פסח בן-עמרם
פסח בן-עמרם, 1953 | |
לידה |
14 במאי 1902 מריופול, חצי האי קרים, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
25 באוגוסט 1962 (בגיל 60) תל אביב, ישראל |
מדינה | ישראל |
לאום | ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול |
עיסוק | סופר, מתרגם, מורה ומדינאי |
מקום לימודים | הגימנסיה העברית "הרצליה" |
שפות היצירה | עברית |
פסח בן-עמרם (לִיפּוֹבֶצְקי) (14 במאי 1902 – 25 באוגוסט 1962) היה סופר, מתרגם, מורה ופעיל בציונות הסוציאליסטית.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד כפסח ליפובצקי במריופול אשר על חוף הים האזובי, בפלך טאורידה (קרים) של האימפריה הרוסית. בהיותו בן שלוש ניצל עם משפחתו מהפרעות ביהודים בעיר זו. מגיל שמונה למד בחדר מתוקן. המלמד בחדר זה החדיר לליבות תלמידיו את הכמיהה לארץ ישראל ואהבת השפה העברית. בגיל תשע כתב מכתב למערכת העיתון לילדים "פרחים" (בעריכת י"ב לבנר) שבו סיפר כי קיימת ב"חדר" שלהם "אגודת חובבי שפת עבר" צעירה, שחבריה מתחייבים לדבר ביניהם תמיד עברית.
בשנת 1913, במלאת לו 11 שנה, עלה בגפו לארץ ישראל במטרה ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. בין המורים בגימנסיה, הושפע במיוחד מיוסף חיים ברנר. בזמן גירוש תל אביב, גלה עם קבוצה מתלמידי הגימנסיה ומוריה למאיר שפיה.
ב-1919 היה ממקימי הסתדרות הצופים העבריים בא"י, שמנהיגהּ צבי נשרי (אז אורלב) היה המורה להתעמלות בגימנסיה. על כך פרסם את מאמרו הראשון בעיתונות, "לתנועת הצופים בארץ-ישראל"[1].
ב-1920 עזב את ספסל הלימודים ועלה לגליל העליון בעקבות קריאתו של יוסף טרומפלדור למגינים (הוא עשה זאת נגד דעתה של הנהלת הגימנסיה, והדבר הוביל לכך שלא השלים את לימודיו בה). הוא פגש את טרומפלדור, אך הצטרף למגיני מטולה. ב-1921 הצטרף לגדוד העבודה, עבד בסלילת מסילת הברזל ראש העין–פתח תקווה, היה מורה לפועלים וערך את עלון הגדוד "מחיינו".
עוד ב-1921 יצא לליטא, בה שהה ארבע שנים, היה חבר מרכז "החלוץ" וערך את עיתון "החלוץ" "על המשמר". בן עשרים ואחת נישא לרחל שַבָּשֶביץ', שפגש בפעילות של "החלוץ". בליטא גם התנסה לראשונה בעבודה כמורה, בבית ספר יסודי עברי בפרינאי (בליטאית: Prienai), ואחר כך בגימנסיה עברית בווירבלן (Virbalis) ובווילקומיר. ב-1925, לאחר מות אביו, חזר לא"י.
בשנים 1930–1931 שהה בארצות הברית (ניו יורק) לשם השתלמות בהוראה, תוך כדי כך שימש כעוזרה של הנרייטה סאלד[2].
ב-1942 התנדב לצבא הבריטי ושירת בסוללה הארצישראלית הראשונה לתותחנות נגד-מטוסית שהורכבה ממתנדבים מארץ-ישראל. הוא ערך את עלון היחידה, עד ששוחרר בשל מחלת עיניים.
ב-1948 עברתו פסח ליפובצקי ובני משפחתו את שמם ל"בן-עמרם"[3].
בן-עמרם היה חבר בהסתדרות המורים ובאגודת הסופרים העבריים. למן שנות העשרים עסק בכתיבה ספרותית, כתיבה עיתונאית ותרגום, והופיע על בימות רבות כמרצה ונואם.
