אלהיכם (סוג פיוט)

אֱלֹהֵיכֶם הוא סוג של פיוטים קצרים המיועדים לקדושה של תפילת מוסף, כמעבר לפסוק ”יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם. אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר. הַלְלוּיָהּ:”. סוג פיוט זה חודש באסכולה המרכז-אירופית של הפיוט, וכמה עשרות פיוטים מסוג זה נכתבו במהלך המאות ה-12 וה-13, בעיקר באשכנז. פיוטים אלה כולם מתחילים במילה "אלהיכם", וכך נוצר שרשור עם המילה האחרונה של הפסוק הקודם, ”אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם”. הסוג 'אלהיכם' הוא מיניאטורי; השירים הממוצעים הם באורך של שש עד שבע שורות (אם כי הקצרים מביניהם של ארבע שורות, והארוכים הם בני שמונה עשרה שורות), ולרוב הם חורזים בחרוז אחיד.^[1]

התפתחות

על פי ההשערה, מקורו של הסוג במנהג שנהג בתקופה קדומה באיטליה לומר בחזרת הש"ץ של מוסף פיוטי קדושה ארץ-ישראליים מן התקופה הקלאסית (המאה השישית עד המאה השמינית), שבמקורם היו חלק מקדושתא. הקדושתאות הקלאסיות, לרבות פיוטי הקדושה, היו מיועדות לתפילת שחרית, שרק בה נאמרה קדושה בנוסח ארץ ישראל. אולם, פיוטי הקדושה לא התאימו לנהוג באירופה בשחרית, שכן בעוד בארץ ישראל כללה הקדושה גם את הפסוק ”שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד”, באירופה פסוק זה היה כלול רק בקדושת בתפילת מוסף ולא בשחרית.^[2] בשל כך, נהגו באיטליה להסיר את פיוטי הקדושה ממקומם המקורי בקדושתאות. תחת זאת, העבירו אותם לתפילת מוסף, בה נאמר למנהגם הפסוק "שמע ישראל" בקדושה.
כשלב שני, בקשו פייטני אירופה להשלים את פיוטי הקדושה הקלאסיים שנראו להם חסרים. המבנה הקלאסי של פיוטי הקדושה כלל בדרך כלל שלשה קטעים, אחד המעביר מהפסוק "קדוש קדוש קדוש" ל"ברוך כבוד ה' ממקומו", אחד המעביר מ"ברוך כבוד ה'" ל"שמע ישראל", ואחד המעביר מ"שמע ישראל" ל"אני ה' אלהיכם".^[3] לפייטני אירופה חסר קטע רביעי, שיעביר בין "אני ה' אלהיכם" לפסוק האחרון, "ימלך ה' לעולם",^[4] ועל כן הם הוסיפו פיוט רביעי שישלים את החסר. כך נולדו פיוטי 'אלהיכם'.^[1]

בסדר חיבור ברכות, שהוא כתב יד של מחזור כמנהג איטליה הקדום, מופיעים בתפילת מוסף של פסח פיוטי קדושה של רבי אלעזר בירבי קליר, בהתאם למנהג דלעיל להעביר פיוטי קדושה משחרית למוסף. אולם, באופן חריג, פיוטי קדושה אלה אינם כוללים רק שלשה קטעים אלא גם קטע רביעי המעביר מהפסוק "אני ה' אלהיכם" לפסוק "ימלך ה' לעולם".^[5]^[6] פיוטים אלה, כמו פיוטי קדושה קלאסיים נוספים, נכתבו באופן משורשר, היינו שכל פיוט פתח במילה האחרונה של הפסוק שלפניו, וגם הקטע הרביעי פותח במילה "אלהיכם", שהיא סוף הפסוק הקודם. קטע זה גם חורז בחרוז אחיד, ועל כן דומה מאוד למבנה של פיוטי 'אלהיכם' האירופאיים. ככל הנראה, עיצובם המקורי של פיוטים מבוסס על עיצובו של הפיוט הרביעי במערכת הקלירית לפסח, וליצור בכך חלק רביעי גם עבור שאר פיוטי הקדושה. לכן, תמיד חרזו פייטני אירופה את הקטע שהוסיפו בחרוז אחיד, ותמיד פתחו במילה "אלהיכם". על שם מילת פתוחה קבועה זו מכונה הסוג כולו 'אלהיכם'.^[7]

