהמסחר באחד העם, באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2012
- ^ עמירם ברקת, חברת סופרגז זכתה במכרז לאספקת גז לצה"ל עד 2013, באתר גלובס, 22 ביולי 2010
- ^ סופרגז תרכוש גז טבעי מ"תמר" בהיקף של 530 מיליון שקל, באתר גלובס, 11 ביולי 2013
- ^ כמעט שנתיים אחרי פיצוץ בלון הגז בגילה: הבניין שנהרס ייבנה מחדש, באתר וואלה, 1 ביולי 2017
- ^ עמירם ברקת, סופרגז זכתה בשני מכרזי קרקע של מינהל מקרקעי ישראל, באתר גלובס, 12 בינואר 2012
- ^
מיכאל רוכוורגר, עזריאלי מכרה שדות סולאריים של סופרגז לערבה ב-175 מיליון ש', באתר TheMarker, 29 בינואר 2015
- ^ אמיר הלמר, קרטל חברות הגז: כתב אישום נגד בן ש"ך, שמואל דנקנר וצבי מור, באתר הארץ, 14 באפריל 2004
- ^ נורית רוט, גזר דין בפרשת קרטל הגז: סופרגז נקנסה ב-3.8 מיליון שקל, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2007
- ^ אורה קורן, מנכ"ל סופרגז ישלם קנס אישי בגין אי העברת נתונים לרשות ההגבלים, באתר TheMarker, 1 בספטמבר 2013
- ^ איתי טרילניק, סופרגז, שפיר ורימון יקימו את תשתית חלוקת הגז בצפון, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2012
- ^ מפעל פוליבה חובר לרשת החלוקה במרכז הארץ והחל לצרוך גז טבעי
- ^ איתי טרילניק, לא מחכה לצינור: סופרגז רוכשת מכליות כביש לגז דחוס ב-75 מ' ש', באתר TheMarker, 14 במרץ 2013
- ^ אורה קורן, כולם מדברים על מהפכת גז - ובינתיים עוקצים את המדינה, באתר TheMarker, 30 בינואר 2018
- ^ 1 2 אביב לוי, מכירת סופרגז: עזריאלי משלימה את מימוש נכסי גרנית הכרמל בתמורה כוללת של כ-2.4 מיליארד שקל, באתר גלובס, 28 ביולי 2019
- ^ התקשרות בהסכם למכירת זכויות בפעילות ההקמה וההפעלה של רשתות חלוקת הגז הטבעי, באתר "מאיה", 30 באוגוסט 2021
- ^ חב' כלל רכשה 50 אחוז מסופרגז, מעריב, 11 באוגוסט 1972
כלל רכשה 50% ממניות סופרגז, דבר, 21 בפברואר 1973 - ^ כפי שנחשף ב"גלובס": תדיראן רוכשת את סופרגז ב-250 מ' ש', באתר גלובס, 1 ביוני 2015
- ^ מיכאל רוכוורגר, עזריאלי לא הסכימה לתת הנחה - ומכירת סופרגז לתדיראן בוטלה, באתר TheMarker, 8 בספטמבר 2015
- ^ מינויים חדשים בסונול ובסופרגז, דבר, 2 במרץ 1978
- ^ דוד חיון, מנכ"ל סופרגז, צבי תגר, פורש; מחליפו - סמנכ"ל סונול, באתר גלובס, 15 בינואר 1997
- ^ דוד חיון, אודי אדמתי ימונה למנכ"ל סופרגז, באתר גלובס, 1 בינואר 2001
- ^ דוד חיון, בכיר נוסף עוזב את גרנית הכרמל: אודי אדמתי, מנכ"ל חב' סופרגז, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2003
- ^ סיון בראימן, אייל חנקין מונה למנכ"ל סופרגז, חדשות מחלקה אחת, 6 בספטמבר 2010
- ^ סיון בראימן, אייל חנקין מונה למשנה למנכ"ל סופרגז, חדשות מחלקה אחת, 4 בינואר 2010
- ^ רונית מורגנשטרן, סופרגז מחליפה מנכ"ל: אייל חנקין נבחר לתפקיד, באתר nrg, 6 בספטמבר 2010