לדלג לתוכן

פולישוק (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פולישוק
לוגו הסדרה
לוגו הסדרה
סוגה דרמה קומית-סאטירית
יוצרים שמואל הספרי
כותבים שמואל הספרי
בימוי שמואל הספרי
שחקנים ששון גבאי
שירי גדני
גיא לואל
אמנון דנקנר
חנה אזולאי-הספרי
מנשה נוי
שושה גורן
דנה אברהם-סמו
ארץ מקור ישראל
שפות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 3
מספר פרקים 39
הפקה
מפיקים בפועל טל מאור רונן
חברת הפקה אולפני הרצליה
צלמים אורי אקרמן (2009-2011)
לאון גרין (2009)
יוני גבע (2009)
בנימין חירם (2014-2015)
אורך פרק

25 דקות (עונות 1–2)

35-45 דקות (עונה 3)
שידור
רשת שידור ערוץ 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
רשת שידור בישראל קשת, ערוץ 2
כאן 11
פורמט (תמונה) 576i
פורמט (קול) 192KBPS
תקופת שידור מקורית 31 במאי 200912 בינואר 2015
קישורים חיצוניים
אתר הסדרה באתר mako
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פולישוּק היא סדרת דרמה קומית-סאטירית ישראלית. הסדרה עוקבת אחר רובי פולישוק, חבר כנסת בדיוני מטעם "מפלגת מל"ל" (מרכז ליברלי לאומי, מ' ול' סגולות) שהתמנה לתפקיד השר לקידום חברתי (תפקיד שלא היה קיים במועד שידורה של הסדרה[1]). הסדרה שודרה במשך שלוש עונות.

את הסדרה כתב וביים שמואל הספרי והיא שודרה בערוץ 2 במסגרת שידורי קשת בין 31 במאי 2009 ל-12 בינואר 2015.

שמה של התוכנית ושל הדמות העומדת במרכזה הוא הלחם המילים "פוליטיקה" ו"שוק"[2].

באמצע 2017 החל תיאטרון בית ליסין להציג הצגה שנכתבה על-פי סדרת הטלוויזיה. בהצגה משתתף צוות השחקנים המקורי של הסדרה[3].

סקירת סדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונהפרקיםשודרה לראשונה (ישראל)
הפרק הראשוןהפרק האחרון
11331 במאי 200913 ביולי 2009
21311 במאי 201128 ביולי 2011
31329 באוקטובר 201412 בינואר 2015

עלילת הסדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקי כץ, השר לקידום חברתי מטעם מפלגת מל"ל, נאלץ להתפטר לאחר שנחשד בעבירות מין ובפדופיליה. חומי שליט, יו"ר המפלגה, המכהן כשר המשפטים, בוחר כמחליף זמני של כץ בתפקיד השר, את רובי פולישוק. פולישוק הוא חבר מפלגה שהוצב במקום העשירי ברשימתה לכנסת, ונחשב עד למינויו אנונימי לרוב הציבור. פולישוק טוען שלפניו ברשימה שני חברי כנסת אחרים, אך מפני שהם נמצאים מחוץ לישראל, וההשבעה מחר פולישוק מתרצה.

עם כניסת השר פולישוק לתפקידו, הוא מתקבל בבוז בלשכתו בשל היותו ממלא מקום זמני. כדי לבסס את שליטתו, פולישוק מחליף את צמרת הלשכה באנשים מטעמו: ראש הלשכה, סולי ברזל ויועצת התקשורת שלו, תקומה שהרבני. בנוסף הוא גם ממנה את ממלאת המקום של המזכירה הקבועה ששמה ויקי, לקבועה. על אף היותו טירון בפוליטיקה, ועל אף נטייתו ליצור שערוריות רבות בלי כוונה, מצליח פולישוק להתקדם בעבודתו, כשהוא נותר תחת פיקוח תמידי של חומי שליט ויועצו הערמומי, קוזו אביטל.

