פרג האופיום

פרג האופיום
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	נוריתאים
משפחה:	פרגיים
סוג:	פרג
מין:	פרג האופיום
שם מדעי
Papaver somniferum ‏לינאוס, 1753

פרג האופיום, פרג תרבותי או פרג מרדים (שם מדעי: Papaver somniferum) הוא מין של פרג. הצמח גדל באזורים ממוזגים, מוצאו בסביבות אגן הים התיכון ומשם התפשט לאזורים אחרים. השרף שלו הוא הסם אופיום, אשר מכיל את האלקלואידים מורפין, קודאין, פאפאוורין, אוריפאווין, תבאין ועוד. גרעיני הפרג משמשים גם למאכל ולהפקת שמן.

מאפיינים

קיימים מספר זנים מתורבתים של פרג מרדים, כל אחד תורבת למטרות שונות: הפקת גרעינים, הפקת אופיום, חוסן, צורת וצבע עלי הכותרת ועוד. בהתאם, ניתן למצוא נציגים של פרג מרדים בשלל גוונים וגדלים, כאשר הנפוצים ביותר הם פרחים ורודים ולבנים. כמו מיני פרג אחרים, הפרג המרדים הוא עשבוני חד שנתי, בעל גבעול ראשי אחד המכיל שרף דביק. העלים רחבים ובעלי שוליים מחורצים ומחולקים לעשרות אונות מאוחות בבסיסן.

הפרחים בעלי 4 עלי כותרת רחבים, הממוקמים בצורת צלב חופף: שני זוגות אנכיים היוצרים גביע רחב. במרכז אזור מוגבה ובו האבקנים, הסובבים עמוד עלי. הפרי הוא הלקט המכיל עשרות זרעים קטנים וכהים, המשמשים למאכל.

מרבית החומרים האופיואידיים המופקים מהפרג המרדים הם תוצר של זיקוק השרף הדביק המוכל בו. הפקה מסחרית של השרף לא מתבצעת על ידי ניקוז הגבעולים, אלא על ידי פציעתו של ההלקט כשהוא בוסר, כיון שטרם הבשלתו הוא מכיל כמויות גדולות של שרף. כמויות קטנות יותר של חומרים אופיואידיים קיימות בזרעים ובעלים.

חוקיות

ישראל

גידולו של פרג מרדים, הפצתו והפצת חלקי גבעולו אסורה על פי דיני הסמים של ארצות הברית. עם זאת, אכיפת החוק סובלנית לגידולו של הפרג כצמח נוי. הפרג מופיע גם בפקודת הסמים המסוכנים של ישראל:

...כל צמח ממין הפרג המרדים, Papaver Somniferum וכל חלק ממנו, לרבות שרשיו אך למעט הזרעים...

...78. תמציותיו ומשרותיו ותכשיריו Papaveris Somniferi Extracta של הפרג המרדים למעט: תמציותיו ומשרותיו ותכשיריו של הפרג המרדים המכילים לא יותר מ-0.2%...

..."אופיום" - מיץ מוקרש מאליו שנתקבל מהלקטיו של צמח הפרג בין בצורתו המקורית של המיץ ובין מעורב בחמרים אחרים, תהא אשר תהא כמות המורפין שבו; לרבות פסולת וכל מה שמשתייר אחרי עישון אופיום;

— פקודת הסמים המסוכנים

על פי פקודה זו ניתן לקנות בישראל את זרעי הפרג למאכל ללא הגבלה אך פיזורם באדמה וגידולם, ולו למטרת נוי, אסורה.

גידול חקלאי

שדה פרג האופיום

בהודו וטורקיה מהווה הפרג גידול חקלאי מכניס, והן מייצאות את הפרג ותוצריו לכל העולם. למעלה מ-80% מתוצרי האופיום הנרכשים חוקית בארצות הברית מקורם בגידולים משתי מדינות אלו. עם זאת, ארגון הבריאות העולמי קבע כי קיים מחסור באספקה לשעת חירום של סמים מופקי פרג. על מנת לספק את המחסור הוחלה תוכנית נסיונית של גידול פרגים מרדימים באפגניסטן לפי אותה תוכנית גידול הפועלת בהודו וטורקיה.

פרג האופיום גדל בארצות נוספות, בחלק מהמקרים חוקית ולעיתים במחתרת. המובילה העולמית בגידול פרג האופיום היא אפגניסטן. שם, הצמח מטופח לרוב בצורה בלתי חוקית למטרת הפקת אופיום.

בשנת 2002 ממשלת לבנון עקרה שדות נרחבים של פרגי אופיום במזרח המדינה, שגודלו למטרת ייצור ומסחר בסמים מופקי פרג. על פי המדווח, שדות האופיום באותה שנה נפרשו על פני מיליון וחצי מ"ר, רובם ככל הנראה נזרעו וגודלו לאחר 1994, אז ביצעה הממשלה הלבנונית פעולת ביעור דומה.

הפרגים מגודלים לשתי מטרות עיקריות: הפקת אופיום והפקת זרעים למאכל. אף על פי שלזרעי הפרג אין השפעה דומה לזו של האופיום, הוכח כי אכילת כמות קטנה יחסית של זרעי פרג מספיקה כדי להציג שאריות אופיום בבדיקת דם המגלה את הסם. במחקר ייצוגי נבדק אכל שני בייגלים בציפוי פרג ונבדק מיד לאחר מכן. בדיקת הדם חזרה חיובית להמצאות אופיום.

עובדה זו שימשה כבדיחה במספר תוכניות טלוויזיה, ביניהן סיינפלד, שם איליין נבדקת טרם מסע במסגרת העבודה ונאלצת להסביר את התמכרותה לאופיום, שמקורה באכילת לחמנייה עם זרעי פרג.

