רבי אפטוריקי
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
רבי אפטוריקי הוא אמורא המוזכר בתלמוד הבבלי פעמים בודדות בלבד, וקשה לדעת עליו פרטים ביוגרפים מדויקים. נראה שהיה מאמוראי ארץ ישראל ולא מאמוראי בבל, משום שנזכר בתלמוד בתוספת התואר "רבי" המקובל אצל אמוראי ארץ ישראל, ולא "רב" כמקובל אצל אמוראי בבל.
תקופתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגבי תקופת חייו ניתן להסיק מן הסוגיא במסכת מנחות דף נ"ה עמוד ב' שהיה אמורא קדום, וייתכן שחי אפילו בדור הראשון, ולכל המאוחר בדור השני, שהרי רב אדא בר אהבה הקשה שם על חידושו של רבי אפטוריקי לגבי כלל ופרט המרוחקים זה מזה, ורב אדא בר אהבה עצמו היה בדור הראשון והשני. אמנם הוכחה זו מושתתת על דעת התוספות במסכת בבא בתרא דף כ"ב עמוד א' שזה שהיה חי בדור החמישי הוא רב אדא בר "אבא" ולא רב אדא בר "אהבה". אבל לדעת ר"י המובאת בתוספות במסכת קידושין דף ע"ב עמוד ב' שזה שהיה חי בדור החמישי היה שמו גם כן רב אדא בר אהבה אלא ששני רב אדא בר אהבה היו, אם כן ייתכן שרב אדא בר אהבה הנזכר במסכת מנחות הוא רב אדא בר אהבה השני, ולפי זה יכול להיות שרבי אפטוריקי חי בתקופה יותר מאוחרת, ואפילו בדור החמישי. וכן לדעת רש"י במסכת קידושין שם שהיה רב אדא בר אהבה אחד אבל האריך ימים מאוד עד הדור הרביעי והחמישי, אין לדעת את דורו של רבי אפטוריקי.
אמרותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסך הכל מובאים בתלמוד רק שני דברים שאמר רבי אפטוריקי. האחד במסכת זבחים דף י"ב עמוד א' ובמסכת חולין דף פ"א א' עמוד א' לגבי מחוסר זמן, שאפשר להקדיש קורבן בהמה מליל יום השמיני ללידתה (כלומר מיום השביעי בלילה), אבל אפשר להקריבה רק מהיום השמיני. והשני במסכת מנחות דף נ"ה עמוד ב' לגבי כלל ופרט, שאם הם מרוחקים זה מזה אין דנים אותם בכלל ופרט.
אביו (ואחיו)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביו של רבי אפטוריקי מוזכר בתלמוד גם כן פעמים בודדות בלבד, אבל מתוך כך אפשר ללמוד את חשיבותו של רבי אפטוריקי, שכן בכל פעם שהוא נזכר אינו נזכר בשמו אלא בתואר "אבוה דרבי אפטוריקי", כלומר אביו של רבי אפטוריקי. אמנם במסכת חולין דף ס"ד עמוד ב' מוזכר שמו "דוסתאי" (ויש מהראשונים הגורסים "דרוסאי"), אבל גם שם הוא מוזכר על שם בנו, דהיינו "דוסתאי אבוה דרבי אפטוריקי". מה גם שיש שם גרסה "אחוה דרבי אפטוריקי", כלומר אחיו של רבי אפטוריקי, ואם כן דוסתאי זה אינו אביו של רבי אפטוריקי המוזכר במקומות אחרים, אלא אחיו, ושם אביו לא נודע לנו.
אמרותיו של אביו (ואחיו)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסך הכל מובאים בתלמוד רק שני דברים שאמר אבוה דרבי אפטוריקי, וגם שני הדברים הללו אינם חידושים שאמר מעצמו אלא ציטוטים של ברייתות. הברייתא הראשונה ששנה נמצאת במסכת בבא מציעא דף ה' עמוד א', ועוסקת בעניין מודה במקצת, שאם ההודאה במקצת נעשית על ידי עדים אינו חייב שבועה. והברייתא השנייה ששנה נמצאת במסכת חולין דף ס"ד עמוד ב', ועוסקת בעניין דם שנמצא בביצה, שאם הוא נמצא על החלבון זורק את הדם ואוכל את השאר, ואם הוא נמצא על החלמון כל הביצה אסורה באכילה, (וברייתא זו יש גרסה שנשנתה על ידי "אחוה" דרבי אפטוריקי, ולא על ידי "אבוה" דרבי אפטוריקי).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "רבי אפטוריקי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט