קוטוב מינאר
 | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג |
מינרט  | ||||||
| על שם |
קוטב-א-דין אייבק | ||||||
| מיקום |
דלהי | ||||||
| מדינה |
הודו | ||||||
| הקמה ובנייה | |||||||
| חומרי בנייה |
אבן חול אדומה | ||||||
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות אסלאמית | ||||||
| מידות | |||||||
| גובה |
72.5 מ' | ||||||
| קואורדינטות | 28°31′28″N 77°11′07″E / 28.524355°N 77.185248°E | ||||||
| אתר רשמי | |||||||
|
(למפת דלהי רגילה)   קוטוב מינאר | |||||||
  | |||||||
קוּטוּב מינאר (באורדו: قطب مینار, בהינדית: क़ुतुब मीनार) הוא מגדל עתיק במתחם קוטוב שבדלהי, זהו המינרט הבנוי מלבנים הגבוה ביותר בעולם, גובהו 72.5 מטר, קוטר בסיסו במפלס התחתון הוא 14.32 מטרים, וקוטר הרצפה בקומה העליונה הוא 2.75 מטרים. במשך השנים שחלפו מאז בניתו נטה המגדל מעט ולכן המגדל נמצא במעקב מהנדסים. העלייה לקומותיו העליונות נאסרה לאחר תאונה בה 45 ילדי בית-ספר נהרגו עקב בהלה בשעת הפסקת חשמל ב-1981. אחת ההשערות היא שהמגדל קרוי על שמו של קוטוב אוד-דין אייבכּ שהתחיל לבנותו. יש גם דעות שהוא נקרא על שם הקדוש קוטוב אוד-דין בח'תיאר כּאכּי שביקר במקום בזמנו של יורשו של אייבכ, אילטוטמיש.
את יסודות המגדל הניחו הראג'פוטים של הממלכה ההינדית האחרונה בדלהי, אולם את בנייתו התחיל קוטוב אוד-דין אייבכּ (באורדו: قطب الدین ایبک) ב-1193 כסמל לניצחונו על הראג'פוטים והגדיר את המגדל כסמל לניצחון האסלאם על הכופרים. המגדל מהווה דוגמה לאדריכלות הינדו-אסלאמית. המינאר כנראה לא שימש לקריאת מואזין כי גובהו לא מאפשר לשמוע את קריאתו של אדם המצוי בראשו.
קוטוב אוד-דין אייבכ היה עבד טורקי לשעבר, משבט אייבכ, שהתחיל את הקריירה כע'למאן (غلمان - עבדים זרים שנרכשו בצעירותם וחונכו על ברכי האסלאם כקציני צבא ממלוכיים) והגיע לעמדת פיקוד על הצבא ולניהול הטריטוריה של המנהיג האפגאני מוחמד גהורי בהודו, אייבכ ייסד את השושלת הממלוכית של דלהי. לאחר מותו של מוחמד גהורי בשנת 1206 ללא יורש עצר, נלחם קוטוב אוד-דין אייבכ נגד יריביו ותפס את השלטון באימפריה. הוא קבע את עיר הבירה הראשונה שלו בלאהור ומאוחר יותר במקום בו הוקמה מאוחר יותר העיר דלהי. המינאר הוא אחד המבנים הראשונים שנבנו בדלהי תחת השלטון הסולטאני, למבנה יש גם משמעות פוליטית - גובהו ועוצמתו היו אמורים להראות לתושבי הסולטנות את כוחם של האסלאם ושליחיו הסולטאנים, להראות את עליונותו של המגדל ושל האסלאם על המקדשים ההינדים ועל ההינדואיזם, סמל פוליטי למתן לגיטימציה והמחשת האחידות של המוסלמים סביב הדת והתפילות, אחידות שהייתה אמורה להעלים את העובדה שלמוסלמים אין מדינה משותפת ואף לא שפת דיבור משותפת. כלומר, מרחב קדוש משותף סמלי ללוחמים מרקע מגוון.
אייבכ נפטר אחרי שהשלימו את הקומה הראשונה. את שלוש הקומות הבאות בנה חתנו ויורשו אילטוטמיש. על פי כתובות שונות במבנה, הבניה ותיקוני המבנה נמשכו לסירוגין עד 1368, שנה בה נבנתה כיפה מעל המינרט ולשם כך נבנו מחדש שתי הקומות העליונות. במאה ה-19 התמוטטה הכיפה כתוצאה מרעידת אדמה. נבנתה כיפה חליפית אולם הוחלט להסיר אותה וכיום המבנה הוא ללא כיפה.
במגדל חמש קומות, בכל קומה יש מרפסת המעוטרת בעיצוב דמוי חלת דבש. שלוש הקומות התחתונות מצופות באבן חול אדומה ושתי הקומות העליונות בנויות מאבן חול שבה משובצות אבני שיש.
חוץ מהסמליות שבמגדל, הוא שימש גם כמגדל שמירה ותצפית.
בסמוך למגדל נמצאת תחנת המטרו החדשה – תחנת קוטוב מינאר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קוטוב מינאר
- Qutb Minar and its Monuments
- קוטוב מינאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)