לדלג לתוכן

פרשת האפדרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כפיר אדרי, כדורגלן מכבי תל אביב שעמד במרכז הפרשה

פרשת האפדרין היא פרשה שהתעוררה בכדורגל הישראלי בתום עונת 1998/1999 לאחר שבבדיקה שגרתית התגלה סם האפדרין בגופו של כדורגלן מכבי תל אביב כפיר אדרי. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נמצאו סמים בגופו של שחקן בליגת העל בכדורגל.

השתלשלות האירועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 במאי 1999 נפגשו הפועל חיפה ומכבי תל אביב באצטדיון קריית אליעזר למשחק מכריע באחד ממחזורי הסיום של עונת 1998/1999, כשחיפה ממוקמת במקום הראשון וניצחון במשחק יקנה לה אליפות ראשונה בתולדותיה. חיפה ניצחה בתוצאה 3:2 ובתום המשחק נערכה בדיקת סמים שגרתית לשחקני הקבוצות ולבדיקה הוגרלו כפיר אדרי ודוד רביבו,שחקני מכבי תל אביב.

כחודש לאחר המשחק נחשף כי במסגרת הבדיקה נמצא בגופו של כדורגלן מכבי תל אביב כפיר אדרי סם מסוג אפדרין מקבוצת האמפטמינים, דבר האסור על פי התקנון. אדרי נחקר מספר פעמים בחברת מודיעין אזרחי שעבדה עם ההתאחדות לכדורגל, עבר בדיקות פוליגרף והופיע בפני בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל. ב-3 באוגוסט הוטל על אדרי עונש הרחקה משישה משחקים, על מאמן הכושר גיא עזורי הרחקה לשנתיים מכל פעילות באגודת ספורט הכפופה להתאחדות לכדורגל ועל מכבי תל אביב הפחתה של 4 נקודות בפועל בעונת 1999/2000 ו-4 נוספות על תנאי למשך שנתיים בנוסף לקנס בסך 100 אלף ש"ח. בית הדין קבע כי התכשירים הממריצים חולקו לשחקנים בחדר ההלבשה של הקבוצה לפני תחילת המשחקים בגלוי ולעיתים אף לעיני המאמן (אברהם גרנט), עוזרו, רופא הקבוצה והמעסה אך פסק כי אין כל ראיה כי הללו ידעו שמדובר בחומר אסור. עם זאת, הדיינים לא ניקו את אדרי מאשמה וטענו כי התנהג כמי שהעדיף להתעלם ביודעין מהאפשרות הסבירה כי התוספים שניתנו לו אינם חוקיים ולכן ניתן לייחס להתנהגותו כוונה[1].

הדיינים ציינו בהחלטתם כי ראוי היה להטיל על מכבי תל אביב הפסדים טכניים על משחקים בעונה החולפת, שכן הסם ניתן ביותר ממשחק אחד וליותר משחקן אחד. זאת, בין היתר בהתבסס על עדותו של רביבו, שבדיקתו לא הייתה רלוונטית מפני שלא שותף במשחק, ולפיה נטל בעצמו את הכדור בעבר, וזה גרם לו לתופעת לוואי ולנדודי שינה בליל משחק. עם זאת, לא ניתן היה להוכיח באילו משחקים נעשה השימוש בסם למעט המשחק שאחריו נערכה הבדיקה, משחק שבו מכבי תל אביב הפסידה ממילא. כמו כן, בית הדין נמנע מהפחתת נקודות טכנית ממאזנה של מכבי תל אביב באותה עונה כדי לא לפגוע במיקומה בטבלת הליגה ובכך לא להשפיע על השתתפותה או אי השתתפותה בגביע אופ"א בעונה הבאה.

ביוני 2000, כשנה לאחר הפסיקה, קיצר בית הדין את עונשו של עזורי והתיר לו לשוב לפעילות. עזורי החל לעבוד בבני יהודה תל אביב תחת המאמן אלי אוחנה[2]. לאחר מספר שנים מונה לעוזר מאמן בבית"ר ירושלים וב-2008 מונה לראשונה למאמן ראשי, במכבי פתח תקווה.

אירועים נלווים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת לשון הרע שהגיש בעלי המועדון לוני הרציקוביץ' נגד עיתון "הארץ". מאמר הדעה המדובר שכתב עורך מוסף הספורט של העיתון אבי רצון בשנת 1999 נכתב בתגובה לדבריו של הרציקוביץ' ולפיהם "אנשי תקשורת יוצאים כמו עכברים ומציפים רעל ושטנה לכל עבר". במאמר כתב רצון: "דבריו של מר סוני[3] אינם כה נוראים כפי שניתן אולי לחשוב אחרי הקריאה הראשונה. זאת כמובן בהתחשב בעובדה שאותם אנשי תקשורת לא הואשמו, בינתיים בהפצתם של סמים אסורים בקרב שחקני מכבי תל אביב, ובכללם בני הנוער שבהם", ברמזו לפרשת האפדרין[4].

בדיסק "חברים שרים טייב" שהוציא אוהד הפועל תל אביב גל סוקולובסקי בעקבות "משחק השרוכים" נכלל שיר בשם "צינגלה בוף". השיר שנכתב ללחן של יגאל בשן לשיר "ציגלה בום" לועג לאדרי ומציג אותו ואת שחקני מכבי תל אביב כמסוממים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]