עיצומים נגד איראן
איראן ברבות השנים הייתה, ועודנה נתונה לאמברגו, והוטלו עליה עיצומים כלכליים ובינלאומיים רבים מטעם ממשלות וגופים בינלאומיים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המהפכה האיראנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המהפכה האיראנית בשנת 1979, ובעיצומו של משבר בני הערובה באיראן, פרסם נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, צווים נשיאותיים המטילים סנקציות נגד איראן, אלו הורחבו עד שנת 1997 גם כנגד חברות הסוחרות עם הממשל האיראני. במסגרתן הוקפאו הנכסים של ממשלת איראן והבנק המרכזי שלה בארצות הברית, נאסר סחר וייבוא סחורות עם איראן, נאסר ביצוע פעולות פיננסיות התומכות בהגעה לאיראן או העברת כספים המסייעים לפתח את מקורות האנרגיה (הנפט והגז) של איראן.
בשנת 2006, לאחר שאיראן סירבה להשעות את תוכנית העשרת האורניום, מועצת הביטחון של האו"ם העבירה את החלטה 1696[1] במסגרתה הוטלו הסנקציות נגד השקעות נפט, גז, תעשייה פטרוכימית וקשרים עם משמרות המהפכה. בין היתר הוטלו סנקציות על קווי ספנות איראניים וגופי בנקאות וביטוח.
במהלך השנים הסנקציות גבו מחיר קשה מכלכלת איראן ומאזרחיה. מאז 1979 ארצות הברית הובילה מאמצים בינלאומיים על מנת להשפיע על מדיניותה של איראן ולעצור את תוכנית גרעין הצבאית שלה. איראן מאז ומעולם הכחישה טענות אלו וגרסה כי תוכנית הגרעין שלה מיועדת למטרות אזרחיות בלבד כגון ייצור חשמל ופיתוחים רפואיים.
בשנת 1980 ושוב בשנים 1997-1992 הפעילה ארצות הברית הגבלות ועיצומים שונים כלפי איראן.[2]
הגברת הלחצים סביב הסכם הגרעין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 ותחילת העשור הבא, תחת ממשלותיהם של בוש ואובמה בארצות הברית ובהמשך בעידוד ממשל נתניהו בישראל[3], החלו בהדרגה השיחות הדיפלומטיות סביב פיתוח יכולת הגרעין של איראן לתפוס מקום מרכזי יותר בשיח העולמי.
בשנת 2008 הטיל ממשל ארצות הברית מספר סבבים של עיצומים על איראן, אולם אלו לא השפיעו באופן משמעותי על מהלכיה של איראן.[4] בתקופה זו גיבשה איראן תפיסה אסטרטגית לפיה איומי המערב חסרי שיניים של ממש, ושלא סביר שהמערב ינקוט בפעולות בעלות שיאיימו על ממשל איראן באופן רציני[3]. בשנים 2011-2010 הוסיף ממשל אובמה מגבלות על קיום עסקים של חברות אמריקאיות עם גורמים איראנים, אולם אלו לא הועילו כדי לשנות את גישתם של איראן[2][3].
כאשר שיחות הגרעין בין איראן למדינות המערב לא נחלו הצלחה, ראו בכך האחרונות חיזוק להמשך הפעלת הסנקציות, זאת על רקע עידודה של ישראל, שאיימה לנקוט בפעולה צבאית אם השיחות הדיפלומטיות לא יבשילו לכדי בלימתה של איראן[3]. במהלך 2012 ארצות הברית הגבירה בהדרגה את הלחץ עם איראן, ובמרץ 2012 הפעילה צעד שנחשב לחריף במיוחד, והוא ניתוק קשריה של מסלקת הכספים הבינלאומית, הסוויפט, עם בנקים איראנים, שהשתמשו בסוויפט כדי לעקוף עיצומים קודמים. הצעד שינה את גישתה של איראן ואילץ אותה לבחון מחדש את האסטרטגיה הדיפלומטית שלה[5][3].
ב-15 באוקטובר 2012 הצטרף גם האיחוד האירופי לסנקציות על איראן; פורסם,[6][7] כי האיחוד הטיל איסור גורף על העברות פיננסיות לאיראן, מלבד כאלו המיועדות לרכישת מזון ותרופות ולסיוע הומניטרי. כל חברה באיחוד האירופי שתבקש לבצע עסקה עם חברה איראנית או להעביר כספים לאיראן, תיאסר מכירת מתכות מסוימות לאיראן וייאסר כליל ייבוא גז טבעי מאיראן למדינות האיחוד האירופי.
