לדלג לתוכן

צבי טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי טל
לידה 16 בינואר 1927
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 ביוני 2021 (בגיל 94) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1935
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שופט בית המשפט העליון
1 בספטמבר 199316 בינואר 1997
(3 שנים)
תחת נשיאי בית המשפט העליון שמגר וברק
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים
19781993
(כ־15 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי אלימלך טל (16 בינואר 192722 ביוני 2021)[1] היה שופט בבית המשפט העליון בישראל. עמד בראש "ועדת טל" להסדר דחיית גיוס בני ישיבות.

צבי טל נולד כבן הזקונים לחיים טייטלבוים (ריכטר) ואסתר לבית שטיינמץ בעיר ז'שוב בפולין. גדל בבית חסידי ולמד ב"חדר". כשהיה בן חמש עברה משפחתו לקרקוב. אחיו היה ד"ר שלמה טל.

כשהיה בן שמונה, עלה עם הוריו לארץ ישראל ולמד במחזור הראשון של ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, אצל הרב משה צבי נריה[2]. אחותו ומשפחתה נספו בשואה. טל שירת ב"הגנה" ובצה"ל.

למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים, סיים לימודיו בשנת 1953[3] והוסמך כעורך דין ב-1954[4]. עבד במשך 11 שנים במשרד עורכי הדין "ש. הורוביץ ושות'"[5], ובין השאר ייצג את האוניברסיטה העברית[6]. בתחילת 1965 פתח משרד לעריכת דין משלו[7]. ב-1978 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים[8], לאחר שקיבל היתר הלכתי לשמש כשופט בערכאות מאחד מרבותיו[9]. בתפקידו זה נמנה עם שופטיו של ג'ון דמיאניוק.

בספטמבר 1993 מונה לשופט בבית המשפט העליון, בכיסא של "השופט הדתי", במקומו של המשנה לנשיא מנחם אלון, ופרש לגמלאות בשנת 1997.

בשנת 1998 מונה ליו"ר ועדת העזבונות, העוסקת בחלוקתם של עזבונות שניתנו למדינה. בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2002 נמתחה עליו ביקורת בנימוק של ניגוד עניינים. בעקבות זאת נפתחה נגדו חקירה פלילית, שהסתיימה בהחלטה לסגור את התיק, לאחר שהחקירה העלתה שפעל בתום לב[10].

בשנת 1999 מונה לעמוד בראש ועדה שתדון בהסדר דחיית שירות לבחורי ישיבה, ועדה שנקראה על שמו "ועדת טל". על-פי המלצות הוועדה אושר בכנסת החוק המכונה "חוק טל".

טל היה נשוי לחנה, בתו של הסופר, העיתונאי והעסקן הירושלמי דב נתן ברינקר[11], ונכדתו של הסוחר הירושלמי אליהו יוסף ריבלין. לזוג נולדו שישה ילדים. בנם הבכור דובי כיהן כראש המועצה האזורית בקעת הירדן. בנם משה, נהרג ב-25 באוקטובר 1973 במסגרת שירותו כנהג טנק מצפון לעיר סואץ, בסופה של מלחמת יום הכיפורים. משה נישא זמן קצר לפני מותו ולאחר נפילתו, נולד לו בן, שנקרא על שמו, משה-חי[12]. נכד נוסף של טל, שנקרא גם הוא משה טל, פרש משירות בצה"ל בדרגת אל"ם לאחר כ–25 שנים באגף המודיעין ושימש, בין היתר, כסגן-ראש חטיבת המחקר[13] וכממונה מטעם צה"ל על הטיפול בנושא השבויים והנעדרים[13][14].

צבי טל הלך לעולמו ב-22 ביוני 2021[1].

פסקי דין בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל נמנה, יחד עם השופטים דב לוין ודליה דורנר עם שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שמצאו את ג'ון איוון דמיאניוק אשם וגזרו עליו עונש מוות[15]. טל היה משוכנע שדמיאניוק הוא איוואן האיום. בערעור לבית המשפט העליון זוכה דמיאניוק מחמת הספק[16].

בפרשת כביש בר-אילן, שהחרדים דרשו לסגור בשבתות, כתב טל: "מול חוק חופש התנועה שהוא זכות יסוד חשובה, עומדת שבת קודש שהיא חובתו וזכותו הכמעט אבסולוטית של עם ישראל"[17][18].

