סנדרה הארדינג

סנדרה הארדינג
Sandra Harding
לידה	29 במרץ 1935 (בת 89); ארצות הברית
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
עיסוק	פילוסופית, מרצה באוניברסיטה, סופרת
מדינה	ארצות הברית
פרסים והוקרה	פרס ג'סי ברנרד (1987); פרס ג'ון דזמונד ברנל (2013)

סנדרה הארדינג (באנגלית: Sandra Harding, נולדה ב-29 במרץ 1935) היא פילוסופית פמיניסטית אמריקאית. היא עוסקת באפיסטמולוגיה של המדע, בפילוסופיה של המדע ובשיטות מחקר. עבודתה מתמקדת בתאוריות ומתודולוגיות של המדע, וכן בהשפעת המדע על חשיבה חברתית ופוליטית.

היא פיתחה את תאוריית העמדה הפמיניסטית (Feminist Standpoint Theory), את המושג אובייקטיביות חזקה, ותרמה רבות לחקר הרב-תרבותיות במדע. הארדינג חיברה וערכה מספר רב של ספרים. היא מלמדת מדעי החברה וחינוך השוואתי באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

ביוגרפיה

השכלה

הארדינג סיימה את לימודי התואר הראשון בקולג' דאגלס (Douglass College) של אוניברסיטת ראטגרס. את לימודיה לתואר השני השלימה באוניברסיטת ניו יורק, שם גם הוענק לה תואר הדוקטורט בשנת 1973.

קריירה אקדמית

במשך שנים רבות שימשה הארדינג כמרצה וחברת סגל באוניברסיטת דלאוור ובשנת 1985 מונתה לכהן כראשת החוג ללימודי נשים באוניברסיטה. בין השנים 1996–2000 שימשה כמנהלת המרכז לחקר נשים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. בין השנים 2000 – 2005 שימשה כעורכת שותפה בכתב העת סימנים: כתב עת לנשים בנושא חברה תרבות (Signs: Journal of Women in Culture and Society). הארדינג שימשה כמרצה אורחת בכנסים שונים ובאוניברסיטאות רבות בכללן אוניברסיטת אמסטרדם, אוניברסיטת קוסטה ריקה ובמכון הפדרלי השווייצרי לטכנולוגיה בציריך. בין השנים 2007–2008 היא הוזמנה להרצות בפני אגודת פיא בטא קפה (Phi Beta Kappa).

הארדינג שימשה כיועצת בנושאי מדע ופוסט-פמיניזם במספר ארגונים בין־לאומיים בכללם ארגון הבריאות פן־האמריקאי (Pan-American Health Organization), קרן הפיתוח של האו"ם לנשים (United Nations Development Fund for Women), ומשלחת האומות המאוחדות למדע וטכנולוגיה לפיתוח. כמו כן השתתפה בכתיבת פרק בנושא "מדע וטכנולוגיה: מימד המגדר", בדוח אונסק"ו העולמי בנושא מדע משנת 1996.

עבודתה הנוכחית של הארדינג עוסקת בזיהוי והגדרת סוגיות מגדריות במדע וטכנולוגיה בקרב נשים מן העולם השלישי. לאחרונה פרסמה "קול קורא" בהוצאת אוניברסיטת דיוק בלימודי טכנולוגיה ומדע פוסט-קולוניאלי, בעקבות ספר שפורסם בהוצאה זו ואשר בחן כיצד רעיונות מערביים של מודרניזם וקידמה למעשה מעוותים את ההבנה המערבית לגבי צורכי הפיתוח של נשים מהעולם השלישי, וכמו כן פוגמים בהבנה של המערב ביחס להשפעות השליליות של מדע וטכנולוגיה על העולם השלישי.

תחומי מחקר

הארדינג התפרסמה בעיקר בזכות פיתוחה את תיאורית העמדה הפמיניסטית וכן את המושג "אובייקטיביות חזקה". תחומי המחקר בהם עסקה הארדינג הם תאוריות פמיניסטיות ופוסטקולוניאליות, אפיסטמולוגיה, שיטות מחקר ופילוסופיה של המדע וכן חקר היבטים מגדריים במדע והשפעתם של היבטים והקשרים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים על המדע גם בתרבויות לא מערביות ועל נשים.