בסיום העונה, מגלה קוזו כי הסקרים צופים ירידה משמעותית בכוחה של מל"ל בבחירות הבאות לארבעה מנדטים בלבד, וחושש שלא תעבור את אחוז החסימה. כדי לשפר את מצבה בסקרים, הוא יוזם שערורייה מתוכננת עם מפלגת ש"ס בנושא הכשרות, במסגרתה שתי המפלגות תנהלנה סכסוך מתוקשר כך שיתחזק בסיס התומכים שלהן ושתיהן תגרופנה כך עלייה בסקרים. המהלך יוצר זעזוע במערכת הפוליטית, ומביא בטעות לנפילת הממשלה. ראש הממשלה מתפטר ומכריז על בחירות חדשות, מל"ל נשארת בלית ברירה בממשלת המעבר, מתרסקת בסקרים וקוזו מפוטר מעבודתו על ידי חומי שליט.

לאחר שהממשלה נופלת, מחליט חומי שליט לפרוש מהנהגת מל"ל ולהצטרף למפלגת "ישראל צודקת" שנמצאת בתהליכי הקמה, ונחשבת בעלת פוטנציאל רב לניצחון בבחירות הקרבות. שליט מציע לפולישוק לחבור אליו במפלגה החדשה תמורת מקום ריאלי ברשימה, אך בעצתו של קוזו מחליט פולישוק להישאר במל"ל ומודיע בשידור חי על התמודדותו לתפקיד יו"ר המפלגה במקום שליט.

עונה שנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו מתמקדת בהתמודדותו של השר פולישוק לתפקיד יו"ר מפלגת מל"ל, ובהתמודדותו במערכת הבחירות.

פולישוק מגייס את קוזו כיועצו הפוליטי וכמזכ"ל המפלגה (שעם גיוסו של קוזו הפך התפקיד ממזכ"ל למנכ"ל), ויוצא למסע בחירות לתפקיד יו"ר המפלגה. במקביל הוא מתמנה למ"מ שר המשפטים במקום חומי שליט. הוא נתקל בהתמודדות קשה מול שחר באר, כוכב עולה במפלגה, אך לבסוף מצליח לגייס את באר לצידו ונבחר ליו"ר המפלגה ברוב גדול. עם זאת, פולישוק גומל לבאר ובפריימריז מוחלפים כל חברי המפלגה מלבד פולישוק באנשים מטעם המטה של באר.

לאחר בחירתו כיו"ר פותח פולישוק בקמפיין בחירות, בעודו נאבק לעבור את אחוז החסימה. הוא שוכר את שירותיו של יועץ פוליטי אמריקאי, שמציע לפולישוק להעמיד את הקמפיין בסימן ערכי המשפחה. במסגרת הקמפיין מתראיינת מוניק, רעייתו של פולישוק, לעיתון של חומי. היא מעניקה ראיון חושפני במיוחד ומביאה להתמוטטות הקמפיין ולהתפטרות היועץ. בעקבות כך פורץ משבר בין השר לרעייתו והם נפרדים.

בניסיון להתאושש מהמכה שחטף, מעלה פולישוק קמפיין חדשני, במסגרתו יכולים אזרחי ישראל לצלצל ישירות לשר פולישוק, לשוחח עמו בטלפון ולהציע לו הצעות לחקיקה. הקמפיין זוכה להצלחה ועוזר להתאוששות המפלגה בסקרים. ביום הבחירות מוניק ורובי מתאחדים במטרה למשוך קולות, אך התוכניות משתבשות כאשר אביו של פולישוק עובר אירוע רפואי קשה, ונפטר דקות טרם פרסום המדגם.

