רבי יוסי הגלילי

רבי יוסי הגלילי
	חזית קברו המסורתי בדלתון, על פי זיהוי מהמאה ה-10 או קודם לכן
לידה	המאה ה-1; פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית
פטירה	המאה ה-2; פרובינקיה יודיאה (או פרובינקיה סוריה פלשתינה), האימפריה הרומית
מקום קבורה	דלתון (זיהוי מהמאה ה-10 או קודם לכן)
מקום מגורים	הגליל, יבנה
מקום פעילות	יבנה, טבריה
תקופת הפעילות	דור שלישי לתנאים
השתייכות	חז"ל, תנאים, יבנה וחכמיה
רבותיו	רבי טרפון, עקיבא בן יוסף (תלמיד חבר), יוחנן בן נורי (אמר משמו)
תלמידיו	אלעזר בן עזריה, אלעזר בן שמוע, יהודה בר אילעאי, אבא יוסי בן דוסתאי, יוסי בן דורמסקה, שמעון בן אלעזר, רבי נתן
בני דורו	ישמעאל בן אלישע, שמעון בן עזאי, אליעזר בן הורקנוס, שמעון בן חנינא, איסי בן יהודה, ברוריה בת חנינא
צאצאים	אליעזר בן יוסי הגלילי; חנינא בן יוסי הגלילי; שמואל בן יוסי הגלילי
מספר צאצאים	3

רַבִּי יוֹסֵי (או יוסה) הַגְּלִילִי^[1] היה מגדולי וחשובי התנאים שבדור השלישי ביבנה. לאחר פטירתו של רבי אליעזר בן הורקנוס נותרו ביבנה ארבעה תלמידי חכמים חשובים, רבי יוסי הגלילי ושלושה מחבריו: רבי עקיבא, רבי אלעזר בן עזריה ורבי טרפון.^[2]

ביוגרפיה

ידוע כי רבי יוסי הגלילי עבר מהגליל להתגורר ביבנה. לדעת חוקרי המאה ה-19, תושבי הגליל סבלו מדימוי שלילי^[3] אך חוקרי ימינו שוללים דעה זו^[^{דרוש מקור]}. מכל מקום, הוא השתלב מהר בחברת החכמים שם, והפך לאחד החכמים החשובים ביותר. בניו היו תלמידי חכמים אף הם: רבי אליעזר, רבי שמואל ורבי חנינא.

לפי התלמוד הירושלמי^[4], היה ממשפחת בני סנאה^[5] משבט בנימין שיום קורבן העצים שלהם חל בי' באב, אולם בכלל המקורות המקבילים מדובר ברבי אלעזר בן רבי צדוק,^[6] ולכן כנראה שהגרסה בירושלמי תענית משובשת^[^{דרוש מקור]}.

חכמתו בהלכה

רבי יוסי הגלילי נחשב לחכם חריף, ומסופר כי עוד ביום הראשון שהגיע ליבנה, מקום מושבם של גדולי התנאים, החל להתווכח עם גדולי חכמיה – רבי עקיבא ורבי טרפון – וניצח אותם בדברי הלכה.^[7] רבי יוסי הגדיל עד כדי שהצליח לנצח את רבי עקיבא הגדול בהלכה מספר פעמים,^[8] ופעם אחת אף שב רבי עקיבא והודה לדעתו של רבי יוסי,^[9] עד שרבי טרפון המשיל את אורח לימודו של רבי יוסי ל"צפיר העיזים שבא מן המערב", המתואר בידי הנביא דניאל כמי שנגח את האיל – רבי עקיבא, לפי משלו של רבי טרפון – וניצחו בדברי תורה.^[10]

במספר מקומות מוצאים מחלוקות בינו לרבי עקיבא, וניכר שהם התווכחו רבות בהלכה. בהזדמנות אחת אמר רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא, בתגובה לשיטתו של רבי עקיבא שלמד את התורה לפי העיקרון של ריבוי ומיעוט: ”עקיבא, אפילו אתה מרבה כל היום כולו איני שומע לך.”^[11] למרות המחלוקות ביניהם כיבדו רבי עקיבא, ובהזדמנות אחת אנו מוצאים כי אמר על רבי יוסי: ”לא לכל אדם, אלא לך, שאתה יוסי הגלילי.”^[12] תוספות^[13] מבאר כי רבי יוסי היה צעיר בשנים מרבי עקיבא, אך נחשב כתלמיד חבר.