תיאורית עמדה פמיניסטית (Feminist Standpoint Teory)

הארדינג קוראת תיגר על הנחות המוצא של המדע הקונבנציונלי האנדרוצנטרי. בספרה The Science Question in Feminism^[1] היא מציגה את תיאורית העמדה הפמיניסטית, השואפת להגדיר מחדש מושגים מרכזיים במדע, על בסיס חוויות חייהן הנבדלות של נשים, אך גם של קבוצות מיעוט תרבותי אחרות. שורשיה של התאוריה נעוצים בטיעונו של הגל, אשר פותח בשלב מאוחר יותר בתאוריה המרקסיסטית (Marxist theory), ולפיה אנשים המצויים בעמדות הכוח הם אלה המכתיבים את תפיסת העולם הרווחת. לאנשים בעמדות כוח תפיסת עולם מעוותת והם נוטים לראות בזכויות היתר שלהם הן "זכויות טבעיות". לעומתם, אנשים אשר אינם מצויים בעמדות הכוח, יש פוטנציאל לאחוז בתפיסת עולם מעוותת פחות של יחסי הכוח בחברה. בבסיס התאוריה מצויה הנחת המוצא כי לא קיים " מדע נטול ערכים", נטען כי המדע מושפע מהטיות מגדריות הפוגמות באובייקטיביות. הארדינג, בדומה לדונה האראוויי, טוענת כי מחקר א-פוליטי אינו קיים, מאחר שתהליך של איסוף ידע מכוון על ידי אינטרסים ותלוי במערכי כוחות חברתיים, תרבותיים ופוליטיים, וכמו כן מושפע ומנקודת המבט של החוקר/ת. לא ניתן לנתק בין הידע הנרכש לבין רוכש/ת הידע, ובאופן דומה לא ניתן לנתק בין ערכי המדע לבין ערכיהם של אלה שהכתיבו אותו. גישה זו גורסת כי אין נקודת מבט אחת באמצעותה ניתן לבחון את המציאות. לכן, לטענת הארדינג, נקודת המוצא של המחקר צריכה להיות "חיים בשוליים" (marginalized life), כיוון שזהו בסיס מתודולוגי אובייקטיבי יותר, כל עוד המדע ימשיך לתאר ולהסביר את העולם באמצעות נקודת המבט של הקבוצות הדומיננטיות, לא ניתן יהיה להבין או להסביר באופן מעמיק את העולם שאנחנו חיים בו. גישת העמדה האפיסטמית בה אוחזת הארדינג, גורסת שהחוויה החברתית של הנשים מספקת נקודת מבט ייחודית לגילוי הטיה גברית במדע.

אובייקטיביות חזקה (strong objectivity)

משמעות המושג "אובייקטיביות חזקה" הוא כינון ידע על בסיס פעילויות חברתיות ומגדריות. בסיפרה (1991) Whose Science? Whose Knowledge?: Thinking from Women's Lives^[2] הארדינג בוחנת ומבקרת את מושג האובייקטיביות במדע. היא טוענת שכיוון שכל אדם מתבונן על העולם מנקודת מבט המושפעת מן הביוגרפיה שלו וממערכת האמונות והערכים שלו, הרי שלא תיתכן הסתכלות אובייקטיבית על העולם. לשיטתה, על מנת להגיע לאובייקטיביות יש לתת מקום לעמדות המודרים מהחברה. אובייקטיביות בהתאם להארדינג דורשת רפלקטיביות חזקה, אשר תחייב את המדענים ואת העוסקים בפילוסופיה של המדע, להיות בעלי מודעות עצמית מכוונת. טענה זו נדונה בהרחבה בסיפרה Is Science Multicultural? Postcolonialisms, Feminisms, and Epistemologies^[3] הארדינג טוענת כי על מנת שהמדע יהפוך לכוח משמעותי עבור האדם, נדרשת מהמדענים רפלקסיביות חזקה אשר תושג רק אם מדענים יהיו בעלי השכלה רחבה בתחום הסוציולוגיה של מדע ובהיסטוריה של ספרות המדע וכן בתחום לימודי מדע הפמיניסטי והפוסט-קולוניאליזם.

הביקורת שהופנתה כלפי תאוריות עמדה פמיניסטיות

כלפי תאוריות העמדה הפמיניסטית הופנתה ביקורת מתוך הפמיניזם משלושה מקורות עיקריים^[4]

ביקורת מבית

זרם זה של ביקורת מושפע מהחשיבה פוסט-מודרנית המדגישה ריבוי התנסויות מגדריות אך נשארת נאמנה לחלוקה הדיכוטומית המסורתית בין נשים לגברים. ביקורת זו מתייחסת להיבטים ספציפיים בגישתה של הארדינג. בין הנציגות הבולטות בזרם זה של ביקורות מצויות ההוגות הפמיניסטיות הבאות:

דונה האראוויי מסכימה עם הארדינג כי לא ניתן לנתק בין הידע הנרכש לבין רוכש/ת הידע, ברם מבקרת את טיעונה של הארדינג ביחס לתשומת לב היתרה שיש להעניק לעמדת החלש והמדוכא. האראווי טוענת כי עמדות המדוכאים והמודרים מהחברה אינן בהכרח נאיביות, והן צריכות לעמוד לביקורת, לפרשנות ולבחינה מחדש, באופן דומה לעמדות המעמד השולט וההגמוני.
סו רוסר טוענת כי תאוריות העמדה הפמיניסטית ישימות בתחומי ההיסטוריה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה וספרות, אך ישימות פחות בתחום מדעי הטבע והחיים. רוסר ספקנית באשר ליישום הפרקטי של שימוש במתודולוגיות אלה בפתרון סוגיות במדעי החיים.

ביקורת של האמפיריציזם הפמיניסטי

הלן לונג'ינו, נציגת העמדה של אמפיריציזם פמיניסטי מקבלת את הקביעה שלחברי קהילה מדעית יש נקודות השקפה שונות, אולם אינה סבורה כי יש בהכרח להעדיף את נקודת המבט של החברים או החברות המוחלשים. לונג'ינו סבורה כי בכוחה של הקהילה באמצעות מנגוני ביקורת חברתיים להגיע לעמדה רציונלית מוסכמת ושלמה יותר, נקייה ככל האפשר מהטיות ומדעות קדומות.

הביקורת הקווירית

זרם זה של ביקורת טוען כי פירוש מחדש של המערך החברתי דורש פירוק של המסגרת האוטוביוגרפית של הסובייקט. תאוריות עמדה פמיניסטית יוצאת מנקודת הנחה כי הסדר ההטרוסקסואלי הוא מובן מאליו, ולא כך היא. בנוסף טוענת הביקורת הקווירית כי פיתוח אפיסטמולוגיה נשית על בסיס חוויותיהן של נשים בלבד, למעשה מקבע את הדיכוטומיה בין הטרוסקסואליות להומוסקסואליות. הוגות קוויריות כמו מוניק ויטיג, ג'ודית באטלר ואיב קוסופסקי- סדג'וויק, טוענות כי על המחקר הפמיניסטי צריך לחקור פרקטיקות חברתיות ממשטרות ידע ולהציג את הבעיתיות של ידע בתוך המערכת ההגמונית, במקום לנסות ליצור אפיסטמולוגיה נשית.

הביקורת הפוסט – קולוניאלית

זרם זה של ביקורת הוא חלק מהחשיבה הפוסטמודרנית, התנגד למסגרות חשיבה בינאריות ויצא נגד התאוריה של הארדינג אשר יצרה את "הנשי" לעומת "הגברי" כשתי מערכות אפיסטמולוגיות נפרדות. הוגות פמיניסטיות המשתייכות לזרם זה טענו כי מודלים פמיניסטיים מערביים אינם מתאימים למחקר על נשים באתרים פוסט קולוניאליים, מאחר שבפועל הם תורמים להבניית התפיסה של נשים של צבע כ"אחרות". כותבות צבעוניות רבות הצביעו על הקשר שבין גזע, מעמד ומגדר כחלק מייצור דיכוי של נשים. כך למשל טרין ט. מין-הא, טענה כי האחדה של נשיות דרך עיניים מערביות מעמידה נשים בעולם השלישי נגד המסורות התרבותיות שלהן, ולמעשה מעמידה אתניות כנגד נשיות. המחקר הפוסט- קולוניאלי מערער על שיטות מחקר אתנוגרפיות מסורתיות. הוא שואף להתנתק מתאוריות העמדה הפמיניסטית במובן האפיסטמולוגי והאמפירי, ומציג גישות מתודולוגיות חתרניות למחקר באמצעות צורות חדשות של כתיבה כגון אוטו- אתנוגרפיה, אתנוגרפיה מדומיינת, דרמה, שירה ועוד. צורת כתיבה זו מייצרת דיאלוג ונותנת גם לקולות הנחקרים להישמע, להביע דעה ולתת פרשנות.