עונה שלישית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת מל"ל מצליחה לעבור את אחוז החסימה, וזוכה בסיום מערכת הבחירות ל-3 מנדטים. מפלגת "ישראל צודקת" זוכה בבחירות בהפרש קטן, אך נתקלת בקשיים בהרכבת הממשלה ובתחרות מצד הליכוד. אחראי המשא ומתן מטעם "ישראל צודקת", מספר 2 במפלגה, בולי בובעס, מנסה להקים קואליציה של ממשלת אחדות עם הליכוד ועם המפלגות החרדיות, זאת בניגוד להבטחה המפורשת של המפלגה טרם הבחירות שלא להקים ממשלה עם החרדים. בצירוף מקרים גורמת תקומה, יועצת התקשורת של פולישוק, לפרסום המשא ומתן ובכך מכשילה את הניסיונות להקמתה של ממשלת האחדות.

פולישוק, היושב שבעה על אביו בבית המלון בו הוא מתגורר, מגלה שהמשא ומתן התרחש באותו מלון בדיוק. למזלו, ממשלת האחדות ירדה מהפרק וכעת הפך פולישוק ללשון המאזניים. הוא מקבל הצעה מבובעס להצטרף לממשלה ובתמורה לקבל את תפקיד יו"ר הכנסת. לאחר שכנוע רב מצד לשכתו, הוא מסרב ונעזר בקוזו לניהול המשא ומתן. כך הוא מצליח "לסחוט" תפקידים רבים ביחס לגודל המפלגה, והופך לשר של שלושה משרדים שונים - תיירות, חוץ (תת שר במעמד שר) ותרבות - ומכונה בשל כך שר התח"ת (ראשי תיבות של תיירות, חוץ ותרבות) על ידי קוזו. במקביל מתמנה קוזו למזכיר הממשלה. ראש הממשלה המיועד חולה במחלת עור קשה ונאלץ לוותר על תפקידו, ובמקומו מתמנה סגנו בובעס לראשות הממשלה.

פולישוק זוכה להצלחה יחסית בניהול המשרדים, ונוצרת משיכה הדדית בינו לבין מזכירתו הצעירה ויקי (מה שמערער את מאזן הכוחות במשרדו). תקומה חוזרת לעבוד עם פולישוק בזכות הקשר הרומנטי שלה עם בנו של ראש הממשלה. במקביל נאלץ פולישוק להתמודד עם פחד הטיסה שלו, עם הצעות לחבירה למפלגות אחרות וכן עם גירושיו הצפויים מאשתו בנפרד, מוניק.

בסיום הסדרה, פולישוק יוזם (באמצעות ראש הלשכה שלו סולי ברזל, חנה אזולאי-הספרי) ועידה כלכלית בינלאומית מעבר לים, הזוכה להצלחה מסחררת, ומגיע לשיא הקריירה הפוליטית שלו. תקומה מתארסת עם בנו של בובעס והחתונה נקבעת מיד לאחר חזרתם של פולישוק, תקומה, סולי והמאבטח ארז מהוועידה. בסיום הוועידה עולים הארבעה של מטוסו הפרטי של המיליארדר וידידו של פולישוק, אלפרד סרוסי, ונעלמים לפתע מהרדאר (מועלה חשד שהמטוס יורט בידי כוחות זרים). גורלם של פולישוק ואנשי לשכתו נותר לא ברור, וקוזו מבשר לויקי על העלמות המטוס באומרו "פולישוקים לא מתים, הם רק מתחלפים" (משפט שמסכם ב"עקיצה" את המערכת הפוליטית בישראל). לאחר פריז קצר על פניה ההמומות של ויקי, עולה תמונה מלב ים, המרמזת על התרסקות מטוסם בים, וכך נגמרת הסדרה.

