יהודה הלוי

רבי יהודה הלוי
Yehudah Ben Samuel Halevi

פסלו של ריה"ל בחצר מוזיאון ראלי שבקיסריה
פסלו של ריה"ל בחצר מוזיאון ראלי שבקיסריה
לידה	1075 טולדו, אמירות טולדו
פטירה	1141 (בגיל 66 בערך) ד'תתק"א ירושלים, ממלכת ירושלים
כינוי	ריה"ל
תקופת הפעילות	?–1141
תפקידים נוספים	רפואה ומסחר
רבותיו	רי"ף
תלמידיו	חלפון הלוי מדמיאט
חיבוריו	ספר הכוזרי

דמותו של יהודה הלוי על פי האמן בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת

שער הספר כל שירי רבי יהודה הלוי, שראה אור בתש"ו 1946

רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב, משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

יצירתו המרכזית היא החיבור האמוני - פילוסופי "ספר המענה והראיה לדת המושפלת" הידוע בשם 'הכוזרי', וכן קינות כמו "ציון הלא תשאלי" ושירים מפורסמים אחרים.

תולדות חייו

ריה"ל נולד בסוף המאה ה-11, בעיר טולדו או בטודלה שבצפון ספרד, למשפחה אמידה ומלומדת. הוא זכה לחינוך מקיף גם בתחום היהדות וגם בתחום ההשכלה הכללית-הערבית. חוקרים רבים משערים שהיה תלמידו של פרשן ופוסק התלמוד רבי יצחק אלפסי.

בשנות חייו הראשונות נדד ריה"ל בספרד כמשורר שכיר בחצרות של נכבדים באירועים חשובים. הוא נפגש עם משה אבן עזרא, גדול המתודולוגים של השירה בזמנו, ועל מפגש זה מסופר שמספר משוררים ערכו תחרות: הם לקחו שיר של משה אבן עזרא, שהוא קשה מאוד מבחינה תבניתית וניסו לחקות אותו. ריה"ל זכה בתחרות, שלח את השיר למשה אבן עזרא וזה הזמינו אליו. סיפור זה אכן טיפוסי לתקופת חייו הראשונה, בה חיבר הרבה שירי חשק ושירי יין.

ריה"ל התחבר למשוררים יהודיים ובהיותו רופא צעיר, התקבל בכבוד גדול בטולדו, שם נהנה מהפריחה הכלכלית שהתרחשה תחת מלך קסטיליה והנסיכים הנוצרים. איש חסדו היה שלמה אבן פרוציאל, שר בחצרו של אלפונסו ה-6. ב-1108 נרצח אבן פרוציאל בעת היותו בשליחות. ריה"ל כתב לו הספד בן 73 בתים ובו הביע זעם רב כלפי האליטה הנוצרית "ישפך אלוהים מטר זעם עלי בת אדום\שרשה ירצץ וקצץ את אמיריה\ישיב לחיקה גמול בשכול ואלמון\וישכיב כל המונה ככל צלמי אשריה". לאחר מכן עזב את טולדו ועבר לדרום ספרד, אל העיר קורדובה, שם עסק ברפואה ובמסחר. חוג ידידיו הלך וגדל והוא נעשה לדמות של מתווך תרבות בין משכילי הדרום ויהודי הצפון. כמעט בכל מקום שהגיע אליו, התקבל בהערצה.

ריה"ל התחבר במיוחד עם רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע), והם נדדו יחדיו בספרד המוסלמית ובמגרב. ראב"ע אף מזכיר את ריה"ל מספר פעמים בפירושו למקרא (כגון בפירושו לשמות ט, א; כ, א; דניאל ט, ב). קיימת טענה כי ריה"ל אף השיא את בתו לבנו של ראב"ע (יצחק בן אברהם אבן עזרא). דבר זה נתון במחלוקת בין החוקרים.

רבי שלמה פרחון בהקדמה לספרו "מחברת הערוך" מזכיר אף הוא את ריה"ל וראב"ע כרבותיו, ואף מספר על שיחותיו עם ריה"ל בענייני שירה כשבאו ריה"ל וראב"ע אליו לאפריקה.^{[דרוש מקור]}

בשיר "לך נפשי בטוחה או חרדה" יש רמזים על צאצאיו ובני משפחתו.

