פרשת מינויי שופטים תמורת שוחד
.jpg)
_Nave_(cropped).jpg)
פרשת קידום ומינוי שופטים תמורת שוחד (מכונה גם מין תמורת מינוי או פרשת אפי נוה) היא חקירה פלילית שהחלה בשנת 2019, במסגרתה נחשדו ראש לשכת עורכי הדין בישראל, אפי נוה, ושופטת בית משפט השלום בנתניה אתי כרייף בהתערבות לקויה בתהליך מינוי שופטים בתמורה לשוחד מיני.[1] במרץ 2021 החליטה פרקליטות המדינה על סגירת התיק, תוך פרישתה של כרייף מכס השיפוט.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2013 הגישה עורכת הדין אתי כרייף, ששירתה במשטרת ישראל כתובעת משטרתית, מועמדות לכהונה כשופטת. חודש לאחר מכן הכירה בכנס עורכי דין את אפי נוה, עת היה ראש מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין. בין השניים התפתח קשר חברי מיני. שנתיים לאחר מכן נוה נבחר ליו"ר הלשכה. עם מינויו, ביקשה כרייף מנוה שיברר מדוע היא ממתינה כשנתיים לזימון לוועדת משנה ראשונה. לאחר שבירר, כרייף עברה לשלב הבא במיון, קורס התאמה לשיפוט. בקורס קיבלה כרייף ציון נכשל של 4.5 מתוך 10 (ציון עובר הוא 7 ומעלה), ונקבע כי "כישוריה אינם מתאימים למשרת שיפוט". למרות הציון הנמוך שקיבלה כרייף עברה לשלב המיון הבא וזומנה להופיע בפני הוועדה למינוי שופטים לראיון. לאחר הראיון הומלצה לכהונת שופט על ידי 7 מתוך 8 חברי הוועדה. חבר הוועדה היחיד שהתנגד למינויה היה שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין. משקיבלה כרייף את ההודעה על מינויה יצרה קשר עם נוה וזה טען כי הוא זה שהביא לבחירתה.
השיחה הסלולרית האחרונה בין נוה וכרייף התקיימה ב-7 ביוני 2016 בשעה 14:38, יום בחירת כרייף לשופטת.
החקירה המשטרתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות תחקיר שערכה העיתונאית הדס שטייף, גרושתו של נוה מסרה לה טלפון סלולרי שלו שנותר בכספת בביתה. לאחר פריצת הטלפון, נמצאו בו ראיות לכאורה לקבלת שוחד מיני בתמורה לקידום שופטים.[2] הטלפון נמסר למשטרת ישראל בתמורה לחסינות מהעמדתה של שטייף לדין. המשטרה פתחה בחקירה סמויה[3] וב-5 בינואר 2019 ביקש ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, ניצב משנה יואב תלם, מבית משפט השלום בנתניה צו איסור פרסום בעניין הפרשה.[4] ב-16 בינואר 2019 הפכה החקירה המשטרתית לגלויה. המשטרה עצרה לחקירה את עורך הדין אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין, בחשד לעבירות של קבלת שוחד.[5] בנוסף נחקרה האפשרות שנוה השתמש במעמדו על מנת לסייע למתמחות בבחינת הלשכה, בהכשרה ובקבלה למקצוע.[6]
באותו ערב הוסר חלקית צו איסור הפרסום ונחשף שמו של נוה כחשוד המרכזי בפרשה.[7][8] נוסף אליו נחקרה השופטת כרייף בחשד שנבחרה לשופטת ביוני 2016 לאחר שקיימה יחסי מין עם נוה, שבאותה עת היה ראש לשכת עורכי הדין,[9] וכן עורכת דין שעל פי החשד קיימה יחסי מין עם נוה במטרה שיקדם את בעלה, שופט שלום, לשופט בית המשפט המחוזי.[10] שמות השופט ועורכת הדין נאסרו בפרסום, אך במרץ 2019 הותר לפרסום שמה של כרייף.[11]
במהלך חקירתה, מחקה כרייף מסרונים מהטלפון הנייד שלה. מסרונים אלה שוחזרו על ידי המשטרה והעלו כי שר האוצר וחבר בוועדה לבחירת שופטים, משה כחלון, היה בקשר אישי קרוב עם כרייף, גם בתקופה שבה נדונה מועמדותה למינויה לכהונת שופטת.[12] פרקליטות המדינה הגיבה כי אין הצדקה לחקור באזהרה את כחלון, "נוכח העובדה שחלופת המסרונים שנתפסה התרחשה כחצי שנה לאחר בחירתה של כרייף לשיפוט".[13] אך לפי העיתונאי אביעד גליקמן, בידי המשטרה עדויות לקשר בין כחלון לכרייף גם טרם מינויה.[14]
בסיום החקירה הודיעה המשטרה כי לדעתה התגבשה תשתית ראייתית נגד אפי נוה ונגד השופטת אסתר כרייף לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות.[15] בדצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות על החלטתה להגיש כתב אישום כנגד נוה באשמות שוחד, מרמה והפרת אמונים, וכנגד כרייף באשמות שוחד והשמדת ראיות, וזאת בכפוף לשימוע.[16] בעקבות חשיפת הפרשה התפטר נוה מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין[17] ובמרץ 2021 כרייף פרשה מכס השיפוט.