הערכה

רבי יוסי הגלילי נודע גם כצדיק וחסיד. כך מסופר כי היה נשוי לאישה רעת מזג (בחלק מהמקורות נאמר שהייתה בת אחותו), ולא יכול היה לגרשה כי לא היה לו די כסף כדי לשלם את כתובתה. לבסוף רבי אלעזר בן עזריה שילם במקומו את הכתובה, ורבי יוסי גירש אותה. אישה זו נישאה לאחר מכן ל"שומר העיר" שהתעוור והפך עני. הוא הכריח את אשתו לעבור בשכונות העיר ולקבץ נדבות, אך היא לא הצליחה לאסוף כלום. לשכונתו של רבי יוסי היא לא נכנסה כי התביישה מגרושה – רבי יוסי, ובעלה הכה אותה בשל כך. כאשר שמע רבי יוסי על כך הוא שיכן את שניהם בבית שהיה שייך לו, ופירנס את שניהם לאורך כל שארית ימיהם, בהתבסס על הפסוק: ”הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם” (ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק ז').^[14] בחלק מהמקורות מובא רבי יוסי הגלילי כדוגמה לאדם שלא זכה לאשה שתהיה לו "עזר", אלא באישה שהיא "כנגדו".^[15]

עוד נאמר על רבי יוסי כי בכוחו להביא להורדת גשמים על ידי תפילה: ”בשעה שישראל באין לידי עבירות ומעשים רעים הגשמים נעצרים, הן מביאין להם זקן אחד, כגון רבי יוסי הגלילי, הוא מפגיע בעדם, והגשמים יורדים.”^[16]

תורתו

פסקת הפרשנות הידועה ביותר בפרשת בן סורר ומורה היא מדברי רבי יוסי הגלילי:

וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי, אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל?! אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה, שסוף מגמר (מכלה) נכסי אביו, ומבקש למודו (הבשר והיין שהורגל בהם – רש"י) ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם (שודד) את הבריות. אמרה תורה ימות זכאי ולא ימות חייב, שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם, ולצדיקים רע להם ורע לעולם.

— תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"ב, עמוד א'

לפי עיקרון זה, בן סורר ומורה "נידון על שם סופו"; כלומר, התורה מחדשת כי דינו נגזר עכשיו, על סמך פשעים שיבצע בוודאות בעתיד.

כמה פסיקות הלכה נודעות נאמרו בשמו, כך לדוגמה: "העוסק במצווה פטור מן המצווה",^[17] או היתר אכילת בשר עוף בחלב.^[18] כך גם נודע בשמו עקרון "אפשר לצמצם", לפיו בתפיסת ההלכה אין צורך לעשות שימוש בחשבון אינפיניטסימלי כדי להגיע להכרעה, אלא ניתן לסמוך על החושים האנושיים למרות מוגבלותם.^[19] פרשנות נוספת שלו עוסקת בפסוק: ”וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן” (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ב), אודות פסוק זה אמר רבי יוסי: ”אין 'זקן' אלא מי שקנה חכמה” כלומר יש לעמוד בפני תלמיד חכם צעיר, ואין צורך לעמוד מפני זקן עם הארץ.^[20] כן הוא נודע בפסיקה שאין מביאים ביכורים מעבר הירדן, שכן אין היא "ארץ זבת חלב ודבש", ושצער בעלי חיים הוא איסור מדרבנן לא מהתורה.

קברו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מקום קבורתו אינו מתואר בספרות חז"ל, אך ייחוס קברו בדלתון קדום באופן יחסי משאר קברי הצדיקים, ככל הנראה קברו היווה מוקד עלייה לרגל עוד קודם המאה ה-10.

