סקי מים

סקי מים לא תחרותי

סקי מים הוא ענף ספורט ימי של גלישה על פני המים באמצעות מגלשיים ואחיזת הגולש בחבל המחובר לסירה נעה.

היסטוריה

אין הסכמה באשר למועד המדויק ולזהות האדם שהמציא ענף ספורט זה. רבים טוענים כי סקי מים הומצא בשנת 1922, באגם פפין בעיר לייק סיטי שבמינסוטה, על ידי נער בן 18 בשם ראלף סמואלסון. אחרים טוענים כי סקי המים הומצא בצרפת כבר בשנת 1920.

סמואלסון הגיע למסקנה שאם הוא יכול לגלוש על שלג בעזרת מגלשיים, אזי הוא יכול להשתמש בהם גם לגלישה על פני המים. ביום 28 ביוני 1922 ניסה סמואלסון לראשונה להיגרר מאחורי סירה בה נהג אחיו כשהוא משתמש בלוחות שלקח מחבית עץ. הוא גלש רק מטרים ספורים ונפל למים. בניסיון השני השתמש במגלשי סקי שלג וגם אז הצלחתו לא הייתה רבה יותר. ביום 2 ביולי, יום אחד לפני יום הולדתו ה-19, הוא רכש שני לוחות עץ שאותם קשר לרגליו ברצועות עור. הפעם הצליח בניסיונו לאחר שנשען לאחור והעלה את חרטום המגלשיים כלפי מעלה. לאחר מכן הופיע סמואלסון בתערוכות שונות במינסוטה, כשהוא מדגים לצופים את פלא סקי המים ומפיץ את הספורט ברחבי המדינה.

סקי מים הפך פופולרי מאוד במדינות רבות בעולם שבהן תנאים נאותים לקיום הספורט – מקווה מים שקט יחסית וללא גלים, כגון נהרות, אגמים ומפרצי-ים מוגנים.

ציוד

מגלשי סקי יוצרו באופן מסורתי מעץ, אולם היום רוב המגלשיים עשויות מחומרים מרוכבים המבוססים על פיברגלס, עליהם יש מאחז לכפות הרגליים העשוי מגומי, בהם מציב הגולש את רגליו. אורכם של המגלשיים דומה לאלה של מגלשי סקי שלג במורד, אבל אלה של סקי מים רחבות במידת מה. בניגוד לחיבור הקשיח של מגלשי הסקי לכפות רגלי הגולש, באלה של סקי המים החיבור הוא גמיש ועשוי גומי. כדי לגלוש על פני המים, הגולש נגרר בדרכו בחבל המסתיים בקצהו האחד במוט, אנכי לקו החבל, שבו הגולש אוחז ובקצהו האחר מחובר החבל בדרך כלל לסירת מנוע מהירה.

גולשי סקי מים חובבים לומדים בדרך כלל לגלוש עם שני מגלשיים וככל שמיומנותם עולה, הם מתקדמים לגלישה במגלש בודד שבו מוצבות כפות הרגליים זו אחר זו. גולשים מתחילים נגררים בדרך כלל אחר הסירה במהירות של 25-35 קמ"ש, בעוד שגולשים מתקדמים נגררים במהירות של 40 עד 55 קמ"ש. מעת שצובר הגולש ניסיון, קל יותר לגלוש במהירויות הגבוהות מאשר בנמוכות, זאת כיוון שכוח העילוי על פני המים ויציבות הגלישה, גדולים יותר במהירות גבוהה.

במגבלות אורכו של החבל אחריו הם נגררים, הגולש יכול לשלוט בתנועותיו וזאת על ידי העברת משקל הגוף בין רגל אחת למשנייה, כך ניתן לזגזג מאחורי הסירה.

גרסאות

קיימת גרסה נוספת של סקי המים ברגליים יחפות. סקי ללא מגלשיים נקרא "סקי יחף" . באופן זה משמש חלקן התחתון של כפות הרגליים כמשטח עילוי מעל פני המים. לצורך כך, חייבת הסירה הגוררת לשוט במהירות הנעה בין 60 ל-100 קמ"ש. בשנים האחרונות צצו מספר ענפי ספורט חדשים הכרוכים בגרירה מאחורי סירת מנוע, והם כוללים: גלישת ברכיים , גלישת גל (ירכתי הסירה) בעזרת סירת מנוע (wakeboard) .