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגובות במערכת המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הפרסומים פרסמו שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה משותפת בינואר 2019, ובה טענו כי הליך הבחירה בוועדה לבחירת שופטים היה מקצועי וקפדני. עם זאת, ציינו כי על מערכת אכיפת החוק להגיע לחקר האמת.[18]
תגובת נוה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 בינואר 2019 הגיש נוה תלונה במשטרה נגד שטייף בגין נטילת טלפון ללא רשות וכן בגין פריצה אליו.[19] בנוסף תבע נוה מגלי צה"ל ומשטייף פיצוי של 7 מיליון ש"ח[20] והשבת כל ההעתקים של החומרים שהיו במכשיר.[21] במאי 2019 הגדיל נוה את סכום התביעה ב־141,000 ש"ח נוספים, בעקבות פרסומים של שטייף נגדו שבהם כינתה אותו – בין היתר – "תולעת אשפה".[22]
תגובת כרייף
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2022 הגישה אתי כרייף תביעה נגד הדס שטייף, יוליוס רוזנברג (מומחה אבטחה שסייע לשטייף לפרוץ לטלפון של נוה), משרד הביטחון ומשטרת ישראל, שבה דורשת כרייף פיצוי בסך 4 מיליון ש"ח, בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מחשיפה של תכנים אישיים אודותיה, שהיו מצויים במכשירי הטלפון של אפי נוה.[23] התביעה נדחתה על הסף מחמת התיישנות, השתק ומניעות, וכרייף חויבה בהוצאות משפט בסך 30 אלף ש"ח.[24]
סגירת התיק
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שימוע, הודיעה פרקליטות המדינה ב-21 במרץ 2021 על סגירת התיק נגד נוה וכרייף. המשנה לפרקליט המדינה, שלמה למברגר, החליט כי אין סיכוי סביר להרשעה. זאת, על אף ממצאים עובדתיים קשים שעלו מן החקירה, שהצביעו על מעשים פליליים.[25][26] הסיבה היא שהממצאים העובדתיים מתארים הפרת אמונים מצד כרייף ונוה, אך לא שוחד. אילו היה מוגש כתב אישום בשל עבירת השוחד, היה מקום לבקש מבית המשפט לקבוע כי יש לאפשר הגשת ראיות שהפיקה המשטרה ישירות מהטלפונים של נוה, ועמדת הפרקליטות הייתה כי קיים סיכוי סביר שבית המשפט היה מקבל עמדה זו. בהגשת אישום עבירה של מרמה והפרת אמונים ללא רכיב של סטייה מן השורה, חל שינוי בקבילות הראיות.
לפי למברגר, החקירה נעשתה עקב ראיות שהושגו לכאורה בעבירה על ידי הדס שטייף. מחד המעשים החמורים העולים מן השיח בן כרייף לנווה, המצביעים על כך שנוה פעל באופן מהותי לקידום מינויה של כרייף, אף שהיה מצוי בניגוד עניינים חריף בגלל מערכת היחסים האינטימית ביניהם. לעומת זאת הפריצה לטלפון האישי שלו פגעה קשה בפרטיותו, באופן שהעמיד בסימן שאלה של ממש את קבלת הראיות על-ידי בית המשפט כשלא מדובר על עבירת שוחד, אלא מרמה והפרת אמונים החמורה פחות. למברגר סבר שבית המשפט לא יקבל ראיות אלה, ולכן אין סיכוי סביר להרשעתו של נוה. כמו כן שהעמדת אזרח שאינו עובד הציבור לדין, בעבירה של מרמה והפרת אמונים, היא חריגה. משום שהוחלט זאת ביחס לנוה, לכאורה מבצע העבירה העיקרי, אף לא נמצא מקום להעמיד לדין את כרייף.[26]
למברגר ציין שבמהלך החקירה התברר כי כרייף ביצעה גם לכאורה עבירה של השמדת ראיה (אנ'), כשמחקה במהלך חקירתה הודעות מהטלפון האישי שלה. הוא קבע שנוכח גניזת התיק בדבר החשדות הנוספים, ניתן היה להימנע מהעמדתה לדין בכפוף להתחייבותה שלא לשוב לכס השיפוט. כרייף התחייבה לכך והודיעה על התפטרותה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ההחלטה על גניזת החקירה
- עמרי אסנהיים, אתי כרייף בראיון בלעדי, עובדה, עונה 2022, 27 בינואר 2022
- גלעד מורג, אפי נוה, השופטת והפרקליטה: כל המעורבים בפרשה, באתר ynet, 19 בינואר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
גור מגידו, השופטת אתי כרייף חשודה במתן שוחד מיני לאפי נוה, באתר TheMarker, 13 במרץ 2019
- ^ חיים לוינסון, כך נולדה הפרשה: הדס שטייף קיבלה את הטלפון של אפי נוה, פתחה אותו בעזרת מומחה - וזכתה לחסינות תמורת מסירתו, באתר הארץ, 17 בינואר 2019
- ^ ענת ביין-לובוביץ', הדס שטייף, שחשפה את פרשת אפי נוה: "זה רק קצה הקרחון", באתר גלובס, 17 בינואר 2019.
