פשע מאורגן

פשע מאורגן הוא מושג המתאר ארגון מסודר והיררכי אשר נועד לעסוק בפעילות עבריינית ובדרך כלל למטרות רווח כספי. החוק האמריקני מגדיר פשע מאורגן כ"פעילויות הלא-חוקיות של... התארגנויות מסודרות וממושמעות". ארגוני פשע מסוימים כמו ארגוני טרור, מונעים מסיבות פוליטיות, אך לרוב הכינוי "ארגון פשע" מתייחס לארגון שמטרתו העקרית היא כספית (אם כי לעיתים קרובות יש לארגוני פשע קשרים בפוליטיקה). כנופיות שעוסקות בפשע עשויות להחשב ארגוני פשע. ארגוני פשע גדולים נקראים לרוב מאפיה, במיוחד אם הן מזוהות עם קבוצה אתנית מסוימת (לדוגמה המאפיה הרוסית), אך שם זה מתייחס במקור למאפיה הסיציליאנית ולארגונים שנוסדו בהשראתה, לדוגמה המאפיה האמריקאית.

ארגוני פשע

ארגוני פשע שומרים על חשאיות פעילויותיהם האסורות. ארגוני פשע רבים מחזיקים במקביל גם עסקים חוקיים, כגון הימורים מורשים, בנייה והובלת אשפה, שפועלים במקביל ומספקים כיסוי לסחר בסמים, הלבנת כספים, זנות, סחיטה וסחר במידע פנים. כדי לעודד את שמירת החשאיות והנאמנות של חברי הארגון, לעיתים הקבלה לארגון הפשיעה כרוכה בטקס חניכה כלשהו, שעלולים לכלול ביצוע פשע או התמודדות עם אלימות מצד חברי הארגון. מטרה נוספת של טקסי חניכה אלו היא הפגנת מיומנויות הנדרשות לתפקיד.

כדי שארגוני פשע ישגשגו, נדרשת מידה של שיתוף פעולה מהחברה בה הם פועלים. לכן, בדרך כלל יש צורך להשחית חלק מהחברים המכובדים בחברה, בדרך כלל על ידי שוחד, סחיטה, ויצירת יחסים סימביוטיים עם עסקים לגיטימיים. גורמים במערכת המשפט, כוחות המשטרה ומחוקקים הם מטרה מועדפת לשליטה על ידי הפשע המאורגן על ידי שוחד, איומים או שילוב של השניים. מימון הפשע המאורגן קל יותר כאשר מתבצע פיתוח של בסיס לקוחות בתוך או מחוץ לאוכלוסייה המקומית, כמו מה שקורה במקרה של סחר בסמים.

בנוסף, ארגוני פשע מתעצמים כששורר חוסר ארגון, חולשה, או חוסר אמון חברתי בממשלה או במשטרה. כתוצאה מכך, ארגוני הפשע קמים לעיתים בקרב קבוצות מהגרים סגורות שאינן בוטחות במשטרה המקומית. כאשר קבוצת מהגרים מתחילה להשתלב בחברה הכללית, ארגוני הפשע שבקרבה נחלשים.

בארצות הברית פעל בסוף המאה ה-19 ארגון פשע בראשות היהודיה פרדריקה מנדלבאום, מהגרת מגרמניה. היא החלה כרוכלת רחוב בניו יורק וייסדה אימפריה שהשתרעה בכמה מדינות ומכרה מוצרים גנובים לנשים בזול. בסופו של דבר ברחה לקנדה.

כיוון שהם לא נזקקים לבירוקרטיה המאפיינת ארגונים חוקיים, ארגוני פשע יכולים בדרך כלל להתארגן הרבה יותר מהר כאשר עולה הצורך. הם מהירים להרוויח בשווקים חדשים, כמו גם להתאושש ולהתארגן מחדש לאחר שנתפסו על ידי השלטונות.

גלובליזציה היא תופעה שמתרחשת גם בקרב ארגוני פשע. הם חוצים גבולות מדינתיים בקלות, במיוחד ארגונים שעוסקים בסחר בבני אדם. שיתוף פעולה בינלאומי בין ארגוני פשע מצריך שיתוף פעולה דומה בין ארגוני אכיפת החוק במדינות שונות.

פשע מאורגן בישראל

ערך מורחב – פשע מאורגן בישראל

הפשע המאורגן בישראל פועל במספר תחומים כגון: הלוואות ב"שוק האפור" וגביית החובות, ניהול בתי קזינו הימורים ובתי זנות, ניהול משחטות רכב והפצת ומכירת החלקים למדינות שונות, ייבוא והפצת סמים מסוכנים, גביית דמי הגנה (דמי חסות), הלבנת הון, לצורכי ארגון הפשע עצמו ועבור "לקוחות" שביקשו זאת ומאבקי שליטה על עסקים שונים.

בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, הוגדר "ארגון פשיעה" כדלקמן:

חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות שלפי דיני ישראל הן מסוג פשע או עבירות המנויות בתוספת הראשונה, למעט עבירות מסוג פשע המנויות בתוספת השניה; לעניין זה אין נפקא מינה -
(1) אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו;
(2) אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה;
(3) אם העבירות כאמור ברישה נעברות או מיועדות להיעבר בישראל או מחוץ לישראל, ובלבד שהן מהוות עבירות הן לפי דיני ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעברו, או שלפי הדין הישראלי חלים עליהן דיני העונשין של ישראל אף אם אינן עבירות לפי דיני אותו מקום;
(4) אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות;

ראו גם

• שחיתות
• מאפיה
• עלות הפשיעה
• הלבנת הון

לקריאה נוספת

• Glenny, Misha (2008). McMafia: Crime Without Frontiers. London: The Bodley Head. ISBN 978-0-224-07503-9.

מאמרים

• מנחם אמיר, פשע מאורגן בינלאומי: תחילתה של תאוריה ושיקולי מדיניות, בתוך: מאיר חובב (עורך), מגמות בקרימינולוגיה – תאוריה, מדיניות ויישום – לכבוד מנחם הורוויץ בהגיעו לגבורות, 2003, עמ' 639 - 710

קישורים חיצוניים

• גדי אשד, הפשיעה המאורגנת בישראל ובעולם - מגמות ותהליכים, המשפט, מרץ 2005
• טל טובי, ‏ארגוני הפשע המאורגן כאיום על המדינה הריבונית, נתיב 121, מרץ 2008
• פשע מאורגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פשע מאורגן, דף שער בספרייה הלאומית