קיים ענף קטן יותר של גידול פרגים למטרות נוי. הפרגים מגיעים במגוון רחב ומרהיב של צבעים וגדלים, אך היקף המכירות בו קטן משמעותית. לרוב מגדלים של פרגים למטרות נוי נהנים מענף הכנסה מקביל מהפרגים, כגון קצירת הזרעים או הפקת שמן פרגים מהם.

היסטוריה

הפרג בתקופת המקרא

יש המזהים את הפרג עם ה"ראש" או "רוש" הנזכר במקרא עשר פעמים (ירמיהו ח יד ועוד). מפסוקי המקרא עולה שמדובר בצמח רעיל או מר, המסמל את הרשע והצער. ההצעה לזיהוי הפרג עם ה"ראש" מתבססת על דמיונו של הלקט הפרג לראש אדם, ועל החומר הנרקוטי הרעיל המופק ממנו. אחד ממיני הפרג, אשר אינו בעל תכונות נרקוטיות, נקרא בתרבות היוונית ועד היום, Rhoeas. עובדה זו משמשת לטענה כי ה"רוש" המקראי התגלגל למין פרג זה.

שרידים של זרעים והלקטים מהתקופה הנאוליתית נמצאו באתרים במרכז יבשת אירופה ומערבה, אך ביותו במזרח התיכון חל כנראה מאוחר יותר. בכתבי הרפואה המצריים נזכר השימוש בו, ובקברי הפרעונים אף נמצאו חפצי אומנות בצורת הלקטי פרגים. בתרבות היוונית מוזכר הפרג התרבותי כבר במאה ה-8 לפנה"ס אצל הסיודוס, ובאיליאדה להומרוס, אך בכתבי רפואה רק מהמאה הרביעית לפנה"ס. דומה שבתקופות הקדומות היו גבולות השימוש בסם לרפואה או להנאה ולפולחן, מטושטשים. מהממצא הארכאולוגי שנחשף במזרח הקרוב עולה שהצמח היה ידוע במרחב של ארץ ישראל בתקופת המקרא. תיאורים ראשונים של הפרג המרדים התגלו על חרסים משומר, המתוארכים לאלף הרביעית לפני הספירה. לדעת חוקרים אחדים, כלים הקרויים בפי הארכאולוגים בשם "בילביל" שיוצרו בקפריסין ושווקו בכל רחבי הלבנט, נוצרו בצורת הלקט הפוך של פרג כדי לרמז על תכולתם. בדיקת מעבדה של שבר פכית שנמצא בתל אל-עג'ול העלתה שהוא מכיל שרידי אופיום. זוהי התגלית האמפירית היחידה לשרידי אופיום במזרח התיכון ובלבנט.

תקופת המשנה והתלמוד

הפרג היה ידוע בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. יוסף בן מתתיהו מזכיר את עלי הפרג בתיאור כובעו של הכהן הגדול; "פרגין" נזכרים במשנה (שביעית ב ז; חלה א ד) וקשר בין הפולחן הפגאני לפרג בארץ ישראל ושימושו ברפואת עיניים נזכר בתלמוד הירושלמי (ירושלמי ע"ז, פ"ב מ ועוד). דיוסקורידס ופליניוס, בני המאה הראשונה לספירה, מנו את סגולותיו הרפואיות של הצמח. אסף הרופא, בעל החיבור הרפואי העברי הקדום ביותר, מציין בחיבורו את שמותיו של הפרג ושימושיו הרפואיים.

ימי הביניים

השימוש בתוצר הפרג, האופיום, היה שכיח מאוד בחברה של ימי הביניים. לפי דבריו של הרופא הירושלמי אלתמימי, בן המאה העשירית, היה השימוש בו מצוי בכל הארצות של המזרח והמערב. בספרות הרפואית של ימי הביניים מוזכר השימוש בפרג למטרות שונות ובעיקר כמשכך כאבים וכנגד הרעלות (תריאק). השימוש באופיום היה בעיקר לצורכי רפואה, אך גם להנאה. הרמב"ם מעיר באחד מחיבוריו שזרעי הפרג, בניגוד לאופיום המופק ממנו- אין בהם הזק, ונוהגים לזרות אותם כתבלין על לחם.

התקופה העות'מאנית עד למלחמת העולם הראשונה

עדויות על שימוש באופיום, תוצר הפרג, כחומר משכר בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, מצויות בספרות נוסעים, שסיפרו על שימוש יומיומי של הטורקים באופיום למרות הסכנה שבכך. במלחמה נעשה שימוש באופיום על מנת לגרום לעוז רוח אצל חיילים, להקלה על פצועים, וכאמצעי לשיתוק כוחות האויב.

בשנים 1839-1842 התחוללה מלחמת האופיום הראשונה בין סין ובריטניה על הזכות למכור אופיום מתוצרת בריטניה בשוק הסיני. אז עיקר השימוש באופיום היה להפגת כאב, התקפי אסתמה, בעיות ראייה ועוד, בנוסף להיותו סם לשימוש בידורי.

קישורים חיצוניים

• פרג האופיום, באתר ITIS (באנגלית)
• פרג האופיום, באתר NCBI (באנגלית)
• פרג האופיום, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• פרג האופיום, באתר צמח השדה
• פרג האופיום, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
• פרג האופיום, באתר Tropicos (באנגלית)
• פרג האופיום, באתר GBIF (באנגלית)
• פרג האופיום, באתר The Plant List (באנגלית)
• פרג האופיום, באתר IPNI (באנגלית)
• פרג האופיום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• צור שיזף, מגדלי האופיום של סיני.
• ד"ר אבי סאייג, הצד האפל של אוזני ההמן, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בפברואר 2018