נסיעתו למזרח

משום כמיהתו הגדולה לעלות לארץ ישראל (ראו שירו "לבי במזרח") עלה רבי יהודה הלוי ב-1140 על האוניה לכיוון המזרח. בים חיבר שירי-הים על חיות מוזרות. הוא הגיע למצרים בכ"ה באלול ד'תת"ק (1140) וסביבו נוצר מיד חוג מעריצים משכילים, ביניהם ידידו-תלמידו חלפון הלוי מדמיאט, אשר הפצירו בו להישאר במצרים. לפי יוסף יהלום, גם יצחק בן אברהם אבן עזרא הגיע לאלכסנדריה ונתלווה אל הלוי לקהיר, אבל בניגוד אליו נשאר בה. באלכסנדריה התארח אצל חברו, לו שלח כ-15 שירים, הפייטן והרופא אהרן אלעמאני. בכסלו ד'תתק"א (סוף 1140) נסע יהודה הלוי לפוסטאט ובתחילת חודש סיוון באותה שנה, על פי מכתבים מהגניזה הקהירית, עלה על אנייה לכיוון ארץ ישראל. לאחר מספר ימי עיכוב בהיעדר רוח מתאימה, הפליגה האנייה ביום הראשון של חג השבועות. שלמה דב גויטיין מסיק ממכתב נוסף שנמצא בגניזה שריה"ל נפטר בחודש אב של אותה שנה. המכתב הראשון שנמצא, המזכיר את מותו של ריה"ל הוא מחשוון ד'תתק"ב (1141). במכתב זה נאמר: "ולא נעלם ממנה אודות רבנו יהודה הלוי הצדיק החסיד זק"ל". גויטיין מציין שנוסח זה רומז לכך שריה"ל לא מת מוות טבעי. מעבר לכך לא ידוע מה עלה בגורלו של ריה"ל, והגעתו לארץ ישראל אינה וודאית. לפי ישפה, "בגניזת קהיר נשתמרו קינות ואיגרות המזכירות את מותו של ר' יהודה הלוי, ומהן אפשר להסיק כי הוא נפטר במצרים ונקבר בה בחודש אב ד'תתק"א (יולי 1141). ואולם חוקרים ובהם שלמה דב גויטיין, יוסף יהלום ועזרא פליישר סבורים שהמשורר אכן הגיע לארץ ישראל (דרך נמל עכו) וייתכן שמת בירושלים. גויטיין מנמק את השערתו בכך שהלוי הגיע לארץ-ישראל, שכן אילו חזר למצרים הדבר מן הסתם היה משאיר רושם. עד גילוי ההתייחסויות לריה"ל מהגניזה שיערו החוקרים שרבי יהודה הלוי לא הגיע לארץ ישראל.

נסיבות מותו של רבי יהודה הלוי אינן וודאיות והביאו לריבוי של סיפורים בהם אגדה ומציאות מתערבבים בלי היכר. לדוגמה גדליה בן יוסף אבן יחיא, בן המאה ה-16, מספר על נסיבות מותו של רבי יהודה הלוי:

"רבי יהודה הלוי היה בן חמישים שנה כשהלך לארץ ישראל. וקיבלתי מזקן אחד, שבהגיעו אל שערי ירושלים קרע את בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ, לקיים מה שנאמר "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהלים ק"ב ט"ו). והיה אומר הקינה שהוא חיבר, האומרת "ציון הלא תשאלי". וישמעאלי אחד לבש קנאה עליו מרוב דבקותו והלך עליו בסוסו וירמסהו וימיתהו."

החוקרים מתייחסים לעדות זאת בספקנות רבה, בין השאר משום שארץ ישראל הייתה תחת שלטון הצלבנים באותה תקופה.

מקום קבורתו

המקור הקדום ביותר למקום קבורת רבי יהודה הלוי הוא בספר המסעות של בנימין מטודלה (סביב שנת 1170, כ-30 שנה לאחר פטירתו של רבי יהודה הלוי), הוא כותב כי בטבריה נמצא קברו של רבי יוחנן בן זכאי וקברו של רבי יהודה הלוי.

