קבוצת באלינט
קבוצת באלינט הוא כינוי למסגרת של קבוצת דיון ותמיכה המיועדת לרופאים ומקצועות טיפול דומים, ומתמקדת ביחסי מטפל-מטופל באוריינטציה פסיכואנליטית. הקבוצות נקראות על שם מייסדן, הפסיכואנליטיקאי הבריטי מייקל באלינט, הן נוסדו בלונדון בשנות ה-50 של המאה ה-20, ומתקיימות במגוון מסגרות ברחבי העולם המערבי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באלינט, מחבר הספר "השבר הבסיסי", טען כי יש מקום להכניס את הרעיונות ואת השפה הפסיכואנליטיים לעבודת הרופא הראשוני, לתועלת המטופלים והמטפלים כאחד. לטענתו, מטרת הקבוצות היא "לאפשר לרופאים לראות בצורה שונה ורעננה את עבודתם היום יומית... לראות שיש בעיות שהרפואה ניסתה להתעלם מהן, בעיות אלה גרמו עבודה מיותרת לרופא וסבל מיותר לחולה".[דרוש מקור]
קבוצות באלינט הוקמו בשנות ה-50 של המאה ה-20 בלונדון, ובהמשך התפתחו באירופה, בארצות הברית ובאוסטרליה. ב-1972 נוסדה הפדרציה הבינלאומית לבאלינט.
הקבוצות הראשונות שהינחה מייקל באלינט מנו 12-4 משתתפים, שנפגשו אחת לשבוע במשך 90 דקות, למשך 2-3 שנים. הן כונו על ידי באלינט "קבוצות לדיון ותמיכה" ופעלו באוריינטציה פסיכודינמית, כלומר - הקצו בהן מקום מרכזי לקשר מטפל-מטופל ולאינטראקציה ביניהם, שימוש באסוציאציות חופשיות בזמן הדיון הקבוצתי לגבי המקרה הקליני המוצג, והתייחסות להעברה והעברה נגדית בסיטואציה הרפואית הטיפולית.
קבוצת באלינט מונה בדרך כלל מספר דומה של משתתפים[דרושה הבהרה], ומונחית על ידי איש בריאות הנפש ורופא משפחה (או שני אנשי בריאות הנפש); הפגישות נמשכות 90 דקות ובדרך כלל נערכות פעם בשבועיים. המטרה המתגבשת היום מכוונת לפיתוח רגישותם ומודעותם של הרופאים לתהליכים הרגשיים והנפשיים שלהם ושל המטופלים, תהליכים המשפיעים על מרחב הקשר ביניהם, כמו גם להבנת ההשפעה שיש לתהליכים אלה על הטיפול ועל הבעיה המוצגת בקבוצה. מטרה נוספת היא פיתוח היכולת לזהות ולהביע רגש העולה מהאינטראקציה.
מיקוד הקבוצות התרחב במהלך השנים מעיסוק ממוקד-מטופל לעיסוק המתרכז גם ברופא עצמו (מ-patient centered ל-doctor centered). חלק מציפיות יחידת ההנחיה הן שהמטפל יבנה לעצמו "סיפור" ונרטיב בין-אישי שונה, מעובד ומובן יותר, ופחות מטריד. כמו כן נועדו המפגשים לאפשר לרופא לראות היבטים אחרים של הסיטואציה שהוצגה. הנחת העבודה היא שתהליך זה מביא לעלייה בסיפוק המקצועי, להפחתת השחיקה ולהעלאת שביעות הרצון יחד עם שיפור באיכות הטיפול ובהתייחסות למטופל.
במשך השנים התרחב השימוש בקבוצות באלינט לקבוצות מטפלים אחרים העוסקים בבריאות: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, סטודנטים לרפואה, אחים ועוד. תהליך ההכשרה של רופאי משפחה בישראל כולל פרק של קבוצות אלו.
בישראל החלה ההתייחסות לרעיונות של באלינט בשנות ה-60 של המאה ה-20, על ידי אנשי מקצוע כגון פרופ' פרנץ [דרושה הבהרה] בריל ואחריו פרופ' בנימין מעוז.[דרוש מקור] מעוז, חווה כץ ויגאל גינת היו בין מנחי הקבוצות הראשונים שהובילו את כניסת הקבוצות לישראל. קבוצות באלינט החלו לפעול בארץ בשנות ה-70, והן יועדו לרופאי משפחה. ישנו "חוג באלינט" במסגרת איגוד רופאי המשפחה בישראל, אשר מאגד מנחי קבוצות באלינט ואנשים המתעניינים בתחום; חוג באלינט עורך ימי עיון והדרכה בנושא.