צוות השחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות ראשיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רובי פולישוק (ששון גבאי): חבר כנסת מטעם מפלגת מל"ל. את הקריירה הפוליטית שלו החל כחבר כנסת מטעם מפלגת צומת, ולאחר מכן עבר למל"ל. בפרק הראשון של הסדרה, פולישוק מתמנה לתפקיד השר לקידום חברתי (במקום מיקי כץ, שנאלץ להתפטר לאחר שנחשד בעבירות פדופיליה), וכבר ביומו הראשון בתפקיד מצליח ליצור מהומה. בסוף העונה הראשונה, עם התפטרות יו"ר מל"ל, פולישוק מציע את מועמדותו ובאמצע העונה השנייה נבחר לראש המפלגה בבחירות. כמו כן, בעונה השנייה פולישוק מתמנה לשר לעניינים משפטיים במקום חומי שליט שהתפטר. בעונה השלישית, לאחר שמפלגתו זכתה ב-3 מנדטים, פולישוק מתמנה לשר התיירות, החוץ (סגן שר במעמד שר) והתרבות (בראשי תיבות תח"ת). פולישוק הוא שר לא יוצלח שלא יודע מה הוא עושה באמת. בעברו עבד כאופטיקאי. בסיום הסדרה המטוס עליו היה נעלם מעל פני הים, וגורלו נותר לא ברור.
  • תקומה שהרבני (שירי גדני): יועצת התקשורת הצעירה והנמרצת (לעיתים פזיזה מדי) של פולישוק. טעויותיה החוזרות ונשנות נוטות לסבך את פולישוק ואת המפלגה בכלל. בעונה השלישית פולישוק מפטר אותה מתפקידה, לאחר שתמונה שפרסמה בטעות פוצצה את ממשלת האחדות שהייתה עתידה לקום. לאחר מכן, חזרה לתפקידה בזכות יחסיה הרומנטיים עם עילאי בובעס, בנו של ראש הממשלה, בולי בובעס. בפרק הסיום עילאי ותקומה מחליטים להתחתן, אך היא מחליטה לנסוע לכינוס מיוחד של השר מחוץ לארץ ולחזור לאחריו ישר לחתונה. בדרך החזרה, המטוס נעלם מעל פני הים, וגורלה נותר לא ברור.
  • "קוזו" אביטל (חיים אבוטבול) (גיא לואל): יועצו של חומי, המכונה ה"פודל" שלו. איש רגזן ותחמן ביותר. ממציא רעיונות מבריקים לקידום מעמדה הפוליטי של המפלגה, רובם ככולם מתפוצצים בפרצופו (לעיתים קרובות בגלל פולישוק). בעונה השנייה מתמנה למנכ"ל מפלגת מל"ל, ובעונה השלישית כמזכיר הממשלה תחת ראש הממשלה בולי בובעס. בפרק השני נודע שהוא בעל תואר ראשון ושלמד לתואר שני מטעם בית ספר לעבודה סוציאלית, אולם לא השלים את חובותיו לקבלת התואר.
  • חומי שליט (אמנון דנקנר) (עונות 1 ו-2): שר המשפטים ויושב ראש מפלגת מל"ל בעונה הראשונה. פוליטיקאי ממולח ומנוסה, תואם טומי לפיד[4]. בעונה השנייה פורש ממל"ל ופותח את החינמון "ישראל נון סטופ" (תואם ישראל היום).
  • סולי ברזל (חנה אזולאי-הספרי): ראש לשכתו של פולישוק. במקצועה עובדת סוציאלית שבמסגרת עבודתה, מכירה את המשרד לקידום חברתי היטב. בפרק השני בסדרה פולישוק מתנגש בטעות ברכבה של ברזל, ולאחר היכרות קצרה עמה, הוא ממנה אותה לתפקיד ראש הלשכה שלו. ברזל שימשה בעברה כמרצה של קוזו אביטל בעת לימודיו לתואר שני. אישה פיקחית המוצאת דרכים לחלץ את פולישוק מכל צרה אליה הוא נקלע. בסיום הסדרה המטוס עליו הייתה נעלם מעל פני הים, וגורלה נותר לא ברור.
  • ארז (ארז תדהר): המאבטח האישי של פולישוק. בסיום הסדרה המטוס עליו היה נעלם מעל פני הים, וגורלו נותר לא ברור.
  • ויקי (דנה אברהם סמו): המזכירה הראשית של פולישוק. נאמנה ומסורה לו. בעונה השלישית מתפתח קשר רומנטי בינה לבין השר.
  • אקי בוקופטר (אלי אלטוניו) (עונה ראשונה): כתב גל"צ לעניינים חברתיים, מנהל רומן גלוי עם יועצת התקשורת של השר, תקומה שהרבני, וכך הוא מגיע למידע הנוגע לשר ולממשלה בכלל עוד לפני שהוא יוצא לתקשורת.
  • בולי בובעס (מנשה נוי) (עונות 2 ו-3): שר האוצר בעונה השנייה, ושר האוצר וראש הממשלה בעונה השלישית. בכיר במפלגת "ישראל צודקת" והממונה על המשא ומתן הקואליציוני מטעמה. עקב בעיות בריאותיות של יו"ר המפלגה זאב רומנוב, בובעס מתמנה לראש הממשלה. נשוי למאירה, מקיים רומן עם אבישג. אביו של עילאי.
  • אבישג (מעיין לאוב) (עונה שלישית): יועצת התקשורת של בולי בובעס, מקיימת איתו רומן.