- ^ אלי סניור, בצעד חריג: ראש יאח"ה ביקש מביהמ"ש צו איסור פרסום על פרשה, באתר ynet, 5 בינואר 2019.
- ^ גלעד מורג וטובה צימוקי, הפרשה שמסעירה את מערכת המשפט: חשוד מרכזי ומעורבים נוספים נחקרים, באתר ynet, 16 בינואר 2019.
- ^ גלעד מורג ורועי רובינשטיין, החקירה נגד אפי נוה: קשרים גם עם מתמחות וחשש למחיקת תכתובות, באתר ynet, 17 בינואר 2019
- ^ גלעד מורג, פרשת המין ומינויי השופטים: החשוד המרכזי - אפי נוה, באתר ynet, 16 בינואר 2019
- ^ נדב איל, עורך הדין אפי נוה הוא החשוד בקידום שופטים עבור שוחד מיני, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 16 בינואר 2019
- ^ נוה לא היה אז חבר בוועדה לבחירת שופטים
איתן גליקמן וליאור אל-חי, חברי השופטת בהלם: "היא ישרה מסרגל", באתר ynet, 17 בינואר 2019 - ^ מאיר תורג'מן, החשד נגד עורכת הדין: שוחד מיני לקידום בעלה, באתר ynet, 17 בינואר 2019
- ^ אלה לוי-וינריב, מתן ברניר , אתי כרייף היא השופטת החשודה במתן טובות הנאה מיניות לאפי נוה, באתר גלובס, 13 במרץ 2019
בש"פ 1039/19 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' שופטת אלמונית ואחרים, ניתן ב־13 במרץ 2019 - ^ שרון שפורר, השופטת אתי כרייף לשר האוצר משה כחלון: "אני לבד הערב וממש רציתי להרים את נטל הראיה", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 3 בפברואר 2020
- ^ יאיר אלטמן, הפרקליטות: אין הצדקה לחקור את כחלון באזהרה, באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2020
- ^ אביעד גליקמן, איתי רום, בידי המשטרה עדויות לשיחות בין כחלון לכרייף - לפני מינויה, באתר חדשות 13, 4 בפברואר 2020
- ^ הסתיימה החקירה בעניינו של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, באתר של משטרת ישראל, 22 בספטמבר 2019
- ^ גלעד מורג, אפי נוה והשופטת אתי כרייף יואשמו בשוחד בכפוף לשימוע, באתר ynet, 3 בדצמבר 2019
- ^ גלעד מורג, אפי נוה התפטר מראשות לשכת עורכי הדין, באתר ynet, 17 בינואר 2019
- ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, שקד וחיות: הוועדה מינתה שופטים בהליך מיון קפדני ומקצועי, באתר ynet, 16 בינואר 2019
- ^ אלה לוי-וינריב, אפי נוה הגיש תלונה למשטרה על גניבה, פריצה ושימוש במכשיר הטלפון הנייד שלו, באתר גלובס, 20 בינואר 2019
- ^ בת אל בנימין, אפי נוה תובע 7 מיליון ש"ח משטייף וגלי צה"ל, באתר ערוץ 20, 4 בפברואר 2019
- ^ אלה לוי-וינריב, בעקבות הפריצה לטלפון הנייד: אפי נוה דורש מגלי צה"ל ומהדס שטייף פיצוי של 5 מיליון שקל, באתר גלובס, 21 בינואר 2019
- ^ אבישי גרינצייג, נוה העיד במשטרה נגד שטייף והגדיל את סכום התביעה, באתר מעריב אונליין, 29 במאי 2019
- ^ אבישי גרינצייג, הפריצה לטלפון של אפי נוה: השופטת לשעבר אתי כרייף תובעת 4 מיליון שקל מהדס שטייף, באתר גלובס, 27 ביולי 2022;
גלעד מורג, השופטת לשעבר אתי כרייף תובעת 4 מיליון שקלים פיצויים: "שמי הטוב נפגע", באתר ynet, 27 ביולי 2022 - ^ ת"א (ת"א) 56857-07-22 כרייף נ' שטייף ואח', ניתן ב-27 בדצמבר 2023;
יואב איתיאל, נדחתה תביעת "כרייף נגד שטייף"; "מנועה מלתבוע על רקע ההסדר בגינו נסגר התיק שלה", באתר וואלה, 27 בדצמבר 2023 - ^ דניאל דולב, "מין תמורת מינויים": הפרקליטות סגרה את התיק נגד אפי נוה והשופטת כרייף, באתר וואלה, 21 במרץ 2021
- ^ 1 2 אבישי גרינצייג, פרשת מין תמורת מינוי: נסגר התיק נגד אפי נוה, באתר גלובס, 21 במרץ 2021