טכניקת העבודה בקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילות הקבוצה נפתחת בהזמנה מהמנחים למשתתפים להביא סיפור מקרה - מצב בו מרגיש המטפל קושי, תקיעות או חוסר בהירות בהקשר למטופל. בדרך כלל לא מדובר במקרה בעל פתרון רפואי מוגדר. הצגת המקרה נמשכת כ-20-10 דקות. ההצגה לא כוללת פרטים מזהים ומושם דגש על שמירת הסודיות הרפואית. לאחריה מוזמנים המשתתפים לשאול שאלות הבהרה; השאלות מוגבלות לעובדות הנוגעות למקרה והן אמורות להוסיף מידע אודות הרקע המשפחתי, האישי והרפואי של המטופל ועל היסטוריית הקשר וההיכרות שבינו לבין הרופא המטפל. המנחים לוקחים חלק פעיל בשלב זה (כמו גם בדיון) ולפי הצורך שואלים שאלות הבהרה והרחבה על המקרה. לאחר שלב זה מתבקש המציג להפוך לצופה מאזין, שאינו משתתף מילולית בשיחה; לעיתים מתלווה לכך הרחקה סמלית של כיסאו לאחור. המשתתפים מונחים לחשוב על אסוציאציות שהמקרה מעלה אצלם או על תחושות ורגשות מעולמם האישי או המקצועי שעלו במהלך הצגת המקרה, ולחלוק אותם עם הקבוצה. הם מתבקשים במפורש להימנע ממתן עצות או מפנייה אל מציג המקרה. זוהי הזדמנות למציג לשמוע מגוון רעיונות מעבודת חברי הקבוצה המשיקים ומתייחסים למקרה שהציג. לאור הנושאים העולים בקבוצה, מתפתח דיון בו מוצגות דרכים שונות להסתכלות על הנושא. לקראת סוף המפגש, או כאשר יש תחושה שהנושא מוצה, "חוזר" הרופא המציג לקבוצה ונוטל שוב חלק בשיחה. הרופא-המציג יכול להתייחס לתרומה שהפיק או לא הפיק מן הדיון, כמו שינוי פרספקטיבה שחל אצלו בעקבותיו, או מסקנה שהגיע אליה. לעיתים קרובות יחל המפגש הבא בדיווח-מעקב קצר על התפתחות המקרה שהוצג בעבר ועל שינויים שחלו אצל הרופא-המטפל ביחס אליו. הדיון מכוון לאפיונים של עבודת רופאים באופן כללי ולא רק לגבי המקרה הספציפי שהוצג.
הבסיס הראשוני להתערבות בקבוצת באלינט היה פסיכואנליטי, אבל המנחים משלבים בעבודה גם מרכיבים פסיכותרפיסטיים שמקורם בגישות טיפוליות אחרות (גישה נרטיבית, גישת הגשטלט, משחק תפקידים גישה משפחתית מערכתית ועוד). יש מנחים המתייחסים גם לתהליכים הקבוצתיים והדינמיקה הקבוצתית.
ג'ון סלינסקי, ראש איגוד באלינט הבריטי, התייחס בכנס באלינט[דרושה הבהרה] לטכניקה של הקבוצות המבוססת על תיאור מקרה, וטען כי כל רופא הוא מספר סיפורים בפוטנציה. סיפור סיפורים הוא חלק ממקצוע המטפל. תמיד יש מקרה שמסופר מנקודת ראות סובייקטיבית ויש מאזינים עם הסובייקטיביות שלהם. החשיפה לנקודות הראות השונות עוזרת להפוך את כלל ההבנות והסיפורים הסובייקטיביים של חברי הקבוצה לסיפור מורחב ומעמיק יותר של המקרה שהוצג. תוך כדי כך נקלט ונלמד הרעיון שאין דרך אחת להבין מצב ומקרה במערך הטיפולי.
למען קיום אווירה נאותה בקבוצה, מוצבת כמטרה השמירה על ביטחון (safety) המציג והמשתתפים, על שימוש בתקשורת בלתי אלימה, על שיתוף וכן על מתן לגיטימציה להצגת שאלות או לתיאור מצבים רגשיים לא ברורים ואף לא נעימים. המנחים מזכירים שוב ושוב כי מטרת הקבוצה היא לחקור את המרכיב הרגשי במקרה שהוצג, בהתייחס למטפל, למטופל ולאינטראקציה ביניהם. מאידך, הבאת עצות ופתרונות מעשיים לבעיה אינה מסייעת בדרך כלל לחקירת המרכיב הרגשי, ולכן יש להימנע ממנה ככל האפשר. עקרונות אלו נלמדים דרך ההנחיה וההדגמה מצד המנחים החל מראשית פעילותה של הקבוצה, והם מוזכרים שוב עם הצטרפות משתתפים חדשים וגם במהלך הרגיל של קבוצה ותיקה.
קבוצת באלינט היא סוג של קבוצת הדרכה, המשלבת הבנות ומושגים מתחום הפסיכולוגיה הדינמית עם גישה הומניסטית המאופיינת בשוויוניות ובהדדיות בין המשתתפים. הדבר כולל גם את האפשרות הניתנת למשתתפים שלא לדבר. יש רצון שהמשתתפים יעברו תהליך פנימי, אך מידת החקירה הפנימית האינטרה-פסיכית בקבוצה - מוגבלת. הטכניקה כוללת זיהוי תהליכים ומצבים רגשיים, קיימת בה נגיעה בנקודות פנימיות משמעותיות של המשתתפים, אך ללא פרשנות פסיכודינמית ברורה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצת באלינט (אורכב 09.04.2016 בארכיון Wayback Machine), באתר The American Balint Society
- John Salinsky, A very short introduction to Balint groups, June 2009, The Balint Society
- חוג הבאלינט הישראלי באיגוד רופאי המשפחה שבהר״י. אתר החוג