צבי בן-יוסף
לידה |
22 באפריל 1914 סאסוב, פולין |
---|---|
נהרג |
12 במאי 1948 (בגיל 34) גוש עציון, ישראל |
מדינה | פלשתינה (א"י) |
השתייכות | ההגנה |
תקופת הפעילות | 1947–1948 |
דרגה | סגן |
תפקידים בשירות | |
מפקד מחלקה | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העצמאות | |
תפקידים אזרחיים | |
עבד במחלקה המוזיקלית בקול ירושלים | |
הנצחה | |
אחד משיריו המפורסמים הוא השיר "יש לי כנרת" | |
צבי מנחם אליעזר בן-יוסף (22 באפריל 1914 – 12 במאי 1948) היה מלחין ומשורר שנהרג בקרבות על גוש עציון במלחמת העצמאות.
ראשית חייו באירופה ועליה לארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבי בן-יוסף נולד בסאסוב (Sasow) שבפולין בשם אוטו דרסלר. בגיל שש עברה משפחתו לווינה. האב, יוזף, היה איש עסקים והאם, סבינה, נטתה לעולם המוזיקה והאמנות. כבן למשפחה אמידה חי בילדותו חיי תפנוקים. לאחר שסיים גימנסיה, למד בשנים 1934-1932 באוניברסיטת וינה, באקדמיה הקונסולרית, שם היה היהודי היחיד בין בני האצולה והשכבה הגבוהה של אוסטריה, וכן קיבל שיעורי מוזיקה אצל המלחין והפסנתרן קרל פרילינג. הלימודים באקדמיה הקונסולרית הכשירוהו לקריירה דיפלומטית, אליה ייעד אותו אביו. אולם, נטייתו למוזיקה הכריעה את הכף והוא החל ללמוד נגינה בפסנתר וקומפוזיציה אצל אוטורינו רספיגי באיטליה.
לא ברור מתי הפך לציוני. היה זה צעד שהיה מנוגד לחלוטין לסביבה בה חי ולמסלול חייו עד 1936. מכל מקום, בשנה זו עלה לארץ ישראל והחל ללמוד באוניברסיטה העברית אמנות וספרות עברית, שפה שהייתה לו זרה לחלוטין. באותה עת אף שינה את שמו לצבי מנחם אליעזר (צמ"א) בן-יוסף (בעקבות שם אביו).
השירות בצבא הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, הביא להפסקת התמיכה הכספית לה זכה בן-יוסף ממשפחתו שבווינה. הוא נאלץ להתחיל לנגן למחייתו בבארים ובמסעדות בהם בילו חיילי המנדט הבריטי. הרפרטואר שלו כלל ג'אז, שירי עם ומוזיקה קלה. סוגי מוזיקה אלו לא היו המועדפים עליו אך הוא הצליח בנגינתו הודות לחוש המוזיקלי ולכושר האלתור שלו.
מתוך תחושת שליחות חלוצית, הצטרף בן-יוסף באותה עת לקיבוץ מעלה החמישה שעלה על הקרקע זמן קצר לפני כן כיישוב חומה ומגדל. הוא אף הצטרף לארגון ההגנה. בתחילת 1941 התגייס למתנדבי היישוב בצבא הבריטי. הגדוד אליו השתייך עסק במרבית זמנו באבטחת מתקנים צבאיים, נמלים ושדות תעופה. בן-יוסף נשא עמו לכל מקום את האקורדיאון שלו והופיע יחד עם המתנדב-הזמר שלמה דויטשר לפני חבריו לגדוד. אחד מהבסיסים בהם שהו כשומרים היה שדה התעופה של רמת דוד. ערב אחד ניגן בן-יוסף בפני בנות בית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל-שוחט בנהלל הסמוכה ונתבקש על ידי צעיר מקהל המאזינים לכתוב שיר על נהלל לכבוד חג ה-20 למושב. בן-יוסף נרתם למשימה ברצינות וגייס את שלמה דויטשר, שהכיר את ההווי הנהללי, שיסייע לו. השיר, "הורה נהלל" (משתמט אני הייתי ...), נכתב ובוצע בחגיגות ה-20 לנהלל ב-ח' באלול תש"א.[1] כאות הערכה לשיר, הוזמנו בן-יוסף ודרורי לקול ירושלים שם ביצעו את השיר לראשונה ברדיו. השיר התפרסם תחילה בביצועו של דויטשר ולאחר מכן בביצועיהם של שמשון בר-נוי ושל יפה ירקוני. שיר נוסף שחובר באותה תקופה על ידי בן-יוסף היה "הולכים בלילה" אותו חיבר בעת שפלוגתו הוצבה בבת גלים ועסקה בשמירה על נמל חיפה. בחיבור המילים סייע לו חברו לפלוגה, שבתאי פורטוגלי.