ציון קברו של רבן יוחנן בן זכאי בטבריה (מתחם מערות קבורה שכוסו במשך השנים)

רבי יצחק בן אלפרא (סביב שנת 1441 לספירה), מציין את קברו בסמוך לרבי אברהם אבן עזרא בכפר כבול. רבי אברהם זכות ("ספר יוחסין", שנת 1495 לערך), מספר על קברו בכאבול יחד עם רבי אברהם אבן עזרא ורבי יהודה בר אילעאי ובמקום אחר מספר כי קברו מצוי בצפת סמוך לקברו של בר אלעאי.

הקבר בכאבול

תקופת חייו של הרב יהודה הלוי על ציר הזמן
ציר הזמן

למרות התדמית הרצינית, יש גם הומור ביצירתו, כפי שמכתם זה מראה

יצירתו

ריה"ל חי בין שלושה מאורעות עיקריים שהטביעו את חותמם על עם ישראל בתקופה זו:

• מלחמת הרקונקיסטה בה עברה השליטה ברוב ספרד חזרה לידי הנוצרים שהחלה בסביבות שנת 1075 ונמשכה עשרות שנים. במלחמה זו נדדו המוני אנשים ממקום למקום, והיהודים שתפסו משרות נכבדות בשלטונות שני הצדדים, סבלו קשות וזוהו על ידי כל צד כאויב. ריה"ל נדד במלחמה מצפון ספרד לדרומה והוא נחשף למלחמה ואחדים מידידיו מתו בה.
• מסע הצלב הראשון בשנת 1096 גרם ליהודים צרות רבות בארצות הנוצרים, הם נטבחו ועונו.
• הופעת המוראביטון – קבוצת מוסלמים קנאית מצפון אפריקה שהופיעה לראשונה באל-אנדלוס ב-1086, ותפסה את השלטון בעשור שלאחר מכן. המוראביטון נודעו בחוסר סובלנותם כלפי המיעוטים הדתיים. בעקבות זאת, ברחו מספרד משפחות רבות.

שלושת המאורעות הללו עיצבו את מחשבתו של ריה"ל וקבעו בה היררכיה של חשיבות.

שיריו

שיריו של רבי יהודה הלוי נאספו בקובץ שירים הנקרא "דיוואן". אוסף השירים הראשון העיקרי של רבי יהודה הלוי נקרא "דיוואן מחנה יהודה" והוא נאסף על ידי חייא אלדאודי, שהיה מצאצאי ראש הגלות שברחו לספרד ומייסד שושלת בני חייא (משפחות דון יחיא וחרל"פ). כל שירי רבי יהודה הלוי הודפסו במהדורה מודרנית על ידי ישראל זמורה שחילק את שירי רבי יהודה הלוי לעשרה ספרים/חטיבות כמו שירי ציון, שירי דודים, שירי ידידות, יוצרות, קרובות ועוד.

רבים משיריו בנויים על אקרוסטיכון של שמו (יהודה).

משיריו

ערך מורחב – קטגוריה:שירי יהודה הלוי

פיוטים לשבת

• על אהבתך
• יונה מצאה בו מנוח
• ידידי השכחת

פיוטים לסליחות

• ישן אל תרדם
• יה שמע אביוניך
• יעירוני רעיוני
• משתחוים להדרת קודש

קינות

• ציון הלא תשאלי
• ליבי במזרח
• יפה נוף

שירת הבקשות ופיוטים שונים

• ישנה בחיק ילדות
• הידעו הדמעות
• יום ליבשה
• עבדי זמן
• אדון חסדך בל יחדל – לשבת זכור
• יחד באורך – לשבת חנוכה
• יה שמך ארוממך – לתפילות ראש השנה
• ידי רשים
• אדני נגדך כל תאותי
• עפרה תכבס

ספר הכוזרי

ערך מורחב – הכוזרי

רבי יהודה הלוי התפרסם במיוחד בזכות ספרו הפילוסופי-יהודי "ספר ההוכחה והמופת להגן על האמונה המושפלת והבזויה", שנודע בעברית בשמו "הכוזרי". השם ניתן לספר על ידי המתרגם מערבית יהודית רבי יהודה אבן תיבון. רבי יהודה הלוי עבד על הספר כעשרים שנה, ולספר יש מסגרת דרמטית מומחזת. הוא ביסס את סיפור המסגרת של הספר על התגיירותו של מלך כוזר. ביסוד הספר עומדת התמודדות נגד השיטה האריסטוטלית ששלטה בשיח הפילוסופי של התקופה, וריה"ל מצליח לחרוג מהתפיסות המקובלות ולהעמיד חלופה בעלת קסם פיוטי ולכידות פילוסופית משל עצמה, הנלמדת עד היום כקלסיקה יהודית.