שרי הממשלה וחברי כנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי משרד לקידום חברתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שמחה בכור-קטן (שושה גורן) (עונות 1 ו-2): סמנכ"לית משאבי אנוש במשרדו של פולישוק, המשרד לקידום חברתי.
  • צבי יעקוסי (יונתן צ'רצ'י) - מנהל אגף לטיפוח המצוינות במוסדות לגמילה מסמים
  • בבצ'יק (יונתן צ'רצ'י) - היועץ המשפטי, פרש לגמלאות בפרק השני בעונה השנייה
  • אלי בראשי (מוטי בן ישי) - מנכ"ל המשרד לקידום חברתי. מזלזל בפולישוק.
  • יפים שרצקי (אלכסנדר סנדרוביץ') - חשב המשרד לקידום חברתי
  • נהורה קוחנסקי (ז'רמן אוניקובסקי) - מנהלת האגף לאבטחת קשישים
  • צילי פלדמסר (דורית לב-ארי) - היועצת המשפטית החדשה של המשרד לקידום חברתי במקום בבצ'יק שיצא לפנסיה. ידועה בפגם הדיבור שלה (בעיה באמירת האות צ'). מנהלת מאבק כנגד שמחה בטענה כי האחרונה תופרת מכרזים למנקה של המשרד.

אנשי משרד התיירות, החוץ והתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אורי בסמטי (ידידיה ויטל) - מפיק קמפיין עידוד תיירים במשרד התיירות
  • רון קשקאי (אורי לייזרוביץ) - מפיק קמפיין עידוד תיירים במשרד התיירות
  • תלמוד בראשי (מוטי בן ישי) - מנכ"ל משרד התיירות, אחיו החילוני של אלי.
  • הרצליה קטן (שושה גורן): סמנכ"לית במשרדו של פולישוק, משרד התיירות. גיסתה של שמחה
  • רפי אללוף (זוהר שטראוס) - מומחה להרגעת נוסעים בטיסות
  • גיל נפץ (שלום שמואלוב) - מנכ"ל משרד החוץ

משפחת פולישוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מוניק פולישוק (פנינה טורנה): אשתו של רובי פולישוק. בעונה השנייה והשלישית, לאחר ראיון שהעניקה לחינמון "ישראל נון סטופ" ובו דיברה כנגד בעלה, מוניק גורמת לשערורייה תקשורתית והשניים נפרדים. במהלך העונה השלישית נמצאים מוניק ורובי בתהליכי גירושין.
  • כתריאל פולישוק (שלמה בר-שביט) (עונות 1 ו-2): אביו של רובי פולישוק. גמלאי, ניצול שואה, בעל חנות אופטיקה לשעבר וגר בבית אבות. נפטר בסוף העונה השנייה, דקות ספורות לפני תוצאות מדגם הבחירות.
  • חיותה נהור פולישוק (אסתי זקהיים) - אחותו הקטנה של רובי פולישוק, לוביסטית.

