פורטל:היסטוריה/מאמר נבחר/97

מחנה הריכוז מַאוּטהַאוּזֶן (בגרמנית: Konzentrationslager Mauthausen; נקרא גם מאטהאוזן) היה מחנה ריכוז גדול באוסטריה עילית (שנקראה אז "הרייכסגאו של הדנובה העילית") שהוקם ב-1938 סמוך לעיירה מאוטהאוזן, כ-20 ק"מ ממזרח ללינץ (צפונית מזרחית לזלצבורג), ובהמשך התרחב והפך למרכיב מרכזי בתשלובת המחנות מאוטהאוזן-גוּזֶן. מחנה הריכוז שימש בעיקר לכליאת מתנגדי הנאציזם ובני קבוצות "לא רצויות" ממדינות שונות באירופה. בין אסירי המחנה היו מתנגדי המשטר הנאצי, האינטליגנציה הפולנית, הומוסקסואלים, צוענים, ספרדים תומכי המשטר הרפובליקני ועוד. מספר היהודים שנכלאו בו בתחילה היה קטן באופן יחסי. החל מ-1944 החלו הנאצים לכלוא בו יהודים רבים, בעיקר מקהילות הונגריה והולנד. למחנה הובאו גם יהודים מאושוויץ ומברגן-בלזן. מספר הנרצחים הכולל במחנות מאוטהאוזן-גוזן מוערך במאות אלפים (בין 120 ל-320 אלף, על פי הערכות שונות), מתוכם כ-38,000 יהודים. מרבית הנרצחים מתו בעבודות כפייה. מחנות מאוטהאוזן-גוזן שוחררו על ידי צבא ארצות הברית במאי 1945. בעקבות כניעתה של גרמניה נמצא קומפלקס מחנה מאוטהאוזן-גוזן באזור הסובייטי של אוסטריה. בתחילה השתמשו הסובייטים בחלקים של מחנות מאוטהאוזן וגוזן I כבסיס צבאי לצבא האדום. באותה עת פורקו המפעלים התת-קרקעיים ונשלחו לברית המועצות כשלל. לאחר מכן, בין 1946 ל-1947, נותרו המחנות ללא שמירה וחלק גדול מציוד המחנה פורק ונלקח, הן על ידי הצבא האדום והן על ידי האוכלוסייה המקומית. בתחילת קיץ 1947 פוצצו הכוחות הסובייטים את המנהרות ולאחר מכן נסוגו מן האזור, בעוד שהמחנה הועבר לרשויות האזרחיות האוסטריות.

לערך המלא