הקראי סהל בן מצליח הכהן (בן המאה ה-10), כחלק מוויכוח בין הקראים והרבניים בירושלים, מציין לגנאי את קברו כמקום עלייה לרגל ידוע, שנעשה בו שימוש לעבודה זרה:

ואיך אחריש ודרכי עובדי ע'[בודה]ז[רה] בין [מ]קצת ישראל. יושבים בקברים ולנים בנצורים ודורשים אל המתים ואומרים. יא ר' יוסי הגלילי. רפאני. הבטני. מענהו. תן לי הריון. ומדליקין הנרות על קברי הצדיקים. ומקטירים לפניהם על הלבנים וקושרים עקדים על התמר של הצדיק לכל מיני חולאים. וחוננים על קברי המתים. ונודרים להם נדרים וקוראים אליהם ומבקשים מהם לתת להם חפצם

— כתב יד Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit

כמו כן קברו מוזכר בכתבי יד שנמצאו בגניזה הקהירית מהמאה ה-10 וה-11^[^{דרוש מקור]}.

בשנת 1083 (כ-900 שנה לערך לאחר תקופת רבי יוסי), רב אביתר גאון מתאר את מסע הלווייתו של אביו רב אליהו הכהן גאון שבסופו נקבר סמוך לקברו של רבי יוסי הגלילי, בראש ההר ביישוב דלתון.

ונאסף^[21] בשנה ה[שנייה] לדבר הזה לגן עדן בחדש כסליו^[22] בשנת אשצ'ה^[23] בצור. וישאוהו כל יש'[ראל] במשא הכתף ולא על הסוסים מהלך שלשת ימים להר הגליל לדלתון. ויקבר בראש ההר אצל ר'[בי] יוסי הגלילי. וסביביו יונתן בן עוזיאל והלל ושמאי ואלעזר בן ערך ואלעזר בן עזריה זקינו. וכל הצדיקים כולם. וכל יש'[ראל] הספידוהו. ויקרעו בגדיהם כולם. ויחגרו שקים. וישבו לארץ בכל צבי וסוריא וגולה. בי ירד מראשותם עטרת תפארתם.

— כתב יד Cambridge, University Library, T-S Collection

מתחת למבנה בראש ההר המציין את קברם כיום, נמצאת מערת כוכין עתיקה.

לקריאה נוספת

בנימין לאו, "רבי יוסי הגלילי: מלקט יפה ללא גסות הרוח", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 219–227.
בן ציון רוזנפלד, רבי יוסי הגלילי והנהגת חכמים ערב מרד בר כוכבא, סידרא יא (תשנ"ה), 89-111.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי יוסי הגלילי בוויקישיתוף

משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוסי הגלילי", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים שמ"ג–שמ"ז, באתר היברובוקס
הרב אהרן הימן, "רבי יוסי הגלילי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 738–740, באתר היברובוקס
רבי יוסי הגלילי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
יוסי הגלילי תנא, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ הגיית שמו בצֵירה, ר' מס' ברכות סג מנֻקד– אתר על־התורה
^ תוספתא, מסכת גיטין, פרק ט' (או ז'), א'.
^ כך לדוגמה בתלמוד הבבלי, מסכת ערובין, דף נ"ג, עמוד ב', אמרה ברוריה לרבי יוסי הגלילי: "גלילי שוטה!"
^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ד'
^ ספר עזרא, פרק ב', פסוק ל"ה. ספר נחמיה, פרק ז', פסוק ל"ח.
^ תוספתא, תענית, ג, ו; ירושלמי, מגילה א, ד; בבלי, עירובין מ"א ע"א; בבלי, תענית י"ב ע"א.
^ ספרי, פרשת במדבר, קי"ח; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ז, עמוד א'.
^ דוגמאות: משנה, מסכת סוטה, פרק ח', משנה ה'; מסכת מכות, פרק ב', משנה ז'; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ב, עמוד א', ואחרות.
^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"ו, עמוד א'–עמוד ב'.
^ ספר דניאל, פרק ח'; על פי תוספתא, סוף מסכת מקוואות.
^ משנה, מסכת סוטה, פרק ח', משנה ה'
^ תוספתא, סוף מסכת מקוואות.
^ עבודה זרה, דף מה.
^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק י"א, הלכה ג'. מופיע באופן דומה בויקרא רבה, פרשה ל"ד, פסקה י"ד, בילקוט שמעוני על ספר ישעיהו רמז תצ"ב
^ בראשית רבה, פרשה י"ז, פסקה ג', ובילקוט שמעוני על ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח. מדרשים אלו דנים בפסוק המדבר על בריאת האשה: "אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית, ב', י"ח).
^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג, עמוד א'; וראו בהרחבה: צמצום (הלכה).
^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ב, עמוד ב'
^ רב אליהו הכהן גאון
^ נובמבר / דצמבר
^ שנת ד'תתמ"ד ללוח העברי (מניין השטרות התחיל בשנת ג'ת"נ)

