קארל רהם
 | |
| לידה |
2 באפריל 1907 קלוצנבורג, האימפריה האוסטרו-הונגרית   |
|---|---|
| הוצאה להורג |
30 באפריל 1947 (בגיל 40) ליטומז'יצה, צ'כוסלובקיה  |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, אוסטריה, גרמניה הנאצית |
| דרגה |
 אובר-שטורמפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
| איש הגסטאפו, מפקדו האחרון של מחנה טרזיינשטט | |
  | |
קארל רהם (בגרמנית: Karl Rahm; 2 באפריל 1907 – 30 באפריל 1947) היה קצין אס-אס גרמני בדרגת שטורמבאנפיהרר, כיהן כמפקד מחנה הריכוז טרזיינשטט מפברואר 1944 עד מאי 1945. הוא היה מפקד המחנה השלישי והאחרון במספר אחרי זיגפריד זיידל ואנטון ברגר. הוצא להורג לאחר שהועמד לדין באשמת פשעי מלחמה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רהם נולד בשנת 1907 בעיר קלוצנבורג שהייתה אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. עבד כיצרן כלים במשך תקופה בווינה, ובסביבות שנת 1920 נחשף לפעילות של המפלגה הנאצית האוסטרית. בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 הוא הצטרף לשורות הנאצים ולפעילות המחתרתית של האס-אס האוסטרי. בשנת 1938, לאחר האנשלוס, סיפוח אוסטריה אל גרמניה הנאצית, רהם קיבל דרגת קצונה של האס-אס תחת אישורו של ארנסט קלטנברונר. אחיו פרנץ גורש למחנה ריכוז עקב היותו קומוניסט.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, רהם החזיק בדרגת אובר-שטורמפיהרר באס-אס הכללי. מאחר שרצה ל"תרום" יותר למאבק האס-אס הוא סופח לגסטאפו וללשכה המרכזית להגירת יהודים בווינה, שם היה כפוף לאדולף אייכמן. בשנת 1940 הוצב בפראג כסגנו של הנס גינתר תחת הלשכה האמונה על הגירת יהודים בפראג. במרץ 1941 נסע עם גינתר להולנד כדי להקים לשכה דומה לטיפול ביהודים אך נכשל במשימה זו.
טרזיינשטט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 1944 רהם קודם לדרגת אוברשטורמבנפיהרר ונהיה לקומנדט (מפקד) של מחנה הריכוז וההשמדה טרזיינשטט. בין תפקידיו במחנה נכללה האחריות לדמות למחנה חזות של מקום מגורים הוגן ונעים לצורך ביקורים של הצלב האדום הבינלאומי. הכל היה כחלק ממזימה להציג מצג שווא לעולם כי הנאצים מתייחסים ומטפלים בכבוד ביהודים במדינות הכבושות על ידי גרמניה הנאצית[1].
תחת פיקודו על המחנה, רהם היה אחראי על שילוח המוני של יהודים לאושוויץ, המשלוח הגדול ביותר יצא מהמחנה בסתיו 1944 לאחר הביקור של הצלב האדום, וכן לאחר שצולם סרט תעמולה שקרי שהציג את המחנה כמקום מקלט חופשי ושליו. קרוב ל-18,000 איש גורשו למותם בחודש אחד. בטרזיינשטש נכלאו אמנים יהודים, מוזיקאים ומשכילים שמצאו את מותם במחנה עצמו או באושוויץ.
רהם נזכר היטב על ידי אסירי המחנה בציניות שלו ובאישיות הקשה. הוא נהג להכות את האסירים ולהשתתף בעינויים. מנגד, היו אסירים שזכו ליחס מעודף, אסירים מיוחסים שמוצאם מוינה. היו יהודים שחס עליהם מגירוש לאושוויץ (תמורת שוחד) וכן לחלק מהיודנראט של המחנה נהג לדבר בכבוד ופנה אליהם עם המילה Sie במקום Du, אפילו בפני קציני אס-אס[2].
העמדה לדין והוצאה להורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]רהם החליט לפנות את מחנה טרזיינשטט ב-5 במאי 1945 יחד עם כל קציני וחיילי האס אס. הוא נתפס זמן קצר לאחר מכן על ידי כוחות צבא ארצות הברית ובשנת 1947 הוסגר לצ'כוסלובקיה. הוא הועמד למשפט, נמצא אשם בביצוע פשעי מלחמה ונידון למוות. הוצאתו להורג אירעה ב-30 באפריל 1947, כארבע שעות בלבד לאחר מתן פסק הדין על ידי חבר השופטים הצ'כי.