ספורט תחרותי

סללום

גלישת סלאלום במגלש בודד

סללום (מסלול עקלתון) הוא הספורט הדומה ביותר לגלישת סקי מים בשעות הפנאי. בסלאלום מוצבים שישה מצופים, שלושה בכל צד של קו מרכזי, לאורכו שטה הסירה. קיימים שני מצופים כמשמשים כשער כניסה למסלול ושניים משמשים כשער יציאה. בעוד הסירה שטה לאורך הקו המרכזי, חייב הגולש לעבור בצידם החיצוני (המרוחק מן הסירה) של כל המצופים, הראשון מצד ימין ולאחריו זה השמאלי, וחוזר חלילה עד קצה המסלול.

התחרות מורכבת ממספר מקצים שבכל אחד מהם גוברת מהירות הסירה, תחילה 43 קמ"ש ואחר כך: 46, 49, 52, 55 ולבסוף 58 קמ"ש (בתחרויות נשים המהירות המקסימלית היא 55 קמ"ש). בתחרויות עילית, פוסחים לעיתים על חלק, או כל, המהירויות הנמוכות ומתחילים במהירות של 52 קמ"ש, או גבוהה יותר לגברים, ו-49 קמ"ש או גבוהה מזו לנשים. בשלב הבא בתחרות מקצרים באופן הדרגתי את אורך חבל הגרירה, זאת באורכים קבועים. באורך הקצר ביותר, חבל הגרירה קצר יותר מן המרחק שבין קצה הסירה הגוררת לבין המצופים המוצבים לצידיה. המנצח הוא מי שמצליח לעבור מחוץ למצופים הרבים ביותר, באורך חבל קצר ביותר, לאחר שהצליח להשלים את השלב הקודם (עם חבל ארוך יותר) בהצלחה.

בחבלי גרירה המשמשים בתחרויות רשמיות, יש טבעות צבע לאורך חבל הגרירה במרחקים קבועים, כדי לאפשר מעבר מהיר מאורך חבל אחד למשנהו. צבע הטבעת מסמן את אורך החבל עד לאותה נקודה:

• 18.25 מטר - אדום
• 16.00 מטר – כתום
• 14.25 מטר – צהוב
• 13.00 מטר – ירוק
• 12.00 מטר – כחול
• 11.25 מטר – סגול או כחול-לבן
• 10.75 מטר – לבן
• 10.25 מטר – ורוד
• 9.75 מטר – שחור
• 9.50 מטר – אדום

סקי פעלולים

סקי פעלולים מבוצע בעזרת מגלש בודד או שני מגלשים קצרים מאוד וחסרי להב (המכונים לעיתים מגלשי "בננה"). בתחרות מנסים המתחרים לבצע תרגילים שונים הדומים במידת מה לתרגילי התעמלות במכשיר קרקע, בעודם נגררים אחרי הסירה^{[דרוש מקור]}. הניקוד בתחרויות אלה ניתן לפי דרגת הקושי של התרגיל והדיוק שבו הוא מבוצע. נקודות ניתנות עבור כל תרגיל שבוצע בהצלחה. המנצח הוא מי שצבר את מירב הניקוד.

בניגוד לסללום ועל מנת לאפשר לגולש ביצוע קפיצות ביעילות גבוהה יותר, בסקי פעלולים מחובר חבל הגרירה לנקודה הגבוהה ביותר בסירה.