[1] הגיית שמו בצֵירה, ר' מס' ברכות סג מנֻקד– אתר על־התורה

[2] תוספתא, מסכת גיטין, פרק ט' (או ז'), א'.

[3] כך לדוגמה בתלמוד הבבלי, מסכת ערובין, דף נ"ג, עמוד ב', אמרה ברוריה לרבי יוסי הגלילי: "גלילי שוטה!"

[4] תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ד'

[5] ספר עזרא, פרק ב', פסוק ל"ה. ספר נחמיה, פרק ז', פסוק ל"ח.

[6] תוספתא, תענית, ג, ו; ירושלמי, מגילה א, ד; בבלי, עירובין מ"א ע"א; בבלי, תענית י"ב ע"א.

[7] ספרי, פרשת במדבר, קי"ח; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ז, עמוד א'.

[8] דוגמאות: משנה, מסכת סוטה, פרק ח', משנה ה'; מסכת מכות, פרק ב', משנה ז'; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ב, עמוד א', ואחרות.

[9] תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"ו, עמוד א'–עמוד ב'.

[10] ספר דניאל, פרק ח'; על פי תוספתא, סוף מסכת מקוואות.

[11] משנה, מסכת סוטה, פרק ח', משנה ה'

[12] תוספתא, סוף מסכת מקוואות.

[13] עבודה זרה, דף מה.

[14] תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק י"א, הלכה ג'. מופיע באופן דומה בויקרא רבה, פרשה ל"ד, פסקה י"ד, בילקוט שמעוני על ספר ישעיהו רמז תצ"ב

[בראשית-15] בראשית רבה, פרשה י"ז, פסקה ג', ובילקוט שמעוני על ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח. מדרשים אלו דנים בפסוק המדבר על בריאת האשה: "אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית, ב', י"ח).

[16] תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה ב'

[17] תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד א'

[18] תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג, עמוד א'

[19] תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג, עמוד א'; וראו בהרחבה: צמצום (הלכה).

[20] תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ב, עמוד ב'

[21] רב אליהו הכהן גאון

[22] נובמבר / דצמבר

[23] שנת ד'תתמ"ד ללוח העברי (מניין השטרות התחיל בשנת ג'ת"נ)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

