קיוסטנדיל

קיוסטנדיל
**Кюстендил**
	סמל קיוסטנדיל סמל קיוסטנדיל
	מבט על קיוסטנדיל והר קוניאבו
מדינה	בולגריה
מחוז	קיוסטנדיל
ראש העיר	פטר גאורגייב פאונוב
תאריך ייסוד	המאה ה-4 לספירה
שטח	28.72 קמ"ר
גובה	513 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	61,566 (15 ביוני 2024)
קואורדינטות	42°17′N 22°41′E / 42.283°N 22.683°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.kustendil.bg
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בולגריה רגילה) סופיה פלובדיב וארנה בורגס רוסה פלבן סטארה זאגורה טורקיה יוון מקדונ.; הצפו.; סרביה רומניה הים; השחור; קיוסטנדיל

קיוסטנדיל (בבולגרית: Кюстендил) היא עיר ספר במערב בולגריה ובירת מחוז קיוסטנדיל בבולגריה. העיר ממוקמת 90 קילומטרים מדרום-מערב לבירה סופיה. שמה המודרני נגזר משמו של שליט (דספוט) החבל המקומי קונסטנטין דראגאש, אשר היה ממוצא סרבי ושלט באזור מ-1379 ועד 1395. העיר וסביבותיה שופעות מעיינות מים חמים, המושכים אליה תיירות מרפא. העיר שוכנת למרגלות הר אוסוגובו, המתנשא לגובה של 2,251 מטרים וחוצה אותה נהר באנסקה. קיוסטנדיל מרוחקת 22 ק"מ מגבול מקדוניה הצפונית. בסמיכות אליה מצויים שרידי מצודה מתקופת האימפריה הרומית ובה מרחצאות, בתי תפילה ורצפות פסיפס, המתוארכות למאה ה-1.

היסטוריה

יישוב תראקי הוקם במקום במאה ה-5 לפנה"ס כחלק מהממלכה התראקית. ב-279 לפנה"ס נכבש האזור על ידי פיליפוס השני מלך מוקדון והוא הפך המקום למצודה, אשר כללה אתר מרחצאות מרפא ומרכז מסחר אזורי. ב-46 נכבש האזור על ידי האימפריה הרומית והפך רשמית לפרובינקיה. בתקופת שלטונו של הצאר קאלויאן, שליט האימפריה הבולגרית השנייה, נכבשה העיר וסופחה לאימפריה. בתחילת המאה ה-11 מוזכרת העיר בשמה הסלאבי הקדום Velbazhd, במסמכים מתקופת הקיסר הביזנטי בסיליוס השני. ב-1330 נערך בפאתי העיר קרב מכריע במהלכו הביסו צבאות הממלכה הסרבית את האימפריה הבולגרית וכבשו את העיר. הקרב שינה את יחסי הכוחות בבלקן, בין הסרבים, הבולגרים והביזנטים.

ב-1372 כבשו צבאותיו של הסולטאן מוראט הראשון את העיר והיא הפכה חלק מהאימפריה העות'מאנית. העיר וסביבתה הוכרזו כנפה (סנג'ק) עות'מאנית כחלק ממחוז (איילט) רומליה. ב-1690 כבשו חיילי הצבא האוסטרי את העיר לזמן קצר, אך הם גורשו על ידי צבאותיו של הסולטאן סולימאן השני. ב-1737, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית, שוב הגיעו כוחות אוסטריים לפאתי העיר, אך הם נהדפו על ידי כוחותיו של הסולטאן מהמוט הראשון. ב-29 בינואר 1878, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכבשה העיר על ידי צבא האימפריה הרוסית ולאחריה נכללה בשטח נסיכות בולגריה אשר לאחר מכן הפכה למדינת הלאום הבולגרית. בשנת 1909 נבנתה מסילת הרכבת לעיר הבירה סופיה וקיוסטנדיל הפכה למרכז מסחרי ותעשייתי בעיקר בתחום המזון והמרפא. בימינו ממצבת עצמה העיר בעיקר כעיר תיירותית בתחום מרחצאות המרפא, האתרים ההיסטוריים הרבים שבסביבתה והכנסיות שובות העין.

אקלים

בקיוסטנדיל שורר אקלים ממוזג וברצועה צרה לאורך נהר סטרומה ישנם מאפייני אקלים ים תיכוני. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.2^oc וערכי הקיצון נעים ממינוס 0.8^oc בינואר ועד 21.8^oc ביולי. כמות המשקעים שנתית הממוצעת עומדת על 624 מילימטרים וישנם 42 ימים מושלגים בממוצע לשנה.

דמוגרפיה

במהלך שנות ה-90 ירדה כמות האוכלוסין בעיר בשיעור של 11.5%. הקיטון נבע בעיקר מהגירת עבודה מהעיר בשל המשבר הכלכלי החריף שחוותה בולגריה בשנים הראשונות שלאחר קריסת המשטר הקומוניסטי. בעשור הראשון של המאה ה-21 קיימת יציבות בכמות האוכלוסין. הגם ששיעור התמותה עולה על שיעור הילודה, קיימת מגמת הגירה חיובית לעיר.

כלכלה

קיוסטנדיל היא מרכז תעשייה קלה בתחום הטקסטיל, צעצועים, הלבשה והנעלה וכן משקאות חריפים. בראשית המאה ה-21, גדל בשיעור ניכר חלקה של התיירות בתוצר המקומי הגולמי. בשטחי הרשות המקומית קיימת חקלאות מפותחת בעיקר בתחום גידולי פירות שונות ותעשיית שימורים נלווית. קיוסטנדיל נודעת בבולגריה גם בייצור פירות יבשים.

הקהילה היהודית

ערך מורחב – יהדות קיוסטנדיל

קהילה יהודית התקיימה בעיר קיוסטנדיל מתקופת מהמאה ה-16, ראשית התקופה העות'מאנית. בהמשך הגיעו מגורשי ספרד ופליטים יהודים מבלגרד והקהילה קיבלה צביון ספרדי. מקרב בני העיר נמנו סוחרים עשירים שהפכו לא אחת למטרה לכנופיות פורעים ושודדים, בעיקר בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19, עת התגבר תהליך נסיגתה של האימפריה העות'מאנית.

לאחר מלחמת הבלקן השנייה הגיעו לעיר פליטים יהודים רבים והעלו את כמות בני הקהילה לכדי 2,761 נפשות. בעיר פעל בית ספר יהודי יסודי ובקרב בני הקהילה נרשמה פעילות קומוניסטית ענפה לצד פעילות ציונית. במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה העיר וקהילתה היהודית זירת מפתח בסיפור הצלתם של יהודי בולגריה מגירוש אל מחנות ההשמדה. מרבית בני הקהילה עלו למדינת ישראל לאחר הקמתה.