תגובתה של הארדינג לביקורת הפוסט-קולוניאלית

בספרה Is Science Multicultural? Postcolonialisms, Feminisms, and Epistemologies, הציגה הארדינג תגובתה לביקורות, ובמהלך אותו מכנה ינאי "מפתיע" מיקמה עצמה במחנה הפוסט-קולוניאלי^[5]. הארדינג טענה כי גישתה למחקר הפמיניסטי לא הובנה כהלכה וכי עת דיברה על תאוריות עמדה פמיניסטית, שיוותה לנגד עיניה אוריינטציה תאורטית העוסקת בסביבה תרבותית. לטענתה, על מנת להציג חלופה למדע הקונבנציונלי האנדרוצנטרי, מדע ולימודי מדע צריכים להתבסס על מקורות חשיבה ופילוסופיה ממקומות תרבותיים וגאוגרפיים שונים. לטענת הארדינג כי המונח באובייקטיביות חזקה מאפשר רלטיביזם היסטורי ותרבותי ודחייה של רלטיביזם שיפוטי אשר לפיו כל ידע הוא יחסי.

כתביה

ספרים

The Science Question in Feminism, 1986
Whose Science? Whose Knowledge?: Thinking from Women's Lives, 1991
Is Science Multicultural? Postcolonialisms, Feminisms, and Epistemologies, 1998
Science and Social Inequality: Feminist and Postcolonial Issues, 2006
Sciences From Below: Feminisms, Postcolonialities, and Modernities, 2008

עריכה

ed), Can Theories be Refuted? Essays on the Duhem-Quine Thesis, 1976)
with Jean F. O'Barr (ed.), Sex and Scientific Inquiry, 1987.
ed), Feminism and Methodology: Social Science Issues, 1987)
ed), The ‘Racial’ Economy of Science: Toward a Democratic Future, 1993)
with Uma Narayan (ed.), Decentering the Center: Philosophy for a Multicultural, Postcolonial, and Feminist World, 2000.
with Robert Figueroa (ed.), Science and Other Cultures: Issues in Philosophies of Science and Technology, 2003.
with Merrill B. Hintikka (ed.), Discovering Reality: Feminist Perspectives on Epistemology, Metaphysics, Methodology, and Philosophy of Science. Second Edition, 2003
ed), Feminist Standpoint Theory Reader, 2004)
ed), The Postcolonial Science and Technology Studies Reader, Duke UP 2011)

ראו גם

לקריאה נוספת

ניצה ינאי, "שאלת המדע בפמיניזם – סנדרה הארדינג וסוגיית החקירה המדעית בפמיניזם", בתוך: נ. ינאי, ת. אלאור, א. לובין, ח. נווה (עורכות), דרכים לחשיבה פמיניסטית – מבוא ללימודי מגדר (רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה), 2006. ינאי, נ., (2007) עמ' 351–391.
סנדרה הארדינג, " מאפריציזם פמיניסטי לעמדה אפיסטמולוגית פמיניסטית", בתוך: נ. ינאי, ת. אלאור, א. לובין, ח. נווה (עורכות), דרכים לחשיבה פמיניסטית – מבוא ללימודי מגדר (רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה), 2006. ינאי, נ., (2007) עמ' 196–225.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סנדרה הארדינג בוויקישיתוף

סנדרה הארדינג, ברשת החברתית Goodreads

סיכום בעברית של המאמר Rethinking standpoint epistemology: What is "strong objectivity?" by Sandra Harding, חשיבה מחודשת על האפיסטמולוגיה של העמדה: מה היא "אובייקטיביות חזקה"? / סנדרה הארדינג.

"Starting from Marginalized Lives: A Conversation with Sandra Harding" (אורכב 19.03.2013 בארכיון Wayback Machine) by Elizabeth Hirsh and Gary A. Olson JAC 15.2, Spring 1995.
"Women, Science, and Society" by Sandra Harding, Science, September 11, 1998.
ucla center for the study of woman

הערות שוליים

^ ,Harding, Sandra, 1986. .The Science Question in Feminism, Cornell university press, Ithaca
^ Harding, Sandra, 1991. Whose Science? Whose Knowledge?: Thinking from Women's Lives, Cornell university press, Ithaca.
^ Harding, Sandra, 1998. Is Science Multicultural? Postcolonialisms, Feminisms, and Epistemologies, Indiana university press, Bloomington.
^ ינאי, עמ' 370–378.
^ ינאי, 379.

[1] ,Harding, Sandra, 1986. .The Science Question in Feminism, Cornell university press, Ithaca

[2] Harding, Sandra, 1991. Whose Science? Whose Knowledge?: Thinking from Women's Lives, Cornell university press, Ithaca.

[3] Harding, Sandra, 1998. Is Science Multicultural? Postcolonialisms, Feminisms, and Epistemologies, Indiana university press, Bloomington.

[4] ינאי, עמ' 370–378.

[5] ינאי, 379.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]