פורטל:היסטוריה/מאמר נבחר/43

החזית המקדונית, או חזית סלוניקי, הייתה חזית לחימה במלחמת העולם הראשונה בין כוחות מדינות ההסכמה לבין כוחות מעצמות המרכז כחלק מהמערכה בבלקן. תחילתו של הסכסוך באוקטובר 1915, בניסיונות הכושלים של הבריטים והצרפתים להגן על ממלכת סרביה מכיבוש. הכרעת המערכה על סרביה לטובת מעצמות המרכז הובילה ליצירת גשר יבשתי ישיר מברלין לאיסטנבול. הכוחות האנגלו-צרפתיים התרכזו בגזרת סלוניקי במטרה להגן על עיר הנמל האסטרטגית, והחלו להקים קווי ביצורים. על אף עמדתה הנייטרלית של ממלכת יוון תוך נקיטת עמדה פרו-גרמנית על ידי קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון, פלשו כוחות מעצמות המרכז למזרח תראקיה ללא התנגדות מצד צבא יוון. כוחות מדינות ההסכמה נערכו לבלום את כוחות מעצמות המרכז, ועד סוף 1916 התייצב קו החזית תוך מלחמת התשה בין הצדדים. עיקר נטל המערכה מצד מעצמות המרכז נפל על הצבא הבולגרי, אשר לא היה ערוך למלחמה ממושכת ובתוך יחידותיו התגלו בעיות משמעת קשות. ב-14 בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה בפיקודו של לואי פראנשה ד'אספרה במתקפה כוללת לאורך החזית ועד מהרה הבקיעו ומוטטו את קווי הבולגרים, שנסוגו במהירות וב-29 בספטמבר 1918 נחתמה שביתת הנשק של סלוניקי, אשר סיימה את הקרבות בחזית. עד מהרה הוביל הניצחון בחזית המקדונית להכרעת כוללת של המערכה בבלקן לטובת מדינות ההסכמה.

לערך המלא