סופר סת"ם
סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם)[1]. הכתיבה נעשית באמצעות קולמוס ודיו כשר, על הקלף. האותיות נכתבות בכתב אשורי. בעבר רבנים רבים היו משמים כסופרי סת״ם וכשוחטים ומוהלים.
עשיית התגים מעל האותיות (=תיוג) נעשית על פי רוב על ידי אדם שמתמחה בתיוג ('מתייג'). לעיתים הסופר משמש גם כמגיה.
מיומנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכתיבה דורשת מאמץ ומומחיות רבה, הן בפיסול הקולמוס וחידודו (קנה או נוצה), בחירת הקלף ועיבודו, כתיבת האותיות בצורה סימטרית וברורה מתחת לסירטוט ולעיתים אף ידע ומיומנות במחיקת האותיות מעל הקלף. כיום נהוג לכתוב על שולחן מיוחד בעל זווית כתיבה ייחודית כך שכף היד לא מסתירה לסופר את האותיות בעת הכתיבה. יש הכותבים על 'שולחן אור' פטנט המצמצם את טעויות ההעתקה על ידי שיקוף האותיות על הקלף. יש סופרים הכותבים בקולמוס פלסטיק, מתכת או חרסינה בגדלים מוכנים, דבר החוסך לסופר את זמן הכנת הקולמוס.
כתיבת סת"ם היא נושא מורכב, ומתבססת על דינים המפורטים בספרי הלכה[2]. בתלמוד נאמר
וכשבאתי אצל רבי ישמעאל אמר לי: בני, מה מלאכתך? אמרתי לו: לבלר אני. אמר לי: בני, הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת או מייתר אות אחת - נמצאת מחריב את כל העולם כולו.
— תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד א
כאמור, על הסופר להיות בקיא בהלכות רבות הנוגעות לכשרות כתיבתו, ולעיתים אי עמידה בכללי ההלכה, יכולה לגרום לפסילת הכתיבה. לעיתים קשה לזהות אחר הכתיבה האם ישנו פסול בכיתבה, הן מחמת שישנם דברים שלא ניכרים, והן מחמת תיקון בדיעבד, שלעיתים אינו מועיל. כתיבת סת"ם היא מן המלאכות שדורשות אמון רב מצד הלקוחות כלפי הסופר, ולכך נדרשת מהסופר אחריות ויראת שמים. בין הדינים עליהם יש להקפיד הם הדינים דלהלן:
כל ענייני הכתיבה צריכים להיעשות ביד ימין, ואם כתב או תיקן ביד שמאל פסול - אלא אם כן הוא איטר יד, אז יכתוב ויתקן בשמאל[3].
יש שכתבו שהסופר לא ישמע שירים בשעת הכתיבה[4].יש שכתבו שדבר טוב לטבול קודם הכתיבה[5].
מבחינה פרקטית, כיוון שלא מופיע שם השם במגילת אסתר, מה שמקל מבחינה הלכתית על תיקון המילים, הרי היא משמשת כספר שכותב סופר סת"ם בפעם הראשונה[6].
תעודת הסמכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר, בעקבות מקרים של סופרים שלא היו בקיאים דיים בהלכות אלו, חייבו ה"חתם סופר" ורבנים נוספים, את הסופרים לקבל כתב אישור מבית הדין הרבני לעסוק במקצוע זה. כתוצאה מכך הוקם בווארשא בשנת ה'תרצ"ה גוף בשם "שומרי סת"ם", אשר היה הגוף היחיד שהיה מוסמך לתת אישור לסופרי סת"ם בפולין ובסביבתה.
גם כיום, בדרך כלל לעוסקים במלאכה זו ישנו אישור שהם בקיאים בהלכות הנדרשות. בישראל, ישנם מספר מכונים המנפיקים תעודת 'סופר סת"ם'.
הלכות ודינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיני הכתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכשרים לכתוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתיבת סת"ם בידי קטן פסולה[7]. וזאת גם כאשר הגיע לגיל חינוך[8]. כשהגיע לגיל בר מצווה דנו האחרונים האם סומכים על חזקה דרבא[9].
הסופר צריך להיות יהודי מאמין (ולא אפיקורוס)[10]. ספרי תורה, תפילין או מזוזות שנכתבו על ידי אפיקורוס - צריכים להישרף, אך מגילות שנכתבו בידי אפיקורוס - אינן צריכות להישרף והן פסולות בלבד[10].
יש הפוסלים ספר תורה שנכתב על ידי ממזר[11]. וכתבו הפוסקים שלשה טעמים לדין זה[12]:
- חשש שמא כתב את הפסוק "לא יבא ממזר בקהל ה'" שלא לשמה, משום שנחפז ומתבלבל.