הגאון מווילנה חינך ללמוד את ספר חובת הלבבות של רבנו בחיי אבן פקודה, חוץ מהשער הראשון שבו, העוסק בבירור האמונה לפי דרך השכל – ובמקומו אמר שיש ללמוד את ספר הכוזרי.

תפיסתו הפילוסופית של רבי יהודה הלוי

רבי יהודה הלוי פרש מהשכלתנות האריסטוטלית של חכמי ישראל שקדמו לו. יש בו מעט קווי דמיון לתורה הנאופלטונית, והוא מערער על הדעה שהשכל יכול להגיע לאמת אחת בנושאים מטאפיזיים. נמשך אחר הפילוסוף המוסלמי אל-ע'זאלי בספרו "הפלת הפילוסופיה".

להלן כמה מרעיונותיו הבסיסיים:

• מקור האמת הדתית היא אך ורק ההתגלות (בהר סיני). השכל לבדו אינו יכול להגיע להתחברות או לדרך המחברת לאלוהים. רק אלוהים יודע את הדרך אליו, והודיע זאת בהתגלות. ההתגלות היא במראות של חושים והיא יסוד האהבה.
• התורה איננה יכולה לסתור את השכל הישר. היא אמנם כוללת דברים שאי אפשר להגיע אליהם באמצעות השכל, אך גם אינם בסתירה לו.
• אין אנחנו יכולים בשכל לייחס קיום ריאלי לארבעת היסודות בהתגלותם הטהורה.
• הוא דוחה את המטאפיזיקה של השתלשלות השכלים מכוח ידיעתם את אלוהים, ושל הגלגלים מכח ידיעתם של השכלים את עצמם.
• הוא דוחה את התפיסה האריסטוטלית בתורת אלמותיותו של השכל מכוח מספר הידיעות השכליות. גם את האמת של האריסטוטליות הוא מקבל מכוח ההתגלות ולא מכוח דרכי ההוכחה שלה.
• הוא מודה באמת המוסרית כשכלית, אבל רק מתוך תועלתה בלבד.
• ההשגחה על ישראל היא מעל הטבע ונוהגת בכל הדורות.
• לעם ישראל יש כושר דתי להשגה, שמעל לשכל (מזכיר את "כוח הנפש" שמעל לשכל, בדברי פרוקלוס). כושר זה יוצא לפועל על ידי חוקי התורה. באדם היהודי שוכנת מדרגה "ממין המלאכים" והוא מִדרגה מעולה ממדרגת ה"מדבר". כוונתו היא שביהודי יש מעלה אימננטית שמבדילה אותו משאר בני האדם, שלכן, רק לו מסוגלות לנבואה.
• הדת יכולה להתפרש בשעת הצורך גם עם הנחת "חומר קדמון" בלתי נברא. תוארי האל אף אלו הנראים חיוביים אינם אלא שלילות. מושג האלוהים השכלי תופס אותו רק לפי פעולותיו הטבעיות, אמנם השם המפורש לא יושג כי אם בנבואה.

חיבוריו שראו אור

• כתבי ר' יהודה הלוי בפרויקט בן-יהודה
• מהדורות של הכוזרי מנויות בערך: הכוזרי

שיריו:

• רבי יהודה הלוי, מי כמוכה (אדון חסדיך), ונציה שמ"ו 1586.
• רבי יהודה הלוי, אדון חסדיך, מעוז השועלים (עם תרגום איטלקי באותיות עבריות) ונציה שס"ט 1609.
• שמואל דוד לוצאטו, בתולת בת יהודה - ליקוטי שירים מרבי יהודה הלוי, פראג ת"ר 1840
• שמואל דוד לוצאטו, דיואן רבי יהודה הלוי, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, ליק 1864 (המהדורה כוללת 86 שירים)
• אברהם אליהו הרכבי, רבי יהודה הלוי - קובץ שיריו ומליצותיו, בתוך: אוצר ישראל - מבחר שירת העברים ומליצותם, ספר ראשון. הוצאת אחיאסף, ורשה תרנ"ג-תרנ"ד 1893.
• חיים ברודי, דיואן - והוא ספר כולל כל שירי אביר המשוררים; יהודה בן שמואל הלוי, ארבעה כרכים, הוצאת חברת מקיצי נרדמים, ברלין תרנ"ד-תר"צ 1930. (המהדורה כוללת כ-700 שירים)
• שמעון ברנשטיין, שירי יהודה הלוי, הוצאת עגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה (האחים שולזינגר), ניו-יורק תש"ה 1945. (המהדורה כוללת 311 שירים, "שירי המהפך" נערכו משיקולים סיגנוניים). (מהדורת אינטרנט באתר דעת)
• חיים שירמן, יהודה הלוי - שירים נבחרים, סדרת ספרי מופת לבתי-ספר, מס' 18, הוצאת שוקן.
• ד"ר דב ירדן, שירי הקדש לרבי יהודה הלוי, תשמו. (המהדורה כוללת 550 שירים. הכרכים ניתנים לצפייה דיגיטלית)
• יהודה הלוי - שירים, בסדרת "שירת תור הזהב", עורך: ישראל לוין, בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2007. ISBN 9657241251 (צפייה מוגבלת באתר כותר)
• יונה דוד, ר' יהודה הלוי - מבחר שירי חול, שירי ציון ושירי קודש, הוצאת ש. זק ושות' ירושלים, תשי"ט, 1959.

חיבורים אחרים:

• יהודה רצהבי, אגרת מרבי יהודה הלוי, גליונות כח, תשי"ג. עמ' 268–272.
• שרגא אברמסון, מכתב מרבי יהודה הלוי, קריית ספר כ"ט, תשי"ג. עמ' 133–144.
• שרגא אברמסון, אגרת מרבי יהודה הלוי לרב משה בן עזרא, ספר ח' שירמן, ירושלים תש"ל 1970. עמ' 397–403.

הנצחתו

שירתו והגותו מצוטטות בתרבות העברית לדורותיה. רחובות בישראל נקראו על שמו, וכן אוניית המעפילים "יהודה הלוי".

יצירתו ודמותו של רבי יהודה הלוי זכתה ליצירות ספרותיות ולמחקרים רבים, וכן לתיאור אמנותי פלסטי ברחבי העולם, כמו גם במוזיאון ראלי "זיכרון ספרד" בקיסריה, שם מוצב פסל של יהודה הלוי.

על שמו רחובות רבים בערים בישראל, וכן המושב בית הלוי בשרון. בעיר קורדובה בספרד קרויה כיכר עירונית על שמו.

ב-2009, הקליטה אתי אנקרי את אלבום הזהב "אתי אנקרי בשירי רבי יהודה הלוי".

ראו גם

• שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
• תור הזהב של יהדות ספרד
• משה אבן עזרא

לקריאה נוספת

פרקים שיוחדו למשנתו של ר' יהודה הלוי נמצאים בכל הספרים על תולדות המחשבה היהודית בימי הביניים מאת החוקרים: יצחק יוליוס גוטמן, אליעזר שביד, הרב שמחה בונם אורבך, קולט סיראט, דב שוורץ, ועוד.