תנאים
תקופת הזוגות	שמעון הצדיק • אנטיגנוס איש סוכו • יוחנן כהן גדול • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • חוני המעגל • שמעיה ואבטליון • אבא • רבי מיאשא • בני בתירה • הלל הזקן ושמאי הזקן • מנחם
דור ראשון	אדמון • רבי אליעזר בן יעקב • אבא שאול בן בטנית • אבא חלקיה • רבי אלעזר בן פרטא • רבי אלעזר בן חנניה • בבא בן בוטא • רבן גמליאל הזקן • רבי דוסא בן הרכינס • רבי זכריה בן הקצב • רבי חנינא בן דוסא • רבי חנינא סגן הכהנים • חנן בן אבישלום • חנניה בן חזקיה • רבי יוחנן בן החורני • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבן יוחנן בן זכאי • יונתן בן עוזיאל • רבי יונתן בן הרכינס • יועזר איש הבירה • רבי יהודה בן בתירא • נחום הלבלר • רבי פפייס • עקביא בן מהללאל • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • שמעון בן הלל
דור שני	רבי אליעזר בן הורקנוס • אבא יוסי חליקופרי איש טבעון • רבי אלעזר בן ערך • רבן גמליאל דיבנה • רבי זכריה בן אבקולס • רבי יהושע בן חנניה • רבי יוחנן בן גודגדא • רבי יוסי הכהן • רבי יקים איש חדיד • רבי נחוניה בן הקנה • נחום המדי • נחמיה העמסוני • נחום איש גמזו • רבי צדוק • רבי שמעון בן נתנאל • רבי שמעון בן הסגן • שמעון הפקולי
דור שלישי	אבטולמוס • רבי אלעזר חסמא • אלישע בן אבויה • רבי אלעזר ברבי צדוק • רבי אלעאי • רבי אלעזר המודעי • אונקלוס • רבי אלעזר בן עזריה • רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא • בן זומא • בן עזאי • בן פטורי • רבי חנינא בן תרדיון • רבי חנינא בן אנטיגנוס • רבי חנינא בן חכינאי • רבי חוצפית המתורגמן • רבי חנינא בן גמליאל • חנן המצרי • רבי חלפתא • רבי חנינא איש אונו • חנניה בן אחי רבי יהושע • רבי טרפון • רבי יוחנן בן ברוקה • רבי יהודה בן בתירא השני • רבי יהודה בן בבא • רבי יהודה הנחתום • רבי יוסי בן דורמסקית • רבי ישמעאל • רבי יוחנן בן תורתא • רבי יוסי הגלילי • רבי יוחנן בן נורי • רבי יוסי בן קיסמא • רבי ישבב הסופר • רבי לויטס איש יבנה • רבי מתיא בן חרש • נחמיה איש שיחין • רבי עקיבא • עקילס הגר • שמעון בן ננס • שמעון התימני
דור רביעי	רבי אחא • רבי אליעזר בן יעקב (השני) • אבא גוריון איש צידן • אבא שאול • רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי • רבי אלעזר בן שמוע • רבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי • רבי חנניא בן עקביא • רבי חנניה בן עקשיא • רבי שמעון בן עקשיא • רבי יהודה • רבי יוסי בן החוטף אפרתי • רבי יהושע הגרסי • רבי יוסי • רבי יהושע בן קרחה • רבי יוחנן הסנדלר • רבי יונתן • רבי יאשיה • רבי יצחק • רבי ינאי • רבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי נהוראי • רבי נחמיה • רבי נתן • רבי פינחס בן יאיר • רבן שמעון בן גמליאל • רבי שמעון בר יוחאי • רבי שמעון שזורי
דור חמישי	רבי אלעזר ברבי שמעון • רבי אלעזר הקפר • אבא כהן ברדלא • אבא יוסי בן חנן • איסי בן יהודה • רבי אחי ברבי יאשיה • בר קפרא • רבי בנאה • רבי דוסתאי ברבי ינאי • רב הונא קמא בבבל • רבי זוטרא • רבי חייא • רבי יהודה הנשיא • רבי ירמיה • יהודה בן גרים • רבי יוסי ברבי יהודה • רבי ישמעאל ברבי יוסי • רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה • רבי יוסי בן זמרה • רבי יוסי בן כיפר • ידוע הבבלי • לוי בר סיסי • רבי מנחם ברבי יוסי • סומכוס • רבי שמעון בן מנסיא • רבי שמעון בן אלעזר • רבי שמעון בן יהודה • רבי שמעון בן חלפתא • רבי שמעון בן יהוצדק • רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא
זמנם לא ידוע	שמואל הקטן • יהודה בן תימא

גדול השלום, שאפילו בשעת מלחמה אין פותחין אלא בשלום (רבי יוסי הגלילי, ויקרא רבה, פרשה ט', פסקה ט')

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:רבי יוסי הגלילי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רבי יוסי הגלילי