נפטר בתל אביב ב-25 באוגוסט 1962 (כ"ה באב תשכ"ב), בן 60 במותו. נקבר ב"חלקת הסופרים" בבית העלמין קריית שאול[4]. ארכיונו האישי שמור במכון גנזים של אגודת הסופרים.
פעילות חינוכית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1925 - 1930 שימש כמרצה נודד ומורה בשיעורי ערב מטעם ההסתדרות (בכך המשיך לעסוק גם ברוב השנים הבאות).
במהלך שהותו בארצות הברית בשנים 1930–1931 עסק גם בהוראה.
כשחזר, היה למורה בגימנסיה "בלפור" בתל אביב (לימים התיכון העירוני א' בתל אביב).
אחרי שחזר משליחות לפולין, בשנת 1936, חזר להוראה, בין השאר בבית הספר מכס פיין בתל אביב, ובית הספר הריאלי בחיפה, שם לימד מ-1937 עד 1942, כאשר התגייס לצבא הבריטי.
אחרי שחרורו, הורה בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, ומ-1946 עד 1953 – בתיכון העירוני א' בתל אביב.
פעילות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1935 כיהן כמזכיר סניף מפא"י בירושלים והיה ציר לקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן.
בתחילת שנות ה-40 היה חבר ב"אחדות העבודה" ולקראת סופן עבר למפ"ם.
בן-עמרם השתייך ל"חוגים להקמת האיחוד הציוני-סוציאליסטי בארץ-ישראל", ששאפו לאיחוד המפלגות: מפא"י, אחדות העבודה, פועלי ציון והשומר הצעיר[5].
כתבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף טרומפלדור – אישיותו, חייו, פעולותיו, מהדורה 1: סמל, קובנה, תרפ"ד; מהדורה 2: המחלקה לענייני נוער של ההסתדרות הציונית העולמית, תש"ז; מהדורה 3: מפעלי תרבות וחינוך, הסתדרות הנוער העובד, תל אביב, 1967. (מהדורה מקוצרת: הסתדרות הנוער העובד, תר"ץ. תורגם לאנגלית, פולנית, רומנית, ספרדית ויידיש.)
- רעיון העבודה בספרות העברית החדשה, במעלה, תרצ"א[6].
- שלושה נאומים על משוררים, עין הקורא, ת"ש. (על שאול טשרניחובסקי, אביגדור המאירי, ג. שופמן)
- י.ח. ברנר – שילובי דברים, מועצת פועלי חיפה, תש"ב.
- ברנר לנוער ולעם, המרכז לתרבות של הסתדרות העובדים העבריים הכללית, תל אביב, תש"ז. (אנתולוגיה)
- בלבת אש (פרשת חייו של פרדיננד לסל), נ. טברסקי, תש"י[7].
- מערכי לב, מ. ניומן, תשי"ז.
- הטור האישי "גצים" הופיע בעיתון על המשמר חמש פעמים, בין השנים 1949 ו-1952[8].
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מקסים גורקי, האוניברסיטאות שלי ועוד סיפורים, ירושלים: קריית ספר, 1936; מהדורה ב מורחבת: עם עובד, תשט"ז ותש"ן.
