קורט פון שלייכר
 | |||||
| לידה |
7 באפריל 1882 ברנדנבורג, הקיסרות הגרמנית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
30 ביוני 1934 (בגיל 52) נאובבלסברג, גרמניה הנאצית | ||||
| מדינה | רפובליקת ויימאר | ||||
| מקום קבורה |
Parkfriedhof Lichterfelde  | ||||
| השכלה |
האקדמיה הצבאית הפרוסית | ||||
| מפלגה | ללא שיוך פוליטי | ||||
| בן או בת זוג |
Elisabeth von Schleicher | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
|
צלב הברזל | |||||
  | |||||
קוּרְט פוֹן שְׁלַייכֶר או בשמו המלא: קורט פרדיננד פרידריך הרמן פון שלייכר (בגרמנית: Kurt Ferdinand Friedrich Hermann von Schleicher; 4 באפריל 1882 – 30 ביוני 1934, ⓘⒾ) היה איש צבא בדרגת גנרל ופוליטיקאי גרמני שכיהן כקנצלר האחרון של רפובליקת ויימאר לפני עליית היטלר לשלטון[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נעוריו ותחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פון שלייכר נולד בברנדנבורג לאב שהיה איש צבא. אחרי שסיים את הכשרתו בבית הספר לקצינים, התגייס לצבא הפרוסי בשנת 1900 בדרגת לויטננט. בבית הספר לקצינים התחבר עם פרנץ פון פאפן ובמהלך שירותו הצבאי התחבר עם אוסקר פון הינדנבורג, בנו של פאול פון הינדנבורג. חברויות אלו השפיעו בהמשך על התפתחות הקריירה שלו.
בזמן מלחמת העולם הראשונה שימש פון שלייכר כאיש מטה של הגנרל וילהלם גרנר, שהפך להיות פטרונו.
אחרי מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תום המלחמה בחר פון שלייכר להישאר בצבאה המצומצם של גרמניה, הרייכסווהר וקודם במהירות בדרגותיו. הוא תיפקד כאיש הקשר הראשי בין הצבא לרשויות האזרחיות. למרות השקפותיו האוטוריטריות הוא האמין שלצבא יש תפקיד חברתי באיחוד שכבות החברה השונות והתנגד לתוכנית הממשלתית לסייע לאחוזות היונקרים.
פון שלייכר הפך לדמות משפיעה מאחורי הקלעים בממשלתו של הקאנצלר היינריך ברינינג שבה שימש כעוזרו של שר ההגנה וילהלם גרנר. בסופו של דבר פון שלייכר, שפיתח יחסי חברות עם הנשיא פאול פון הינדנבורג, הסתכסך עם ברינינג וגרנר ותככיו הביאו לנפילת הממשלה במאי 1932.
פון שלייכר מונה לשר ההגנה בממשלתו של הקאנצלר החדש פרנץ פון פאפן. בסופו של דבר הסתכסכו פון שלייכר ופון פאפן וכאשר לאחר בחירות נובמבר 1932 לא יכלה הממשלה לקבל רוב ברייכסטאג, התפטר פון פאפן ופון שלייכר ירש אותו כקנצלר גרמניה החדש.
פון שלייכר קיווה להשיג רוב ברייכסטאג על ידי איחודם של קבוצות האינטרסים השונות בפוליטיקה הגרמנית תחת ממשלה אוטוריטרית יעילה. הוא יצר מגעים עם איגודי העובדים הסוציאל-דמוקרטים והנוצרים והפלג השמאלי של המפלגה הנאצית בראשותו של גרגור שטרסר.
למרות הצלחה ראשונית במגעים, בסופו של דבר שני הצדדים דחו את חיזוריו של פון שלייכר. בינתיים הקאנצלר המודח פון פאפן התחיל לשכנע את הנשיא פון הינדנבורג בצורך להקים ממשלה חדשה בראשותו של אדולף היטלר שבה יהיה פון פאפן סגן הקאנצלר. פון פאפן גם הסית נגד פון שלייכר תוך שהוא מגנה את סגנון התנהלותו ואת ניסיון שיתוף הפעולה שלו עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה. כתוצאה מזה סירב הינדנבורג לפזר את הרייכסטאג ולתת לממשלת פון שלייכר סמכויות חירום. פון שלייכר התפטר ב־28 בינואר 1933 והיטלר ירש אותו כקנצלר גרמניה יומיים לאחר מכן[2].
מכיוון שבחודשי שלטונו האחרונים ניסה פון שלייכר להביא לחזרת המונארכיה בראשות בית הוהנצולרן, ראו בו הנאצים אויב לשלטונם עקב קשריו בצבא. כאשר החליט היטלר לחסל את הנהגת ארגון האס אה ביוני 1934 (כחודשיים לפני מותו של הינדנבורג), ופתח במרחץ דמים המכונה "ליל הסכינים הארוכות", ניצל את ההזדמנות להיפרע מאויביו בעבר ומדמויות המהוות סיכון עתידי, גם ללא קשר לאס אה. פון שלייכר הואשם בניסיון הפיכה וחבירה לראש האס אה, ארנסט רהם. בין קורבנות הטבח היו גם פון שלייכר ואשתו, שנרצחו בביתם על ידי יחידת קומנדו של האס אס ב-30 ביוני 1934. חקירת הרצח הסתיימה בהוראה מגבוה ללא תוצאות והעדה היחידה למעשה, עוזרת הבית, טבעה באגם סמוך כשנה לאחר מכן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורט פון שלייכר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קורט פון שלייכר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
קורט פון שלייכר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פון שלייכר הוא הקנצלר האחרון שכל כהונתו (הקצרצרה) הייתה ברפובליקת ויימאר, אבל בפועל הוא הקנצלר הלפני-אחרון שלה. הקנצלר האחרון של רפובליקת ויימאר הוא מי שהביא את סופה - היטלר.
- ^ טים בוברי, תרגום: כרמית גיא, לפייס את היטלר: צ'מברליין, צ'רצ'יל והדרך אל המלחמה, עם עובד, 2023, עמ' 23, מסת"ב 978-965-13-2964-7
| הקודם: פרנץ פון פאפן |
קנצלר גרמניה 1932-1933 |
הבא: אדולף היטלר |