ביולי 2015 נחתם הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית שצמצם באופן משמעותי את הסנקציות והמגבלות על איראן לעשר שנים לפחות, בתמורה להגבלת תוכנית הגרעין שלה.[8][9] הסנקציות הקשורות להסכם הוסרו בינואר 2016. עם זאת, הוטלו במקביל עיצומים חדשים על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן.[10]
בפברואר 2017, בהוראת נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הטילה ארצו – לראשונה מאז ההסכם ומכניסתו של טראמפ לתפקיד – סנקציות על 13 גורמים ועוד 12 חברות איראניות.[11] הסנקציות נבעו עקב תרומת איראן "להפצה של כלי נשק להשמדה המונית והקשר שלה לטרור", וכן, בהשפעת ניסוי שיגור של טיל קרקע קרקע בליסטי, ככה"נ מסוג חורמשהר, שהממשל האמריקאי תפס כתוקפני ומתגרה.[12][13]
ב-13 באוקטובר 2017 הודיע הנשיא דונלד טראמפ על הטלת סנקציות כנגד גורמי משמרות המהפכה בתחום תוכנית הגרעין, תוכנית הטילים והטרור.[14]
ב-8 במאי 2018 הודיע טראמפ על פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן והטלת סנקציות על איראן. איראן טענה כי סנקציות אלה מנעו סיוע של הצלב האדום הבינלאומי לנפגעי השיטפונות באיראן (2019).
החלטות מועצת הביטחון של האו"ם[15]
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר החלטה | שנה | פירוט |
|---|---|---|
| החלטה 1696 | 2006 | דרישה מאיראן להשעות את כל פעילויות הגרעין הרגישות בשטחה, לרבות העשרת אורניום, וקריאה לאיראן לשתף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. |
| החלטה 1737 | 2006 | איסור ייצוא פריטים וציוד שעשויים לשמש את תוכניות הגרעין ותוכנית הטילים של איראן. הטלת סנקציות על גופים וגורמים פרטיים. |
| החלטה 1747 | 2006 | הרחבת רשימות הפריטים האסורים לייצוא לאיראן, איסור מכירת נשק על ידי איראן, הטלת סנקציות על גופים וגורמים פרטיים נוספים. |
| החלטה 1803 | 2008 | הרחבת רשימות הפריטים האסורים לייצוא לאיראן, קריאה לחברות האו"ם לנטר את פעילותם של בנקים איראנים, ולערוך בידוקים לספינות ומטוסים איראניים, אם מתעורר חשש לנשיאת מטענים אסורים כמו גם הגבלת נסיעתם של אישים וחברות וגישתם למערכת הפיננסית הבינלאומית. הטלת סנקציות על גופים וגורמים פרטיים נוספים. |
| החלטה 1835 | 2008 | קריאה נוספת לאיראן לציית להחלטות מועצת הביטחון ולשתף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. |
| החלטה 1929 | 2010 | איסור על איראן לעסוק בטכנולוגיות של טילים בליסטיים המסוגלים לשאת נשק גרעיני, לרבות שיגורי טילים בליסטיים. הרחבת האיסורים על שיתוף הפעולה הגרעיני עם איראן (לרבות השתתפות במיזמים גרעיניים בחו"ל). הטלת חרם ייצוא אמל"ח קונבנציונלי לאיראן, וקריאה להגבלת הקשרים הבנקאיים עמה. הטלת סנקציות על גופים וגורמים פרטיים נוספים, בדגש על חברות הפועלות מטעם משמרות המהפכה האיסלאמית. הצבעה על תרומתו מגזר האנרגיה האיראני לפיתוח תוכניות הגרעין והטילים. הקמת ועדת ממומחים שתבקר ותאכוף את הסנקציות. |
| החלטה 1984 | 2011 | הארכת המנדט של ועדת המומחים שהוקמה בהחלטה 1929. |
| החלטה 2049 | 2012 | הארכת המנדט של ועדת המומחים שהוקמה בהחלטה 1929. |
| החלטה 2105 | 2013 | הארכת המנדט של ועדת המומחים שהוקמה בהחלטה 1929. |
| החלטה 2159 | 2014 | הארכת המנדט של ועדת המומחים שהוקמה בהחלטה 1929. |
| החלטה 2231 | 2015 | הגדרת לוחות זמנים להסרת חלק מהסנקציות שהוטלו בעבר, בעקבות הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. |
סנקציות בחלוקה למגזר[16]
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מגזר | ארצות הברית (1995-) | האו"ם (2006-2016) | האיחוד האירופי (2007-) |
|---|---|---|---|
| תעשיות צבאיות | X | X | X |
| משמרות המהפכה | X | X | X |
| תעשיית הגרעין | X | X | X |
| תעשיית הנפט והאנרגיה | X | X | |
| בנקאות | X | X | X |
| בנק מרכזי | X | X | |
| ענף הספנות | X | X | X |
| סחר בינלאומי | X | X | |
| ביטוח | X | X | |
| חברות זרות הפועלות באיראן | X |
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיות איראן מדינת אויב של ישראל, על פי החוק הישראלי מוטלות עליה הגבלות בהתאם ל"פקודת המסחר עם האויב" (1939), וכמובהר ב"צו המסחר עם האויב (אויב לצורך הפקודה)" (2011), חוקק בשנת 2012 חוק המאבק בתוכנית הגרעין של איראן,[17] תשע"ב־2012, המרחיב את הסנקציות גם מול גורמים שלישיים, שאינם איראנים או ישראלים המסייעים לאיראן באופנים המפורטים בחוק[18]:
- גורם זר המסייע לאיראן בקידום תוכנית הגרעין שלה או בהשגת נשק להשמדה המונית או אמצעי נשיאה לנשק. ובכלל זה מכירה או העברה של טובין, של טכנולוגיה או של מידע, או מתן שירותים.
