קלאוס קונראד (נוירולוג)
.jpg) | |
| לידה |
19 ביוני 1905 ליברץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
5 במאי 1961 (בגיל 55) גטינגן, גרמניה המערבית |
| ענף מדעי | נוירולוגיה, פסיכיאטריה |
| מוסדות |
אוניברסיטת גטינגן |
  | |
קלאוס קונראד (בגרמנית: Klaus Conrad; 19 ביוני 1905, ליברץ – 5 במאי 1961, גטינגן) היה נוירולוג ופסיכיאטר גרמני בעל תרומות חשובות לנוירופסיכולוגיה ופסיכופתולוגיה. הוא הצטרף למפלגה הנאצית (NSDAP) בשנת 1940. הוא היה ידוע בעיקר כפרופסור לפסיכיאטריה ונוירולוגיה, ומנהל בית החולים הפסיכיאטרי האוניברסיטאי בגטינגן משנת 1958 ועד מותו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלאוס קונראד נולד בליברץ כבנו של הכלכלן אוטו קונראד. כשהיה בן ארבע עברה משפחתו לווינה. לאחר שלמד בבית הספר לדקדוק ההומניסטי, החליט ללמוד רפואה ועבר את הבחינות בשנת 1929. הוא החל את דרכו בקליניקה בווינה בהנהלת אוטו פוטזל והמשיך במרפאה הפסיכיאטרית במגדבורג. לאחר לימודיו בפריז, הוא הגיע למכון המחקר הגרמני לפסיכיאטריה במינכן בשנת 1933, שם ערך מחקר על האופי התורשתי של אפילפסיה. ניתן להשתמש בתוצאות עבודתו כדי להצדיק עיקורי חובה במסגרת "החוק למניעת מחלות תורשתיות". קונראד הצטרף לאיגוד המרצים הנאצי והיה שם סגן סוהרים. בשנת 1939 פרסם מאמר על הספקטרום הגנטי של אפילפסיה. באותה שנה הביא אותו ארנסט קרצ'מר למרפאה הפסיכיאטרית של אוניברסיטת מרבורג כרופא בכיר, וקונראד הפך לחבר באגודה הרפואית הלאומית-סוציאליסטית.[1]
בשנת 1948 מונה קלאוס קונראד למנהל המחלקה לפסיכיאטריה ונוירולוגיה באוניברסיטת סער; בשנת 1958 הוא קיבל את מקומו של גוטפריד אוולד כמנהל המרפאה הפסיכיאטרית באוניברסיטה בגטינגן.
בשנת 1961 אמור היה קונראד להיות מנהל מכון מקס פלאנק לפסיכיאטריה במינכן, אך הוא נפטר לפני כניסתו לתפקיד.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נישא למרתה קונראד ונולדו להם ארבעה ילדים (ג'יזלה, בסטיאן, מוניקה ואורסולה).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Klee, Ernst (2005). Das Personenlexikon zum Dritten Reich. Wer war was vor und nach 1945 (Second updated ed.). Frankfurt am Main: Fischer Taschenbuch Verlag. pp. 95–96.