קפיצות סקי מים

קפיצות סקי מבוצעות בעזרת שני מגלשים ארוכים, דומים לאלה בהם משתמשים גולשים מתחילים, אולם הלהב במגלשי קפיצות קצר יותר ורחב יותר מזה שעל מגלשיים רגילים. הגולש נגרר מאחורי סירה במהירות קבועה ומתמרן עצמו להשגת מהירות מקסימלית על פני המים, כשהוא עולה על משטח הקפיצה הצף במים. ממשטח הקפיצה הוא מרחף באוויר כשמטרתו להשיג את המרחק המקסימלי מקצה המשטח ועד לנחיתה במים. קופצי סקי מים מקצועיים יכולים לרחף למרחק של עד 70 מטר. כדי שמרחק הריחוף יוכר, הקופץ חייב לנחות בהצלחה וליטול שליטה בחבל הגרירה.

מרוצי סקי

מרוצי סקי ביסודם הם מרוצי סירות שמאחוריהן נגרר גולש סקי. מרוצים אלה נערכים בדרך כלל בנהרות ומטרתם להגביר את העניין במרוץ. מרוץ בולט אחד נקרא בשם "סת'רן 80" ונערך בעיר אקוקה, על נהר מורי באוסטרליה. מהירות הסירות, והגולשים אחריהן, מגיעה עד 160 קמ"ש והמרוץ נמשך לאורך 80 ק"מ.

מופעי סקי

קבוצת Rock Aqua Jays מבצעים "פירמידה"

תחרויות של מופעי סקי הנערכות בין קבוצות סקי חובבניות, נערכות מזה עשרות שנים בארצות הברית והן פופולריות מאוד במדינת ויסקונסין. במופע מסוג זה קיים בדרך כלל סיפור רקע, מוזיקה ומספר רב של סירות וסוגי גלישה, כולל קפיצות, הופעות בלט על המים, גלישה ברגליים יחפות, "פירמידות" גולשים ועוד. בתחרויות כל קבוצה מקבלת בדרך כלל שעה כדי להפגין את ביצועיה. חבר שופטים הוא שמכריע את המנצח. בניקוד הניתן למתחרים מובאים בחשבון דרגות הקושי של התרגילים, היחס לקהל הצופים, אופן הנהיגה בסירות, בטיחות ההופעה ועוד. קבוצת סקי המים Rock Aqua Jays מוויסקונסין היא מן הבולטות בתחום זה וזכתה 15 פעם באליפות ארצות הברית הנערכת אף היא בוויסקונסין.

סקי מים בישראל

באופן מסורתי קיימים בארץ שני מוקדים לפעילות סקי מים. האחד באגם הכנרת והשני במפרץ אילת. החל משנת 1989 פועל בפארק מנחם בגין, בדרום תל אביב, אתר סקי מים בכבלים, שנבנה על ידי איתן קרת, שבו הגולשים נגררים על ידי כבלים המונעים במנוע נייח, בניגוד לשיטה המסורתית של גרירה על ידי סירה. לצורך בניית האתר נחפר במקום אגם מלאכותי בשטח 50 דונם. מאז פתיחת האתר נערכו במקום רוב אליפויות ישראל בסקי מים.

בחודש מאי, 2005, נערכה בעין גב שבכנרת, אליפות ישראל בסקי מים בגרירת סירה, לראשונה מזה 25 שנה.

ליאור סופר זכה 4 פעמים באליפויות העולם בשנים 2014-2017 וגיא פירר זכה בשנת 2016. אורי בוז'ו ומשה גנזי זכו מספר פעמים באליפויות אירופה. ניר שניוק הוא אלוף העולם (1998), אלוף אירופה (2000) בסלאלום. אחיו אור שניוק הוא אלוף העולם (2010) אלוף אירופה במקצה הסלאלום שלוש פעמים, מתוכם פעמיים ברציפות (2007 ו-2009) ופעם נוספת ב-(2017).

קישורים חיצוניים

• הפדרציה הבינלאומית לסקי מים
• טבלת שיאני ואלופי העולם בסקי מים באתר הפדרציה הבינלאומית לסקי מים
• היכל התהילה של הקרן החינוכית האמריקאית לסקי מים.
• Water Ski Magazine ירחון אמריקאי המוקדש לספורט סקי המים.
• USA Water Ski ארגון ספורט סקי המים בארצות הברית, עם מידע רב על תחרויות.
• סקי מים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סקי מים באגם הכינרת, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1960