שחקנים אורחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ראשונה:

עונה שנייה:

  • קאלישר (מיכאל כורש) - מזכ"ל מל"ל, פוטר בפרק השני
  • שחר באר (יובל סגל) - מנהיג צעירי מל"ל
  • מורדי ציגלר (ליאור אשכנזי) - יועץ תקשורת, פרסומאי מבריק
  • ציקי דה-שליט (ליאור שליין) - בנו של חומי שליט, מנהיג תנועת הקיימות
  • תום כהן (תומר אופנר) - המחליף של בוקופטר בגל"צ (וגם בתור חבר של תקומה)
  • זובה צנעני פריץ (אלון דהן) - ממשרד פרסום
  • גרי קלמן (אורי הלוי) - איש הסקרים
  • ריבי חטוקה (אסי לוי) - מומחית לניהול משברים, גרושתו של קוזו, הגיעה כדי לתקן את הנזק התקשורתי שנגרם לפולישוק לאחר הראיון השערורייתי עם מוניק בעיתון "ישראל נון-סטופ".

עונות 1–2:

  • מלול (ארז כהנא) - "קצין המודיעין" של פולישוק במירוץ לראשות מל"ל, איש חלקלק שנוהג להשתמש בביטוי "בעקרון" בתכיפות.
  • שלומי ברזל (אריה הספרי) - בנה של סולי ברזל.

עונה שלישית:

  • בלינקה "בלה" חפיר-צונן (ענת וקסמן) - אחותה התאומה של מאירה בובעס, מורה ומנחת פרויקט "בהנצחה ננצח" להנצחת השואה. מכונה על ידי תלמידיה טרבלינקה.
  • צ'רנוחה (טום יפת) - תלמיד בכיתה של בלה
  • טייכמן (אורן יאדגר) - יועץ לשר פולישוק
  • מאירה "מרירה" בובעס (ענת וקסמן) - אשת ראש הממשלה, אמו של עילאי. מתעצבנת כשבולי בוחר להתעסק בענייני המדינה במקום לשהות במחיצת משפחתו.
  • עילאי בובעס (גרגורי בקרמן) - בנו של ראש הממשלה. במהלך העונה השלישית הוא בן זוגה של תקומה, ולבסוף השניים מחליטים להתחתן (אולם החתונה מתבטלת עקב היעלמותה של תקומה).
  • זאב רומנוב - יו"ר מפלגת "ישראל צודקת" ומועמד המפלגה לראשות הממשלה. בבחירות מפלגתו מנצחת ורומנוב עתיד להתמנות לראשות הממשלה, אך ביום לאחר הבחירות רומנוב מאובחן במחלת עור, ומסרב להגיע להשבעה. לכן, בולי בובעס מחליף אותו כיו"ר המפלגה וכראש הממשלה.

שיחקו בתפקיד עצמם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, עיתונאים, אנשי תקשורת ובדרנים השתתפו בסדרה כשהם מגלמים בעלילתה את עצמם:

הפקת הסדרה ושידורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה נוצרה בחלקה בהשראת המציאות והעלילה הכללית מתבססת על מאפיינים של ממשלת ישראל ה-30. הסיפור המרכזי בסדרה סובב סביב התנהלותה של המפלגה (הבדיונית) מל"ל (ראשי תיבות של "מרכז ליברלי לאומי"), בראשותו של השר "חומי שליט". עקרונות המפלגה דומים לאלה שהיו למפלגת שינוי ולמצעה וחומי שליט הוא למעשה בן-דמותו של יוסף לפיד. מפלגתו של שליט, אותו מגלם בסדרה אמנון דנקנר, שהיה ידידו הקרוב של לפיד בחיים, מחזיקה ב-15 מנדטים של אישים אשר היו אנונימיים למדי בציבור טרם היבחרם לכנסת, בדומה למצב בו הייתה מפלגתו של לפיד בעת שהנהיג אותה בכנסת. חומי שליט, כמו לפיד בזמנו, מכהן כשר המשפטים.