- משום שאינו יכול להוציא אחרים ידי חובתם.
- כיוון שפטור מחלק מהמצוות, והוא כקטן ואישה שפסולים כיוון שפטורים מחלק מהמצוות.
נשים סופרות סת"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההלכה מגבילה מאוד את יכולתן של נשים להיות סופרות סת"ם; ספר תורה, תפילין ומזוזות שנכתבו בידי אישה – פסולים[13]. מגילת אסתר שנכתבה בידי אישה או קטן תהיה כשרה לקריאה בציבור, אם אין מגילה אחרת[14].
בשנת 2003 הפכה אביאל ברקליי מקנדה לסופרת הסת"ם הראשונה בעולם שעברה הכשרה מסורתית, לאחר שהתאמנה תחת הדרכתו של סופר סת"ם עלום-שם בירושלים[15]. בשנת 2006 הזמין בית כנסת רפורמי בסנט לואיס ספר תורה מסופרת הסת"ם האנגלית-קנדית ג'ן טיילור פרידמן. הספר הושלם ונכנס לשימוש ב-2007. זהו ככל הנראה ספר התורה הראשון שנכתב על ידי סופרת סת"ם ומשמש לתפילה בבית-כנסת[16].
כמה שנים קודם לכן, בשנת 2003 יזמה קהילת קדימה, קהילה רקונסטרוקציוניסטית בסיאטל, פרויקט לכתיבת ספר תורה בידי סופרות סת"ם. ספר זה הושלם ב-2010, בהשתתפות ברקליי וחמש סופרות סת"ם נוספות מארצות הברית, ישראל, קנדה וברזיל, תחת פיקוחה של ג'ן טיילור פרידמן. זהו ספר התורה הראשון שנכתב על ידי צוות נשים[17][18]. בשנים האחרונות נוספו עוד ועוד ספרי תורה שנכתבו על ידי נשים בהזמנת קהילות יהודיות שונות ברחבי ארצות הברית, כולל (נכון ל-2018) לפחות שישה ספרים שנכתבו על ידי טיילור פרידמן (ספרי תורה אלו פסולים לפי כללי ההלכה ביהדות האורתודוקסית)[19].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי שלמה גאנצפריד, קסת הסופר, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- שיעורים לסופר סת"ם מאת הרב שלמה מועלם.
- בנצי ימיני, סופר סת"ם חושף כמה מרזי המקצוע, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ינואר 2018
- סופר סת"ם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סופרים (מעתיקי כתבי יד) יהודים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ישנם סופרים הכותבים גם ספרי נביאים וכתובים וכן את פרשת "פיטום הקטורת"
- ^ הבולטים שבהם "קסת הסופר" מאת הרב שלמה גאנצפריד, "משנת סופרים" של החפץ חיים.
- ^ יריעות שלמה חלק א', פרק ד' הלכות א' ב'.
- ^ יריעות שלמה חלק א', פרק ד' הלכה י"ד.
- ^ דעת זקנים לבעלי התוס’ פרשת פקודי. והציטוט הוא מדברי החיד"א בספרו לדוד אמת.
- ^ נתנאל לייפר, כמה עולה מגילת אסתר?, באתר כיפה, 22 במרץ, 2016 13:57
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ"א, סעיף ג'.
- ^ על פי הש"ך יו"ד רפא ס"ק ז.
- ^ ראו בפתחי תשובה יו"ד רפ"א ס"ק ז, באבני נזר סימן תקטז ועוד.
- ^ 1 2 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ל"ט, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"א, סעיף ב', ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ"א, סעיף א'
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ"א, סעיף ד'
- ^ ש"ך על יורה דעה רפא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ה, עמוד ב'.
- ^ יריעות שלמה חלק א', פרק ד' הלכה ט"ז*
- ^ Alice Lowenstein (2005-06-03). "A Female Scribe's Trailblazing Effort". Forward.com. נבדק ב-2019-02-02.
- ^ Leah Hochbaum Rosner (2007-09-12). "As New Year Dawns, Jewish Women Mark Milestones". Forward.com. נבדק ב-2019-01-27.
- ^ "Women's Torah Project on Kadima website". נבדק ב-2019-01-27.
- ^ "Women's Torah Project main website". אורכב מ-המקור ב-2019-01-08. נבדק ב-2019-01-27.
- ^ רחל דרוק (2018-06-25). "ברוכה הבאה, ברבי: ריאיון עם ג'ן טיילור פרידמן, היוצרת של "ברבי תפילין"". bh.org.il. נבדק ב-2019-01-27.
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | 
|
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים • כתב מגידות | |
| תפקידים היסטוריים | אב הכנסת | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.