לדלג לתוכן

רוברט פיינזילבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברט פיינזילבר
Feinsilber Róbert
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1865
תימן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1957 (בגיל 92 בערך)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט פיינזילבּר, שכונה לעיתים קרובות הדוד רוברטהונגרית: Feinsilber Róbert; תימן, 1865וינה, 1957?) היה הרפתקן יהודי-הונגרי שחילק אוכל לעניי בודפשט במחצית השנייה של שנות העשרים.

משפחתו, משפחה יהודית תימנית, נמלטה ליפו כאשר התקפות שאיימו על חיי היהודים התלקחו בתימן. בסירה ששוטטה אל ספינת הקיטור שנסעה ליפו, ילדה אמו בת השתים עשרה את רוברט הקטן, כשבעלה היה אז רק בן שלוש עשרה. מיפו שנשלטה על ידי הטורקים יצאה משפחתו להולנד, יחד עם סבו וסבתו (שכולם קיבלו אזרחות טורקית כנראה), שכמו רוב יהודי תימן היו צורפי זהב וכסף מצוינים. שם קיבלו שם משפחה חדש המתאים יותר לעיסוקם, משפחת האב הפכה פיינזילבר (Feinsilber) ומשפחת האם פיינגולד (Feingold).

פעילותו בבודפשט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט הגיע לבודפשט מגליציה לפני מלחמת העולם הראשונה. בשנות העשור השני של המאה ה-20, מפקד משטרת בודפשט אישטוואן סימון העסיק את רוברט פיינזילבר במפקדה בודפשט. השוטרים לקחו לחדרו את מבצעי ניסיונות ההתאבדות שהורדו מ"גשר הציפורים", הצריח של "גשר פרנץ יוזף" (היום שמו גשר החירות), כדי להניא אותם מהמעשה הקטלני שלהם.

במחצית השנייה של שנות העשרים חילק תה חם וניהל מקלט לילה. מאוחר יותר ביקר אנשים עשירים, חברות, בנקים ואסף תרומות. במטבח החופשי שלו חילק ארוחת צהריים חינם לרעבים בכיכר קלוואריה (Kálvária tér) בכיכר קאלווין (Kálvin tér), בשוק העניים של כיכר האלר (Haller tér) - מאוחר יותר גם בפארק העירוני של בודפשט, ואחר כך חילק בכיכר אלמאשי 200–300 מנות מרק ביום. הוא נהנה מפופולריות רבה, עם תומכים יוקרתיים שגם הגנו עליו מפני פעולות אפשריות של השלטונות.

עם זאת, כאשר המטבחים של "הדוד רוברט" פעלו כבר במשך עשור ושמו הפך למושג, התברר שהחלק המיטבי של המזון והבגדים שנאספו מהעשירים מעולם לא הגיעו לעניים. הוא מעל ברוב הכספים שגויסו, קנה שני בתים בווינה לפי השמועה[דרוש מקור]. הוא נעצר בשנת 1930 בגין שערוריית כספי הסיוע. המשטרה קבעה שלא ניתן להחרים את רכושו בווינה. התברר שהוא לא אזרח הונגרי אלא טורקי ולא ניתן להעמידו לדין, לכן גורש מהמדינה. הוא עזב את הונגריה ב-2 במאי 1930. עזיבתו המוזרה והספקולציות לגבי אישיותו עדיין מעמידות הרבה סימני שאלה. הוא מת בגיל 92 בבית חולים לחולי נפש שטיינהוף בווינה.

"אני חי בהונגריה כבר שלושים שנה. מה שנותר מההון שלי הוצע לעזור למתאבדים ולאנשים עניים. אני אמשיך בעבודה הזו כל עוד אוכל לזוז. ההון שלי אזל ברובו, אבל היום אני נעזר באנשים שהצלתי והחזרתי לחיים. בשוק המקורה יש לי מכרים בין הסוחרים והם עוזרים לי בכל מקום. אני מרגיש שהאושר הגדול ביותר הוא היכולת להקל על סבלם של אחרים. המטרה והמשמעות של החיים עבורי היא צדקה. אם יהיה לי עוד עושר כשאמות, אשאיר אותו לעניים עד הפרוטה האחרונה. המשאלה שלי היא שכאשר אמות, אקבר בארון העץ הפשוט ביותר, והפרוטות ייחסכו יינתנו גם לאנשים המורעבים, שכשלו. עוד משהו: אני לא מצטער שהייתי יהודי. אחרי הכל, גם שנים עשר השליחים היו יהודים." מתוך פירוט קורות חייו של רוברט פיינזילבר שהופיע ב-1929 בגיליון 18 ביולי של כתב העת "הונגרים" (Magyarság).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]