שלב יצירת הסדרה ארך זמן רב בשל רצונו של יוצר הסדרה, שמואל הספרי, להעמיק בתחקיר על עולם הפוליטיקה הישראלית על מנת שהסדרה תהיה חפה משגיאות. בצד העיכוב שבכתיבת העונה הראשונה, סבלה ההפקה גם מפרישתו של השחקן מנשה נוי שהיה מיועד לגילום דמותו של השר פולישוק[5]. את תפקידו של נוי נקרא למלא השחקן ששון גבאי כשבוע לפני תחילת צילומי העונה הראשונה. בסופו של דבר, גילם נוי, בעונה השנייה ובזו השלישית של הסדרה, את דמותו של "בולי בובעס", פוליטיקאי בכיר ממפלגה מתחרה, ובהמשך גם ראש הממשלה.

שידור הסדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורה של הסדרה החל בחודש מאי 2009 ולפי נתוני המדרוג, היא צברה צופים רבים (חצי מיליון צופים בממוצע לפרק). לאחר תום העונה הראשונה, ולאור הצלחתה, הוחלט בשידורי קשת לאשר הפקת עונה שנייה. את ההודעה על הפקת העונה השנייה הוציאה קשת בדרך משעשעת כאשר מסרה לעיתונאים: "מלשכתו של השר פולישוק נמסר כי סוכם בין הצדדים על כהונה נוספת לשר". עם ההודעה על הפקת עונה נוספת, תסריטאי הסדרה, שמואל הספרי, החל בכתיבת הפרקים. אך גם עונה זו, כקודמתה, התעכבה זמן רב (ולמעשה נדחתה בשנה לחודש מאי 2011). צילומי העונה השנייה החלו בינואר 2011 והסתיימו במרץ.

פרק הבכורה של הסדרה השיג 26.5% אחוזי מדרוג והוא הפרק הנצפה ביותר בסדרה.

עונה מספר פרקים פרק בכורה פרק סיום ממוצע דירוג הצפייה
תאריך אחוז צופים תאריך אחוז צופים
עונה 1 13
31 במאי 2009
26.5%
13 ביולי 2009
22.9% 20.6%
עונה 2 13
11 במאי 2011
21.4%
28 ביולי 2011
22.8% 19.2%
עונה 3 13
29 באוקטובר 2014
18.9%
12 בינואר 2015
16.1%

באוקטובר 2017 החל שידור חוזר של פרקי הסדרה בערוץ כאן 11.[דרוש מקור]

תלונות כנגד הסדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שידורי העונה הראשונה, ובמידה רבה גם לאור תהודתה, עלו כנגדה מספר תלונות:

  • חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק-בלוך התלוננה על השימוש בשם "פולישוק", כיוון שהיא חברת הכנסת היחידה אי פעם ששם משפחתה הוא פולישוק, ולכן הסדרה פוגעת, לכאורה, בה ובשמה[2]. היא הוסיפה שמפלגת מל"ל בה חבר פולישוק מהסדרה, דומה בהתנהלותה למפלגת שינוי בה היא הייתה חברה[6], שהעומד בראש שתיהן כיהן כשר המשפטים (הן חומי שליט בסדרה והן טומי לפיד במציאות), עם זאת כותב הסדרה, הספרי טען כי הוא בחר בשם פולישוק לאור היותו הלחם של המילים "פוליטיקה" ו"שוק"[7]. כהמשך לכך, בסדרה "מנדלבאום בלש פרטי", בכיכוב אחיינה של פולישוק, יניב, שודר פרק ברוח הסדרה. בפרק נקרא מנדלבאום למשכן הכנסת, כדי לפתור מי מדליף את חוקיה של פולישוק-בלוך לסגן שר בשם "הספרי".
  • ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, אמרה שהסדרה מציגה תדמית שלילית ביותר של עירה. יוצר הסדרה, שמואל הספרי, דחה את הביקורת[8].
  • במהלך שידורה של העונה השלישית, דרש יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, חבר הכנסת אמנון כהן, משר התקשורת לבדוק אמירה של אחת הדמויות לפיה היה הורג בידיו שמונה חרדים באצבעותיו[9].