בשלב הבא פסק המנהג לומר פיוטי קדושה קלאסיים בתפילות מוסף, אך המרכיב המקומי החדש, פיוטי 'אלהיכם', נותר על כנו וכך הפך לסוג פיוט עצמאי.^[1]

הפיוט הקדום ביותר מסוג זה הידוע כיום הוא 'אלהיכם זרוייו יאסוף', המיוחס לפייטן האיטלקי מהמאה ה-12 זבדיה ומיועד לשבת שיש בה ברית מילה,^[8] אך הייחוס אינו ודאי. גם אם הייחוס אינו נכון, סביר שמקורו של הסוג באיטליה, משום שהמנהג לומר פיוטי קדושה קלאסיים במוסף מוכר בעיקר מאיטליה, ומשום שהפיוט הקלירי ששימש דוגמה ליצירת הסוג ידוע רק בכתב יד איטלקי.^[7] על אף שמקורו של הסוג באיטליה, מרבית הדוגמאות הידועות שלו נכתבו באשכנז, שם הוא זכה לתפוצה רבה.^[1]

במנהג המאוחר

מתוך כמה עשרות פיוטים מסוג זה שנכתבו בימי הביניים, שמונה הגיעו למחזור אשכנז הממוסד ונדפסו בנוסח אשכנז המערבי, ורובם או כולם נאמרים בבתי כנסת של נוסח זה עד היום. הפיוטים הללו הם: 'אלהיכם שופט צדק', לשבת שובה;^[9] 'אלהיכם ישיב בשלם', לשבת חול המועד סוכות; 'אלהיכם יזריח שמשו', לשבת ראש חודש; 'אלהיכם ישכיל עבדו', לשבת בראשית; 'אלהיכם יזרח משיחו', לשבת חנוכה; 'אלהיכם יוסף ידו', לשבת נחמו; 'אלהיכם שכנו שם', לשבת נישואין; ו'אלהיכם אני זוכר הברית', לשבת שיש ברית מילה בקהילה.^[10] לא בכל הקהילות שאומרות פיוטים אלו נאמרים כל שמונת הפיוטים. לדוגמה, בוורמייזא נהגו לומר רק שלושה פיוטים: של ראש חודש, של ברית מילה ושל נישואין,^[11] ולפי מנהג פיורדא אומרים את כולם, חוץ משל שבת שובה ושבת נישואין,^[12] וכן נוהגים בימינו בקהל עדת ישורון בניו יורק.^[13] כל אחד מהפיוטים האלה (חוץ מהפיוט לברית) חתום או יהודה או שמואל באקרוסטיכון, ככל הנראה שמות המחברים, אך לא ברור מי הם. דעה נפוצה היא שמדובר ברבי שמואל החסיד ובנו רבי יהודה החסיד, או שמדובר רק ברבי יהודה שחתם לפעמים את שם אביו,^[14] אך אין לכך ביסוס מספיק.^[15]

לקריאה נוספת

עזרא פליישר, "בחינות בשירתם של פייטני איטליה הראשונים", הספרות 30–31 (אפריל 1981), עמ' 161–163.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ עזרא פליישר, שירת הקודש בימי הביניים, ירושלים 1975, עמ' 448–449.
^ בקדושת שחרית נאמרו רק הפסוקים ”קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:”, ”בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ:” ו”יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם. אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר. הַלְלוּיָהּ:”.
^ לעיתים רחוקות כללו גם פיוטי הקדושה הקלאסיים קטע רביעי, אך הוא לא העביר ל"ימלך ה' לעולם" אלא ל"ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ".
^ ככל הנראה, בארץ ישראל לא נחשב פסוק זה כחלק מהקדושה, אלא כחלק מנוסח ברכת קדושת השם, ועל כן לא נכתב פיוט שיעביר אליו.
^ שלשת החלקים הראשונים נדפסו אצל עזרא פליישר, "בחינות בשירתם של פייטני איטליה הראשונים", הספרות 30–31 (אפריל 1981), עמ' 157, והרביעי שם בעמ' 162.
^ ההעברה ל"ימלך" בפיוט קדושה קלאסי היא חריגה למדי. לכן, יש הסבורים שהשורה האחרונה המופיעה שם (שגם אינה כלולה באקרוסטיכון של הפיוט) היא עיבוד מאוחר, ואילו במקור העביר הקטע, כמו פיוטי קדושה אחרים של הקליר, לפסוק "ה' אדוננו...", ולא ל"ימלך ה' לעולם". ראו שולמית אליצור, סוד משלשי קודש: הקדושתא מראשיתה ועד ימי רבי אלעזר בירבי קליר, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשע"ט, פרק שני, עמ' 88, הערה 179.
^ ¹ ² פליישר, "בחינות בשירתם של פייטני איטליה הראשונים", הספרות 30–31 (אפריל 1981), עמ' 161–163.
^ יונה דוד (עורך), שירי זבדיה, ירושלים תשל"ב, עמ' 48, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
^ בסידור השל"ה, אמשטרדם תע"ז, מופיע "אלהיכם יחשוף זרועו" לשבת שובה במקום הפיוט הנ"ל.
^ זליגמן בר, סדר עבודת ישראל, עמ' 243–244.
^ יוזפא שמש, מנהגים דק"ק וורמיישא ב, מכון ירושלים תשנ"ב, עמ' רנב (הקישור לאוצר החכמה, הזמין למנויים בלבד).
^ מנהגים דקהילתינו: מנהגי ק"ק פיורדא, פיורדא תקכ"ז, סימן כט.
^ מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 7.
^ סדר עבודת ישראל (שם).
^ מדובר בשמות נפוצים למדי. בנוסף, אין שום פיוט שאפשר לייחס בוודאות ליהודה החסיד (יש כמה פיוטים שמיוחסים אליו מספק), כך שעוד יותר קשה לייחס אליו פיוטים שחתומים בשמות כל כך נפוצים.

