לדלג לתוכן

קורספונדנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קוֹרֶסְפּוֹנְדֶּנְט (נקרא גם: בַּנְק כָּתַב או בַּנְק מְתַווךְ או בַּנְק מְקַשֵּׁר) הוא מונח בבנקאות המתאר בנק הנותן שירות לבנקים ומוסדות פיננסים אחרים. אחד השירותים העיקריים הוא סליקת תשלומים במטבע חוץ במדינה בה הבנק יושב, לרוב בהעברה בנקאית או המחאת מט"ח. למעשה, הקורספונדנט פועל כבנק "מתווך". הקורספונדנט מחזיק בחשבונות נוסטרו שהוקמו כדי לקבל הפקדות, לבצע תשלומים או לטפל בעסקאות פיננסיות עבור בנק מוסד פיננסי אחר. חשבונות אלה נוצרים באמצעות הסכמים דו-צדדיים בין שני הבנקים. כך שבאמצעות בנקאות קורספונדנטית, יכול בנק בחו"ל לנהל עסקים ולספק שירותים שאינו מציע ישירות במקומות בהם אין לו נוכחות פיזית[1], ועבור השירות גובה הקרוספונדנט עמלה.

הבנק המתווך הוא זה שמשמש כמנחה בהעברה בנקאית חוצה גבולות. לרוב מדובר בגופים פיננסיים בעלי נוכחות גדולה ברחבי העולם. הודות לבנקים מתווכים, כל אדם או ישות משפטית יכולים לבצע העברה בנקאית מחשבונו לחשבון אחר במדינה אחרת, מבלי שהבנק שלו יהיה מוסדר במדינת היעד. בנקים מתווכים מנהלים חשבונות על שם חברות פיננסיות אחרות. בדרך זו הם מבצעים הנחות ותשלומים על פי דרישות לקוחותיהם.

קורספונדנציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל, חשבונות קורספונדנט הם חשבונות של בנקים זרים הדורשים יכולת לשלם ולקבל את המטבע המקומי. בנק ידרוש בדרך כלל חשבונות בבנק קורספונדנט עבור החזקת מטבעות מחוץ לתחומי שיפוט שבהם יש לו סניף או שלוחה. הסיבה לכך היא שרוב מערכות ההסדר של הבנקים המרכזיים אינן רושמות פיקדונות, או מעבירות כספים לבנקים, שאינם מוסדרים במדינותיהם. למעט יוצאים מן הכלל, הכספים בפועל מוחזקים בכל חשבון מטבע חוץ (בין אם עבור בנק או עבור הלקוח שלו) מוחזקים בחשבון קורספונדנט של הבנק במדינת הולדתו של אותו מטבע. גם כאשר לבנק יש סניפים או שלוחות במספר תחומי שיפוט, יתרות בחשבון מטבע חוץ בשטח שיפוט אחד מוחזקות בחשבון קורספונדנט בסניף, או שלוחה של אותו בנק במדינה הזרה, או במוסד אחר. לדוגמה חברת HSBC הבריטית מקבלת דולרים אמריקאים בסניפיה בארצות הברית, בעוד בנק DBS הסינגפורי, מקבל דולרים בארצות הברית בג'יי פי מורגן צ'ייס.

לדוגמה, חברה הולנדית היא לקוחה של בנק ING באמסטרדם. היא מבקשת לשלם בדולרים לחברה שווייצרית שחשבונה בקרדיט סוויס. ING אמסטרדם מחזיקה את הדולרים שלה בבנק אוף אמריקה, וקרדיט סוויס מחזיקה בדולרים שלה בבנק אוף ניו יורק מלון. כשהחברה השווייצרית משלמת, הבנק שלה, קרדיט סוויס, מחייב את חשבון החברה ומעביר דולרים מחשבון הקורספונדנט שלו בבבנק אוף ניו יורק מלון, לחשבון של ING בבנק אוף אמריקה. לאחר מכן, ING מזכה בדולרים את החשבון הדולרים החברה ההולנדית אשר באמסטרדם. כלומר בפועל, מעבר הכספים מתבצע בין חשבונות הקורספונדנטים (במקרה הזה: בנק אוף אמריקה ובנק אוף ניו יורק מלון) אולם חיוב וזיכוי החשבונות מתבצע בחשבונותיהם המקוריים של החברות (במקרה הזה: בבנקים ING וקרדיט סוויס).

בין ישראל והרשות הפלסטינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הסדר היחסים הכלכליים בין ישראל והרשות הפלסטינית מפרוטוקול פריז, שעוגן בהסכמי אוסלו ב', שני הצדדים מאפשרים יחסים קורספונדנטים בין הבנקים. למעשה, הקשרים הבנקאיים בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית מתבססים על בנקאות קורספונדנטית, המבוצעת על ידי בנק הפועלים ובנק דיסקונט לישראל. בשנת 2016 הודיעו הבנקים כי בכוונתם להפסיק לספק שירותים אלו לבנקים הפלסטינים, על רקע עלייה בסיכונים[2]. הפסקת קשרי התשלומים מהווה סיכון לכלכלה הפלסטינית, הנשענת על הכלכלה הישראלית, ועושה שימוש בשקל החדש כמטבע עיקרי. התשתית הבנקאית הישראלית תומכת בקשרי המסחר והתעסוקה בין הצדדים, ופועלת במניעת מימון טרור והלבנת הון. בעקבות הצהרת הבנקים, העניקה הממשלה חסינות לבנקים מהעמדה לדין בישראל, ושיפוי על תביעות העלולות להיות מוגשות נגדם בחו"ל, בחשד למעורבות במימון טרור[3].

בספטמבר 2018 אימץ הקבינט המדיני-בטחוני החלטה להקים את חברת "שירותי קורספונדנציה בע"מ", חברה ממשלתית שתייצג את מערכת הבנקאות הפלסטינית – באמצעות הרשות המוניטרית הפלסטינית – במערך התשלומים בישראל[4][5].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]