ב-1943, לאחר שהוקמו הגדודים הארץ-ישראלים, נשלחה פלוגתו ללוב. תחילה לבנגאזי ומאוחר יותר לאל-אביאר (אנ') שבמדבר לוב, שם שהו תשעה חודשים. במהלך תקופה זו הקים בן-יוסף תזמורת כלי נשיפה בת 30 נגנים. הנגנים היו חבריו לפלוגה שהיו ברובם ללא כל חינוך מוזיקלי. את כלי הנגינה תרמו הבריטים שגם העניקו לבן-יוסף דרגת סרג'נט לאות הערכה על פועלו המוזיקלי.
בסוף 1944 הצטרף ללהקת מעין זה שאך הוקמה והיה למנהלה המוזיקלי. על חברי הלהקה נמנו חנה מרון, יוסי ידין, מרדכי זעירא ואחרים. בן-יוסף ניגן על אקורדיאון ופסנתר והיה מוביל ומארגן את השירה בציבור בהופעות הלהקה. הוא אף חיבר חלק גדול משירי הלהקה, מהם רציניים וגם הומוריסטיים. שירו המפורסם ביותר מאותה תקופה היה "כל הדרכים מובילות לרומא". בעת היותו באירופה נפגש עם אביו שניצל מהשואה. הוריו ואחותו עברו בתחילת המלחמה מאוסטריה לצרפת, אולם האם והאחות נלכדו על ידי הנאצים ונספו במחנה השמדה. אחיו של בן-יוסף היגר בזמן המלחמה לוונצואלה וניצל.
מלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד עם שחרורו מהבריגדה, במאי 1946, שב לירושלים והחל לעבוד בקול ירושלים. תחילה בספריה ולאחר שעמדו על כישוריו המוזיקליים, במחלקה המוזיקלית. בתקופה זו חיבר חלק נכבד משיריו. חיבר מנגינות לשירי משוררים כביאליק, טשרניחובסקי, משה טבנקין ואחרים, והלחין גם מנגינות לשירים שכתב בעצמו. שני השירים המפורסמים שכתב באותה תקופה הם "ראש פינה" (למילים של שלמה סקולסקי) ו"יש לי כנרת" לו כתב את המילים בסיועו של ידידו, שבתאי פורטוגלי. שני שירים אלו התפרסמו בביצועו של שמשון בר-נוי ששתף פעולה באותה עת עם בן-יוסף. למרות הצלחתו, חש בן-יוסף בדידות ותסכול. בצד רצונו העז לשרת את העניין הציוני בארץ ישראל, חפץ לעסוק במוזיקה רצינית ואף כתב לחבר: "הנני מרגיש גלמוד מאוד. שאיפתי הגדולה להיות מלחין גדול של מוזיקה רצינית - מתמוטטת ואובדת". במיוחד עסק במוזיקה של גוסטב מאהלר ובנושא המוות. הוא הספיק לחבר סונטה לקלרינט ופסנתר.
מיד לאחר כ"ט בנובמבר, 1947, היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בלייק סקסס על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, עזב את עבודתו ברדיו והתגייס לחי"ש בירושלים, כמפקד מחלקה בגדוד "מכמש". ב"קול ירושלים" הציעו לו להישאר בעבודתו בטענה כי גם בשידור מוזיקה לחיילים ובליווי אמנים יש משום תרומה למאמץ המלחמתי אך בן-יוסף סבר שאין תרומה זו מספקת.