בפסק דין מ-1992 פסק שמי שהוגשה נגדו תביעת לשון הרע על פרסום הרשעה שנמחקה בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, לא תעמוד לו הגנת "אמת דיברתי", משום שלפי סעיף 20 לחוק משנמחקה ההרשעה - כאילו לא היו הדברים מעולם.[19]

בפסק דין אחר התיר לאישה להשתמש בביציות שלה שהוקפאו, חרף התנגדות בן זוגה[17].

גם אם השטן עומד לדין, השטן זקוק לסנגור הכי טוב ואם לא תהיה הגנה טובה, לא יהיה משפט.

אקטיביזם שיפוטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסק דין בנק המזרחי, פסק הדין המכונן של המהפכה החוקתית, נמנע מלדון בשאלות החוקתיות שעסקו בהן בהרחבה רוב השופטים, משום שהיה מוסכם על כל חברי ההרכב כי הפגיעה של החוק הנדון בזכות הקניין של העותרים היא מידתית[20]. בראיון שהעניק שנים לאחר פרישתו הביע חרטה על שלא הצטרף לעמדת המיעוט העקרונית של השופט מישאל חשין, ששללה את הגדרת חוקי היסוד כחוקה ואת המהפכה החוקתית הנובעת מהגדרה זו[21].

בראיון וזה ובראיון אחר ביקר טל את האקטיביזם השיפוטי בישראל. לדבריו[17]:

"... ברור שמעמד בית המשפט העליון החל להיסדק בעיני חלק גדול מהציבור כאשר שעריו נפתחו לרווחה בפני כל עותר… וכאשר החל להתערב בשיקול דעתה של הזרוע המבצעת ולהחליף את שיקול דעתה. ברגע שבית המשפט נטל לעצמו חירות לפסוק בנימוק של 'אי סבירות', הסדק התרחב. מהי אותה אי סבירות? בעיני מי? מי שם את שופטי בית המשפט העליון לדון בענייני סבירות? בית המשפט צריך לנהוג יותר בהצנע לכת. החשש מהתערבות בית המשפט משתק לעיתים את פעולות הממשלה, שאמורה לנחש כל העת אם הן ייראו סבירות בעיני בג"ץ, והיועצים המשפטיים פוסקים תמיד לחומרה, כלומר שב ואל תעשה עדיף. לא ייפלא שהמבקרים רואים בכך 'דיקטטורה שיפוטית..."

בראיון ל"מקור ראשון"

בהקשר לבעיית העומס על בתי המשפט הציע בין השאר כי ”אולי אם בית המשפט ימעט להתערב בעניינים פוליטיים או בתחומים השייכים לרשות המבצעת, ימעטו באופן משמעותי הפניות לבג"ץ בעניינים אלה"[22].

צבי טל ביקר בחריפות את תוכנית ההתנתקות:

"זה היה פשע אווילי, עקירה וגירוש של אזרחים תמימים. אנשים הושבו שם על ידי המדינה, לא על ידי הליכוד ולא על ידי הימין. דור שלישי גדל שם. הם ספגו אלפי פצמ"רים, הקריבו קורבנות."

שחר אילן, נכונו לנו ימים קשים, באתר הארץ, 11 בינואר 2006

כאשר נשאל כיצד היה פוסק בעתירה נגד ההתנתקות, טען כי היה מקבל את העתירה וכי על בית המשפט היה לבחון את ההצדקה לתוכנית - את ההיתכנות לכך שהתכלית שלה תושג. בנוסף אמר כי הוא היה מסרב פקודה אילו היה אחד ממבצעי תוכנית ההתנתקות.[23]

כאשר נשאל טל בראיון מהו החלום שלו, השיב:

שיהיה שלום בארץ, שנזכה באמת לחזון הנביאים, שארץ ישראל תהיה שלנו, שנוכל להיות כמו שהנביאים ניבאו "ונלוו גויים רבים אל ה'"[24] ו"קומו ונעלה ציון אל ה' אלקינו"[25]

.