• שאול בן עבדאללה יוסף, גבעת שאול, ספר כולל ביאור מספיק לשירי ר' יהודה הלוי, וינה תרפ"ג.
• בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שירת ישראל וכנורה, בתוך ספר הגיוני עוזיאל, חלק ב, ירושלים תשי"ד.
• אברהם אליהו הרכבי, רבי יהודה הלוי, בתוך כנסת ישראל, שנה ראשונה, ורשה תרמ"ז.
• רבי יהודה הלוי, שמונה מאות שנה לעלייתו לארץ-ישראל - מבחר מאמרים, ב"הצופה", 22 באוגוסט 1941
• דוד ניימרק, יסודות הפילוסופיה של רבי יהודה הלוי, ב"העולם": 23 ביוני 1910; 26 בספטמבר, 4 באוקטובר, 23 באוקטובר, 5 בנובמבר, 20 בנובמבר, 27 בנובמבר 1911
• מיכאל איש-שלום, גלות וגאולה אצל ר' יהודה הלוי, ב"העולם", 14 באוגוסט 1941
• אב"א אחימאיר, ר' יהודה הלוי, ב"המשקיף", 15 באוגוסט 1941
• ח. שירמן, איפה נולד יהודה הלוי?, תדפיס מתוך תרביץ, י, ב. ירושלים תרצ"ט.
• יהודה בורלא, אלה מסעי רבי יהודה הלוי (רומן), הוצאת עם עובד, 1959.
• יהודה בורלא, ר' יהודה הלוי : ציונים מנתיב חייו, היקף שירתו, תמצית משנתו הפילוסופית ומסעו לארץ-ישראל, הוצאת מסדה, 1960.
• משה גיל ועזרא פליישר, יהודה הלוי ובני חוגו, ירושלים ה'תשס"א.
• רפאל ישפה, פילוסופיה יהודית בימי הביניים. כרך ב':מעברים. יחידה 6 - ר' יהודה הלוי וביקורת הפילוסופיה. עמ' 199–410. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. רעננה, 2006.
• יוחנן סילמן, בין פילוסוף לנביא: התפתחות הגותו של ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ה 1985.
• אביבה דורון (עורכת), יהודה הלוי - מבחר מאמרי ביקורת על שירתו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
• יוסף יהלום, שירת חייו של ר' יהודה הלוי, הוצאת מאגנס, 2008.
• מנחם לורברבוים, נוצחנו בנעימותו: תורת האלוהות כפואטיקה ביצירה היהודית האנדלוסית, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשע"א.
• מיכה גודמן, חלומו של הכוזרי, הוצאת דביר, תשע"ג 2012.
• פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011.
•  שירמן, חיים, & כותר (1979). לתולדות השירה והדראמה העברית : מחקרים ומסות מוסד ביאליק, כרך ראשון, עמ' 97
• יוסף יהלום, יהודה הלוי, שירי החול הדיואן המקורי עם נספחים, הוצאת מאגנס, 2024

• Diana Lobel, Between mysticism and philosophy: Sufi language of religious experience in Judah ha-Levi’s Kuzari, Albany: State University of New York Press, 2000. (באנגלית)

• שלמה ויסבליט, שירי הקודש של ריה"ל, בספר סנהדראי, עמ' 404–427, (1972).

קישורים חיצוניים

• יהודה הלוי, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• יהודה הלוי, באתר האנציקלופדיה הקטלאנית הגדולה (באנגלית)
• יהודה הלוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יהודה הלוי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יהודה הלוי, באתר Discogs (באנגלית)
• יהודה הלוי, דף שער בספרייה הלאומית
• הספרים של יהודה הלוי, באתר "סימניה"
• רשימת מאמרים על יהודה הלוי באתר רמב"י
• מידע על יהודה הלוי בקטלוג הספרייה הלאומית
• שמואל יוסף פין, רבינו יהודה בר שמואל הלוי (ובשמו החול: אבו אלחסאן בן אללוי), בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 400–407, באתר היברובוקס
• רבי יהודה הלוי, באתר מט"ח
• אליעזר שביד, ריה"ל - מתוך הספר "הפילוסופים הגדולים שלנו", אתר דעת
• יוסף יהלום, ‏גנזי לנינגראד וחקר שירת חייו של ר' יהודה הלוי, פעמים 46–47, ‏46-7 (אביב תשנ"א), עמ' 55–74
• עזרא פליישר, ‏תמצית ארצנו ומשמעותה, פעמים 68 (תשנ"ו), עמ' 4–15
• הרב אליעזר יהודה בראדט, פטירתו וקבורתו של רבי יהודה הלוי בארץ ישראל, ישורון, כרך כ"ה תשע"א, עמ' תשנ"ד
• ר' יהודה הלוי, באתר הפיוט והתפילה
• רבי יהודה הלוי, חידות, באתר "דעת"
• נעם אשכולי, רבי יהודה הלוי מתוך הפודקאסט קדמא להיסטוריה יהודית
• אפרים חזן, ‏חלום בשירה האישית ובשירת הקודש של רבי יהודה הלוי, מכאן ט"ו, מאי 2015, עמ' 247–261
• יוסף יהלום, המשורר יהודה הלוי והסוחר חלפון הלוי רוכבים ביחד לקהיר, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2020