[קודש-1] ¹ ² ³ ⁴ עזרא פליישר, שירת הקודש בימי הביניים, ירושלים 1975, עמ' 448–449.

[2] בקדושת שחרית נאמרו רק הפסוקים ”קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:”, ”בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ:” ו”יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם. אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר. הַלְלוּיָהּ:”.

[3] לעיתים רחוקות כללו גם פיוטי הקדושה הקלאסיים קטע רביעי, אך הוא לא העביר ל"ימלך ה' לעולם" אלא ל"ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ".

[4] ככל הנראה, בארץ ישראל לא נחשב פסוק זה כחלק מהקדושה, אלא כחלק מנוסח ברכת קדושת השם, ועל כן לא נכתב פיוט שיעביר אליו.

[5] שלשת החלקים הראשונים נדפסו אצל עזרא פליישר, "בחינות בשירתם של פייטני איטליה הראשונים", הספרות 30–31 (אפריל 1981), עמ' 157, והרביעי שם בעמ' 162.

[6] ההעברה ל"ימלך" בפיוט קדושה קלאסי היא חריגה למדי. לכן, יש הסבורים שהשורה האחרונה המופיעה שם (שגם אינה כלולה באקרוסטיכון של הפיוט) היא עיבוד מאוחר, ואילו במקור העביר הקטע, כמו פיוטי קדושה אחרים של הקליר, לפסוק "ה' אדוננו...", ולא ל"ימלך ה' לעולם". ראו שולמית אליצור, סוד משלשי קודש: הקדושתא מראשיתה ועד ימי רבי אלעזר בירבי קליר, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשע"ט, פרק שני, עמ' 88, הערה 179.

[איטליה-7] ¹ ² פליישר, "בחינות בשירתם של פייטני איטליה הראשונים", הספרות 30–31 (אפריל 1981), עמ' 161–163.

[8] יונה דוד (עורך), שירי זבדיה, ירושלים תשל"ב, עמ' 48, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

[9] בסידור השל"ה, אמשטרדם תע"ז, מופיע "אלהיכם יחשוף זרועו" לשבת שובה במקום הפיוט הנ"ל.

[10] זליגמן בר, סדר עבודת ישראל, עמ' 243–244.

[11] יוזפא שמש, מנהגים דק"ק וורמיישא ב, מכון ירושלים תשנ"ב, עמ' רנב (הקישור לאוצר החכמה, הזמין למנויים בלבד).

[12] מנהגים דקהילתינו: מנהגי ק"ק פיורדא, פיורדא תקכ"ז, סימן כט.

[13] מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 7.

[14] סדר עבודת ישראל (שם).

[15] מדובר בשמות נפוצים למדי. בנוסף, אין שום פיוט שאפשר לייחס בוודאות ליהודה החסיד (יש כמה פיוטים שמיוחסים אליו מספק), כך שעוד יותר קשה לייחס אליו פיוטים שחתומים בשמות כל כך נפוצים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]