קרב קולומנה
 | ||||||||||||||||||
| מלחמה: פלישת המונגולים לרוסיה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 1 בינואר 1238 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ליד עיר קולומנה (מחוז מוסקבה) | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
55°05′00″N 38°47′00″E / 55.083333333333°N 38.783333333333°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון מונגולי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
קרב קולומנה - קרב בין הכוחות הרוסים לבין הכוחות המונגולים שהתרחש ב-1 בינואר 1238 והסתיים בניצחון מונגולי.
הכוחות המונגולים בראשות באטו ח'אן פלשו בשנת 1237 לשטחים של הנסיכויות הרוסיות בצפון-מזרח. העיר הגדולה הראשונה שעמדה במצור הייתה ריאזן. לאחר מצור קשה, ב-21 בדצמבר 1237 העיר נפלה בידי המונגולים.
הכוחות המשותפים של הרוסים התאספו ליד העיר קולומנה. הכוחות כללו את יתרת הכוחות של נסיכות ריאזן, הכוחות של נסיכות ולדימיר בראשות וסבולוד, בן הנסיך וכוחות שהגיעו מנובגורוד. בהתאם לשיטת הלחימה של הרוסים הם המתינו למונגולים בשטח פתוח. הקרב נמשך 3 ימים והסתיים בניצחון מונגולי. נסיך וסבולוד עם שארית הכוחות הצליח להימלט לולדימיר. אחד מבניו של ג'ינגיס חאן שהשתתף בקרב נהרג.
קרב קולומנה היה מרכזי במערכה נגד המונגולים וניצחון מונגולי נתן להם אפשרות להמשיך בפלישה ולהתקדם לכיוון ולדימיר. המונגולים, שהחריבו ושרפו את קולומנה ואת מוסקבה, שמו מצור על ולדימיר ולאחר שלושה ימים כבשו גם אותה[1].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ באטו ח'אן באנציקלופדיית העולם החדש (באנגלית)