הקטע נחתך מהסרט, ונחשף לראשונה לאחר מותו על ידי העיתונאי יהונתן גוטליב בערוץ 7[26].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צבי טל, עד בוא השמש, הוצאת דביר, 2010 (אוטוביוגרפיה)
  • ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון - הפרק: צבי טל, הוצאת משכל - ידיעות ספרים, 2017, עמ' 171 - 206[27]
  • אביעד הכהן, "רץ כצבי" – על השופט טל ור' צבי אלימלך לאורך ימים ושנים, בתוך: עטיפה של משפט: ספר היובל לצבי א' טל, האדם והשופט, הוצאת בורסי, ת"א תשע"ז, עמ' 9–20 [נוסח מקוצר: הלשכה 110 (יוני 2017), עמ' 57-56; 90 ]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבי טל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד עופר אדרת, שופט העליון בדימוס צבי טל מת בגיל 94, באתר הארץ, 22 ביוני 2021
  2. ^ אתר למנויים בלבד צבי א' טל, ‏הרב נריה לימד תורה עם סנדלים, בעיתון מקור ראשון, 20 בדצמבר 2020
  3. ^ שמות המוסמכים, הארץ, 23 במאי 1954
  4. ^ רשימת עורכי הדין החדשים, הארץ, 9 בנובמבר 1954
  5. ^ בבית המשפט המחוזי בירושלים, למרחב, 30 בינואר 1957
  6. ^ קויימה צוואת פרופ קלוזנר, למרחב, 1 ביולי 1959
    החמאם נתבע לשלם פיצויים ללהקת האוניברסיטה, מעריב, 25 באוקטובר 1964
  7. ^ ברכות לפתיחת המשרד, מעריב, 26 בינואר 1965
  8. ^ יוסף וקסמן, הנשיא חנן אסירים ומינה שופטים חדשים, מעריב, 19 ביוני 1978
  9. ^ שופטים בשר ודם - פרק 2: דתית או דמוקרטית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 52:34), ראו דקה 10:40
  10. ^ אפרת וייס, נסגר תיק החקירה נגד השופט צבי טל, באתר ynet, 13 במרץ 2003
  11. ^ צבי טל חנה ברינקר, הצופה, 24 בנובמבר 1950
  12. ^ קורות החיים של משה טל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  13. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד עמוס הראל, בין רמדאן לפסח: בצבא מעריכים שבאפריל עלולה להתלקח הסלמה בשטחים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2022
  14. ^ הבלוג של יוני בן מנחם - בנט חושש מעסקת חילופי שבויים עם חמאס כעת, באתר המזרח התיכון לאן?, ‏2 בינואר 2022
  15. ^ תפ (י-ם) 373/86 מדינת ישראל נ' איוון (ג'והן) דמיאניוק, ניתן ב-25 באפריל 1988
  16. ^ ע"פ 347/88 איוון (ג'והן) דמיאניוק נ' מדינת ישראל, ניתן ב-29 ביולי 1993, באתר "נבו"
  17. ^ 1 2 3 חוקי טל: האיש שידו הייתה פתוחה לכל אביון, וגם ליבו, באתר מקור ראשון, ‏2021-06-27
  18. ^ משה גורלי, נפטר השופט צבי טל, מהמבקרים החריפים של בג"ץ, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2021
  19. ^ ת"א (י-ם) 172/89 פלוני נ' הכתב-אלמוני, ניתן ב-4 ביוני 1992
  20. ^ ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221. חוות דעתו של השופט טל בסוף פסק הדין.
    ראו גם: גדעון ספיר, המהפכה החוקתית - עבר, הווה ועתיד, הוצאת ידיעות ספרים. עמ' 98, הע"ש 173.
  21. ^ ענת סרגוסטי (עורכת), ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון, עמ' 203
  22. ^ ענת סרגוסטי (עורכת), ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון, עמ' 202
  23. ^ ללא גלימה - שיחות עם שופטי בית המשפט העליון, 2017, עמ' 197-198
  24. ^ ספר זכריה, פרק ב', פסוק ט"ו
  25. ^ ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ה'
  26. ^ יהונתן גוטליב, כשהשופט צבי טל נשאל מה החלום שלו, באתר ערוץ 7, 27 ביוני 2021
  27. ^ המחברים/המראיינים הם קבוצה של שמונה סטודנטים למשפטים באוניברסיטת בר-אילן: אליחי שילה, יאיר טייטלבאום, שירי ליברמן - שלו, נפתלי פורת, שירה זילכה, אביחי יהוסף, שלומי שוורץ, יובל תמיר