- תאגיד זר הפועל בתחומים מרכזיים בכלכלת איראן מעל סכומים הקבועים בחוק יוכרז כ"תאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק בן-חורין, גרעין קשה לפיצוח. היסטוריה של סנקציות על איראן, באתר ynet, 24 בינואר 2012
- אפרים קם ושמואל אבן, סנקציות על איראן: כואב, אבל יותר, עדכן אסטרטגי 15 גיליון 4, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ינואר 2013
אקונומיסט, עסק שחור סחר הנפט הסודי שמממן את מלחמות איראן, באתר TheMarker, 10 בנובמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Cooper, Helene (29 בנובמבר 2006). "Iran Resolution, Still Not Final, Drops Mention of Sanctions". New York Times. נבדק ב-2017-06-25.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 יצחק בן-חורין, וושינגטון, גרעין קשה לפיצוח. היסטוריה של סנקציות על איראן, באתר ynet, 24 בינואר 2012
- ^ 1 2 3 4 5 פרופ' עוזי רבי, איראן, ישראל וארצות הברית - לקראת הכרעה, באתר אוניברסיטת תל אביב, החל מדקה 4:37
- ^ סוגיית הגרעין האיראני: מחכים לאובמה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ סוכנויות הידיעות, אובמה מטיל סנקציות נוספות על איראן; הנפט עלה ברבעון הראשון ב-4.2%, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2012
- ^ סוכנויות הידיעות, אירופה בסנקציות על איראן, וירוס חדש התגלה, באתר ynet, 15 באוקטובר 2012
- ^ ברק רביד, האיחוד האירופי החליט על סבב סנקציות נוסף נגד איראן, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2012
- ^ "Making the world a bit safer". The Economist. נבדק ב-2017-06-25.
- ^ "The Iran Nuclear Deal: A Definitive Guide" (PDF). Belfer Center (באנגלית). באוגוסט 2015. p. 6.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ירון שניידר, ארצות הברית מטילה עוד סנקציות על אירן, באתר מאקו, 17 בינואר 2016
- ^ טראמפ שלח משחתת לים והטיל סנקציות על איראן, באתר ynet, 3 בפברואר 2017
- ^ ארה״ב מטילה סנקציות על איראן בעקבות ניסוי הטילים הבליסטיים בידי טהרן, באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2017
- ^ סוכנויות הידיעות וטל שלו, איראן שיגרה טיל ניסוי; רה"מ: "אסור שהתוקפנות תישאר ללא מענה", באתר וואלה, 30 בינואר 2017
חזי סימנטוב וצבי יחזקאלי, איראן מודה לראשונה באופן רשמי: "ביצענו ניסוי בטיל בליסטי", באתר nana10, 1 בפברואר 2017 - ^ טראמפ על הסכם הגרעין עם איראן: אם לא נשפר אותו - נבטל אותו, 13 באוקטובר 2017, ישראל היום
- ^ החלטות מועצת הביטחון באתר משרד החוץ
- ^ Solomon, Jay (26 ביוני 2015). "Shift Clouds Iran Nuclear Deal". Wall Street Journal.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ חוק המאבק בתוכנית הגרעין של איראן
- ^ מדיניות הסנקציות כנגד איראן, אתר משרד האוצר, מטה הסנקציות
 תוכנית הגרעין האיראנית
| ||
|---|---|---|
| ניהול תוכנית הגרעין | הארגון לאנרגיה אטומית של איראן | 
|
| אמנות בינלאומיות | האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני | |
| ארגונים בינלאומיים | סבא"א • האו"ם • תנועת המדינות הבלתי מזדהות | |
| סנקציות על איראן | 1696 • 1737 • 1747 • 1803 • 1835 • 1929 • | |
| אישים בתוכנית | עלי אכבר סאלחי • גולאם רזא אגאזאדה • חסן רוחאני • עלי לאריג'אני • סעיד ג'לילי • מוחסן פח'רי-זאדה • פריידון עבאסי-דוואני | |