לדלג לתוכן

קולגיאליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קוֹלֶגִיָאלִיּוּתאנגלית: collegiality, בעברית: עֲמִיתָנוּת[1]) היא מערכת היחסים בין עמיתים. קולגה מתייחסת לכינוי חבר לחברי אותו המקצוע, קבוצת עמיתים המאוחדת במטרה משותפת, ומשמשת בשמות ראויים, חבר אלקטורים.

עמיתים הם אלה המאוחדים במפורש במטרה משותפת ומכבדים זה את היכולות של זה לעבוד למען מטרה זו. עמית הוא מקורב במקצוע או במשרד אזרחי או כנסייתי. קולגיאליות יכולה לרמז על כבוד למחויבותו של אחר למטרה והיכולת המשותפת לעבוד לקראתה. במובן הצר יותר, חברי סגל האוניברסיטה או המכללה הם עמיתים זה של זה.

סוציולוגים של ארגונים משתמשים במילה קולגיאליות במובן טכני, כדי ליצור ניגודיות למושג ביורוקרטיה. סופרים קלאסיים כמו מקס ובר רואים בקולגיאליות כמכשיר ארגוני המשמש את האוטוקרטים, כדי למנוע ממומחים ואנשי מקצוע לקרוא תיגר על סמכויות מונוקרטיות ולעיתים שרירותיות. לאחרונה, מחברים כמו אליוט פרידסון (ארצות הברית), מלקולם ווטרס (אוסטרליה) ועמנואל לזגה (צרפת) הראו שכעת ניתן להבין קולגיאליות כצורה ארגונית מן המניין. זה שימושי במיוחד כדי להסביר תיאום בארגונים עתירי ידע, בהם חברים תלויים זה בזה מבצעים יחדיו משימות לא שגרתיות - צורה מתאימה יותר ויותר בכלכלות הידע. תחום חברתי ספציפי מתחבר לצורה ארגונית זו, תחום המתואר במונחים של חיפוש נישה, תחרות סטטוס, שליטה לרוחב וכוח בקרב עמיתים בשותפויות בתחום דיני חברות, בדיוקסיות, במעבדות מדעיות וכו '. השקפה זו של קולגיאליות היא בבירור מאוד שונה מהאידאולוגיה של הקולגיאליות, המדגישה בעיקר אמון ושיתוף במכללה.

ברפובליקה הרומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפובליקה הרומית, קולגיאליות הייתה הנוהג להכיל לפחות שני אנשים, ותמיד במספר זוגי, בכל עמדה שיפוטית של הסנאט הרומי. נוהג זה נקבע כדי לחלק את הכוח ואת האחריות בין כמה אנשים, הן כדי למנוע את עלייתו של מלך אחר, והן כדי להבטיח שופטים יעילים יותר. דוגמאות לקולגיאליות רומית כוללות את שני הקונסולים והקנסורים, שישה פראיטורים, שמונה קוואיסטורים, ארבע איידילים, עשרה טריבונים ודקמווירי וכו'.

באופן מסורתי, קולגיאליות היה גורם חזק במכללות בממשל של אוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה אחרים. מדובר בסביבות בהן עצמאות מחשבתית וכבוד הדדי נחוצים, במיוחד במוסדות עם בסיס מחקרי חזק. לעיתים קרובות קולגיאליות מנוגד למנג'רליזם, שבו יש מבנה היררכי יותר, עם מנהלים מקצועיים בתפקידים מובילים. לעיתים קרובות מוצעת גישה ניהולית כזריזה ויעילה יותר בקבלת החלטות מהירות, בעוד שמבקרים טוענים כי היתרון שלה הוא שיותר סביר שתעמוד בצרכים מסחריים וממשלתיים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עֲמִיתָנוּת, באתר האקדמיה ללשון העברית