- קרל צ'אפק, משני הכיסים גם יחד, תל אביב: צבי ליינמן, 1945 (בשיתוף אליעזר ארנשטיין)
- קרל צ'אפק, כבוד השופט צוחק: סיפורים, תל אביב: עדי, תש"ו (בשיתוף אליעזר ארנשטיין)
- שטפן צווייג, משחק המלכים ועוד סיפורים, תל אביב: צבי ליינמן, 1945
- פרידריך אנגלס, מצב המעמדות העובדים באנגליה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ט
- רובין מוהם, גלמודים, תל אביב: פלס, 1950. פורסם בשם העט "שושנה נדבה"[9]
- גלינה ניקולאייבה, קציר, מרחביה: ספריית פועלים, הקיבוץ הארצי, 1952
- וו. י. שישקוב, נהר הזעם, מרחביה: ספרית פועלים, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1957 (בשיתוף ג' עירון)
- כסניה, עם דורי: פרקי זכרונות, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ז
- א"ס מאקארנקו, על חינוך הנוער, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"א
- ולדימיר מדם, זכרונות, תל אביב: י.ל. פרץ, תשמ"ד 1984
עריכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מקוה ישראל בת שבעים וחמש: תר"ל-תש"ה: פרשת-היובל / אגודת ידידי מקוה-ישראל, תל אביב, תש"ו
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
המורה פסח בן-עמרם בחצר בית הספר התיכון עירוני א' בתל אביב
-
מכתב פרידה מתלמידיו של פסח ליפובצקי בליטא
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחבר לא ידוע, הקדמה אשר נוספה למהדורת 1967 של יוסף טרומפלדור, לעיל
- פסח בן-עמרם, מערכי לב, לעיל
- גצל קרסל, "בן-עמרם, פסח", לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספרית פועלים 1965 -1967
- אברהם שאנן, "בן-עמרם, פסח", מילון הספרות החדשה העברית והכללית, יבנה, תל אביב, 1978
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של פסח בן-עמרם, בקטלוג הספרייה הלאומית
- פסח בן-עמרם, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- דוד תדהר (עורך), "פסח בן-עמרם", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1746
- דוד תדהר (עורך), "פסח בן-עמרם", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4356
- נ. גורן, פסח בן-עמרם (במלאת לו חמשים שנה), דבר, 14 בנובמבר 1952
- פסח בן-עמרם (ליפובצקי), דבר, 26 באוגוסט 1962 (עם פטירתו)
- ד. כהן, לזכר נעדרים: פסח בן עמרם, דבר, 10 בספטמבר 1962
- א. ברוידס, לזכר נעדרים: פסח בן-עמרם (ליפובצקי), דבר, 19 באוגוסט 1963
- הצצה לארכיון של פסח בן-עמרם, באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
- פסח בן-עמרם, דף שער בספרייה הלאומית
- פסח בן-עמרם, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מפרי עטו:
- רבה של העליה השניה ותלמידה, דבר, 24 במאי 1929, המשך
- משנת חייו של א. ד. גורדון, דבר, 21 בפברואר 1930
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הפועל הצעיר, גיליון 3 - 4, 27 באוקטובר 1919.
- ^ בן עמרם, פסח, מכתב לברכה חבס מ-ט"ו בשבט תש"א. נמצא במכון גנזים של אגודת הסופרים, סימול 410/8970
- ^ משרד העלייה, עיתון רשמי מס' 36, דצמבר 1948
- ^ פסח בן-עמרם באתר GRAVEZ
- ^ תביעת האיחוד הציוני-סוציאליסטי, תל אביב: דפוס "דבר", אפריל 1946, על ידי מחברים שונים, בהם ליפובצקי.
- ^ על הספר: בספרות ובאמנות, דבר, 30 ביוני 1933.
- ^ מתוך הספר: פסח בן-עמרם, לקראת נצחון, על המשמר, 12 במאי 1950. על הספר: ד"ר מ. א. נהיר, פסח בן-עמרם (ליפובצקי): בלבת אש, דבר, 29 בספטמבר 1950.
- ^ על פי שאילתה באתר Jpress, אוחזר ב-16 באוגוסט 2018
- ^ על פי מכתב של חיים בן-עמרם לגצל קרסל, בארכיונו של חיים בן-עמרם במכון גנזים
- אנשי העלייה השנייה
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- פובליציסטים כותבי עברית
- אנשי חינוך שוחרי השפה העברית
- אנשי חינוך שוחרי השפה העברית ביישוב
- סגל בית הספר הריאלי
- מתרגמים לעברית
- מתרגמים מרוסית לעברית
- מתרגמים מגרמנית לעברית
- מתרגמים ישראלים
- סופרים כותבי עברית
- אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי
- סגל בית הספר החקלאי מקוה ישראל
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- בוגרי תנועת הצופים בישראל
- מגורשי תל אביב
- מתנדבי היישוב לצבא הבריטי
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- ישראלים שנולדו ב-1902
- ישראלים שנפטרו ב-1962