במרץ 1948, עם הרעת מצבו של גוש עציון, הועברה פלוגתו, בפיקוד אברהם טריינין (טמיר) לגזרת גוש עציון. מחלקתו של בן-יוסף הוצבה במשלט "המנזר הרוסי" והוא קיבל את תפקיד מפקד המשלט. בשבועות בהם שהו במנזר הרוסי המשיך בן-יוסף גם לנגן באקורדיון כאמצעי להעלאת מורל חייליו ואף כתב שם את שירו "שיר על המנזר". בליל 12 במאי ערכו כוחות הלגיון הירדני התקפה כבדה על גוש עציון שכללה חיל רגלים בחיפוי שריוניות. מפקד הגוש, מוש זילברשמידט, ששהה באותה עת במנזר הרוסי, הורה על נסיגה לכיוון משלט "הגבעה הרוסית". תחילה חיפה בן-יוסף על נסיגת חייליו כשהוא יורה במקלע מעמדה בגג המנזר. בעת שניסה לסגת מהמנזר לתעלת הקשר נפצע אנושות ומת מפצעיו. לפי הסיפור, לפני שנפטר לחש קטע משירו האחרון "חיל אל - מוות": "ואם בקרב פול אפולה, רע, אתה את נשקי לנקמתי תיטולה".
רק ב-17 בנובמבר 1949, הובא למנוחות עם שאר חללי גוש עציון, בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. המלחין אביאסף ברנע כתב "לזכר בן יוסף" - וריאציות על שירו "יש לי כנרת".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחומי הרציון: צבי בן-יוסף הלוחם-המלחין שנפל בגוש-עציון, מתוך "גוש - עציון מראשיתו עד תש"ח : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר", הוצאת יד יצחק בן-צבי, המאמר מתוך כתב העת "עידן", מס' 7, יד יצחק בן צבי, תשמ"ו, (עמ' 213-222).
- "צבי בן יוסף : דברים שנאמרו על ידי שבתי פטרושקה באזכרה", ארכיון שבתאי פטרושקה, סדרה אי, "מאמרים והרצאות", פריט 19, 1966, may 18th[2].
- "גם חלומות כאנשים : משירי צבי בן-יוסף" - (השירים : הולכים בלילה, שאת אינך, ראי אדמה, ראש פנה, עם שמש, הורה נהלל, רמון זכרונותי, גם חלומות כאנשים, ואת שמך אני אשא, על ילדה בחלק הכחל, כל הדרכים מובילות לרומא, שיר להקת מעין זה, חיל אל מות, אני הולך צפון, טבע דומם, יש לי כנרת, צבי בן יוסף, נחומי הרציון, מיכאל וולפה, עירא שירן, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, מוציא לאור לא ידוע, ירושלים, תש"ע, 2010.
- דן הורוביץ, שנה בסוגריים, אריאל, ירושלים, 2008, עמ' 50-49.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות החיים של צבי בן-יוסף, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ביצועים לשירי צבי בן-יוסף ב"אוצר הזמר העברי" של רשות השידור
- צבי בן יוסף, באתר "עונג שבת"
- הערות של מאזין, "פרס ע"ש צבי בן יוסף, דבר, 2 ביוני 1950
- אורי קיסרי, "הייתה לו כנרת...", מעריב, 1 באפריל 1955
- האזנה לשיר "יש לי כנרת" בלקט "שירים ששמענו פעם" באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
- תוכנית רדיו על צבי בן-יוסף, הקלטה באתר הספרייה הלאומית
- אליהו הכהן, יש לי כִּנֶּרֶת: שיריו של צבי בן-יוסף, בבלוג "עונג שבת", 9 באפריל 2021
- אליהו הכהן, 'וְיָדַעְתָּ, הַבָּחוּר, הַמִּשְׁלָט הַזֶּה אָרוּר': השיר האחרון של צבי בן-יוסף, בבלוג "עונג שבת", 23 באפריל 2021
- צבי בן-יוסף (1914-1948), דף שער בספרייה הלאומית
- צבי בן-יוסף, באתר זמרשת
- צבי בן-יוסף, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עפר גביש, הורה נהלל, באתר של עפר גביש, אוקטובר 2018
- ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : צבי בן יוסף, "צבי בן יוסף : דברים שנאמרו על ידי שבתאי פטרושקה באזכרה", 18.5.1966
- חללי צה"ל במלחמת העצמאות
- חללי מלחמת העצמאות עד להקמת המדינה
- מלחינים ישראלים
- משוררים כותבי עברית
- מתנדבי היישוב לצבא הבריטי
- לוחמי ההגנה
- חללי ההגנה
- בוגרי אוניברסיטת וינה
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל
- אישים הקבורים בקבר אחים
- אנשי העלייה החמישית
- ארץ-ישראלים שנולדו ב-1914
- ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1948
- חיילי חטיבת עציוני במלחמת העצמאות