המחזה "פולישוק"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרזת המחזה

ביוני 2017 החל תיאטרון בית לסין להציג את ההצגה "פולישוק", שהעלילה בה מבוססת על סדרת הטלוויזיה. את ההצגה כתב וביים שמואל הספרי[10], ובכל התפקידים, מלבד אחד, משחקים בה השחקנים בדמויותיהם מסדרת הטלוויזיה[11][3]: ששון גבאי בתפקיד השר רובי פולישוק, חנה אזולאי-הספרי בתפקיד הרל"שית סולי ברזל, גיא לואל בתפקיד מזכיר הממשלה קוזו אביטל, שירי גדני בתפקיד הדוברת תקומה שהרבני, דנה אברהם-סמו בתפקיד המזכירה ויקי ובנוסף, יקיר שוקרון בתפקיד המאבטח החדש של פולישוק (שגם לו, כמו למאבטח מסדרת הטלוויזיה, קוראים ארז). החל מחודש מאי 2018 החליף השחקן אבי קושניר את ששון גבאי בתפקיד השר פולישוק, עקב נסיעתו של גבאי לשחק במחזמר "ביקור התזמורת" בברודוויי[12]. ב-28 ביולי 2018 הועלה המחזה בפעם האחרונה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוצר פולישוק: אתה כותב סדרה מופרכת שמתממשת, באתר "סרוגים", 18 במאי 2020
  2. ^ 1 2 ח"כ לשעבר מלי פולישוק: "אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהסדרה היא על פוליטיקאי אהבל שלא יודע מה הוא עושה", באתר גלובס, 1 ביוני 2009
  3. ^ 1 2 סרטונים יעל געתון‏, פולישוק חוזר: "פולישוקים לא מתים הם רק מתחלפים", באתר וואלה, 19 באפריל 2017
  4. ^ אמנון דנקנר, ‏אמנון דנקנר, שחקן קומי, באתר ‏מאקו‏, 27 במאי 2009
  5. ^ רותה קופפר, ששון גבאי יגלם את התפקיד הראשי בדרמה "פולישוק", באתר הארץ, 25 בפברואר 2008
  6. ^ אירית גרינברג-שאול, פולישוק, פולישוק, פולישוק, באתר Mynet-רעננה, 18 ביוני 2009
  7. ^ ערן בר-און ואטילה שומפלבי, ח"כ לשעבר פולישוק נפגעה מהסדרה "פולישוק", באתר ynet, 31 במאי 2009
  8. ^ טל גוטמן, נתניה: כותב הסדרה "פולישוק" הודף הביקורת של מרים פיירברג, באתר nrg‏, 27 ביוני 2009; במקור, מתוך המקומון "זמן חדרה"
  9. ^ תומר ניר, ‏ח"כ כהן לשר התקשורת: בדוק ההסתה בפולישוק, באתר "סרוגים", 12 בנובמבר 2014
  10. ^ מאיה כהן, פולישוק חוזר, הפעם לתיאטרון, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2017
  11. ^ עליס בליטנטל, פולישוק כסמל הישראליות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 באוקטובר 2017
  12. ^ הודעת תיאטרון בית ליסין, 30 באפריל 2018