קאנארג'ו
 | |
| תעלת קאנארג'ו – מבט מהתעלה הגדולה | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 ונטו |
| עיר אם | ונציה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ברובע | 13,169[1] (2007) |
| קואורדינטות | 45°26′46″N 12°19′37″E / 45.446°N 12.327°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
.jpg)
קאנארג'ו (באיטלקית: Cannaregio) הוא אחד מששת רובעי העיר ונציה שבאיטליה. קאנארג'ו הוא השני בגודלו מבין הרבעים מבחינת שטחו, והגדול ברבעים מבחינת מספר תושביו.
שטח הרובע כולל גם את האי סן מיקלה – בית הקברות ההיסטורי של ונציה, הנמצא צפונית לרובע.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תעלת קאנארג'ו שימשה לכניסה העיקרית אל העיר ונציה ואל התעלה הגדולה מצפון, מכיוון איטליה, עד המאה ה-19, עת נבנה גשר הרכבת אל העיר.
ההתיישבות הראשונה באזור הרובע החלה במאה ה-11. אזור הביצה הרדודה יובש, ונחפרו התעלות שבו ובהן תעלת קאנארג'ו. בשיאה של הרפובליקה של ונציה שימש האזור הסמוך לתעלה למגורי אצילי ונציה ועשיריה, ולאורך התעלה נבנו ארמונות רבים של האצילים.
בשנת 1516 הורו שלטונות העיר ליהודי ונציה להתגורר באזור מצומצם בתחום הרובע – הגטו של ונציה. האזור תוחם בשערים שנסגרו מדי לילה, אולם במהלך היום הורשו היהודים לצאת מן הרובע ולעסוק במסחר. בשל הצפיפות הרבה ברובע נבנו בו בניינים גבוהים בני 10 ואף 13 קומות. ההגבלות על מגורי היהודים בוטלו רק לאחר כיבוש העיר על ידי נפוליאון בונפרטה בשנת 1797.
בשלהי המאה ה-19, ולאחר חיבור העיר לרשת מסילות הברזל, נבנה רחוב רחב בשם "סטרדה נואובה" (Strada Nuova – "הרחוב החדש") כדי שישמש רחובה הראשי של העיר.
כיום, למעט אזור הגטו והרחוב הראשי, מרבית שטחי הרובע הם שטחי מגורים שלווים עבור תושבי ונציה, ולא אזורי תיירות ומלונאות.
אתרים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברובע נמצא פונטה דלה גולייה – גשר המקשר בין הסטרדה נואובה לבין תחנת סנטה לוצ'יה – תחנת הרכבת העיקרית של ונציה. בסמוך נמצא הגטו של ונציה והקזינו של ונציה.
כמו כן נמצאות ברובע הכנסיות סנטה מריה דיי מיראקולי, מדונה דל'אורטו, סן קאנצ'אנו, סן ג'רמיה, סנט'אלוויזה, סן ג'ובאני כריזוסטומו די ונציה.
בצפון הרובע – מעגן סאקה דלה מיזריקורדיה, ולאורך התעלה הגדולה נבנו הארמונות קא' ד'אורו, פאלאצו ג'וסטי, פאלאצו לאביה וקא' ונדראמין קאלרג'י.
