לדלג לתוכן

סופת אש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופת אש בפארק הלאומי ילוסטון, 1988
מרכז העיר טוקיו נשרף עד לעפר לאחר ההפצצות וסופת האש שהגיעה בעקבותיהן במהלך מלחמת העולם השנייה.

סופת אש היא שרפה עזה והרסנית היוצרת ומשמרת מערכת רוחות משלה. לרוב מדובר בתופעה טבעית המתרחשת בעת שרפות יער או שריפות גדולות אחרות בשטח פתוח. סופות אש יכולות להיווצר באופן מכוון ומלאכותי באמצעות הפצצות, דוגמת ההפצצות במלחמת העולם השנייה על טוקיו ועל דרזדן. סופות אלו הרסניות ביותר וקשה מאוד להשתלט עליהן.

תהליך היווצרות סופת אש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופת אש נוצרת כאשר לחלל שנוצר מזרם האוויר החם העולה מהשרפה נשאב אוויר מהסביבה. הרוחות הנושבות לתוך מוקד האש מזינות אותה בחמצן ומלבות אותה. מערבולות האוויר הנוצרות גורמות לשינויֵי כיוון חריפים של הרוחות. מערבולות האוויר עשויות ליצור מערבולות אש, מעין עלעולי חול של אש העשויים לנוע לכיוונים שונים. עוצמת מערבולות האש יכולה להגיע לממדים של סופה ולגרום לסופות טורנדו.

הרוחות הנושבות למוקד האש מלבות את האש ומעצימות אותה. חום עז קורן מהאש וגורם להצתה של חומרים דליקים הרחוקים מהאש עצמה. בעירת החומרים מוסיפה לעוצמתה של סופת האש ומגדילה את שטח השפעתה. הרוחות עלולות לשאוב אל תוך האש אנשים וחפצים שם הם נשרפים כליל. אנשים מחוץ לבעירה עצמה עלולים למות מחוסר בחמצן שכן הבעירה מכלה את החמצן באוויר. סופת האש מכלה כל חומר דליק ושוככת רק לאחר שלא נותרים עוד חומרים לבעירה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופת אש בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.