רוג'ר פנרוז

רוג'ר פנרוז
Roger Penrose
	רוג'ר פנרוז בשנת 2005
לידה	8 באוגוסט 1931 (בן 93); קולצ'סטר, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	מתמטיקה ופיזיקה
מקום מגורים	בריטניה
מקום לימודים	יוניברסיטי קולג' לונדון (1955); אוניברסיטת קיימברידג' (1958); בית ספר יוניברסיטי קולג' ;
מנחה לדוקטורט	ג'. א. טוד
מוסדות	גרשאם קולג' (1998); אוניברסיטת ליידן (2011); אוניברסיטת ליידן (2011–2011); בירקבק, אוניברסיטת לונדון (1964–1973); אוניברסיטת אוקספורד (1973–1998) ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיקה (2020); פרס פומרנצ'וק (2019); פרס פונסקה (2011); מדליית קופלי (2008); Clarivate Citation Laureates (2008); מדליית דיראק (2006); מדליית דלטון (2005); מדליית דה מורגן (2004); מדליית אמאלדי (2004); פרס ג'וסיה וילארד גיבס (2000); פרס מרסל גרוסמן (2000); מדליית קרל שוורצשילד (2000); מסדר ההצטיינות (2000); עיטור ההצטיינות של הרפובליקה של פולין בדרגת מפקד; מדליית הלמהולץ (1998); Knight Bachelor (1994); Forder Lectureship (1993); פרס ניילור (1991); מדליית אלברט איינשטיין (1990); פרס החברה המלכותית לספרי מדע (1990); מדליית דיראק (1989); פרס וולף לפיזיקה (1988); המדליה המלכותית (1985); מדליית אדינגטון (1975); עמית החברה המלכותית (1972); פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (1971); פרס אדמס (1966) ;
בן או בת זוג	ונסה תומאס (1988–?); Joan Isabel Wedge (1959–1981) ;
תרומות עיקריות
	עבודתו בפיזיקה מתמטית ובמיוחד בשל תרומותיו לתורת היחסות הכללית ולקוסמולוגיה.

המונח "פנרוז" מפנה לכאן. לערך העוסק בהתקן רפואי, ראו פנרוס.

רוג'ר פנרוז (באנגלית: Roger Penrose; נולד ב-8 באוגוסט 1931) הוא מתמטיקאי, פיזיקאי ופילוסוף בריטי, ממוצא יהודי, פרופסור אמריטוס למתמטיקה במכון המתמטי של אוניברסיטת אוקספורד. פנרוז זכה להערכה בעיקר בשל עבודתו בפיזיקה מתמטית ובמיוחד בשל תרומותיו לתורת היחסות הכללית ולקוסמולוגיה. זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 2020, אותו חלק עם ריינהרד גנצל ואנדריאה גז.^[1]

קורות חיים

פנרוז נולד בקולצ'סטר, באסקס שבאנגליה, למדען ליונל ש. פנרוז (אנ') ולרופאה מרגרט ליטס. סבו מצד אביו היה ג'יימס דויל פנרוז (אנ'), צייר אירי, וסבתו מצד אביו הייתה אליזבת ג'וזפין, בתו של אלכסנדר פקובר(אנ'). סבו מצד אמו היה ג'ון ברספורד ליטס (אנ'), מראשוני מדע הביוכימיה, בנו של הכומר סטנלי ליטס (אנ'), פרופסור לעברית בקינגס קולג' לונדון, וסבתו מצד אמו הייתה סוניה נתנזון, פסנתרנית יהודיה מרוסיה, שהפכה לסופרג'יסטית ידועה בקנדה, סגנית נשיאת מועצת הנשים של טורונטו.^[2]^[3] אחיו הבכור של רוג'ר פנרוז הוא הפיזיקאי התאורטי אוליבר פנרוז, ושני אחיו הצעירים יותר הם רב-אמן בשחמט ג'ונתן פנרוז (אנ') והגנטיקאית שירלי הוד'גסון (אנ').

זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה עבר פנרוז עם משפחתו ללונדון שבפרובינציית אונטריו בקנדה, בקרבת הורי אימו והמשפחה שהתה שם במשך כל המלחמה. בתום המלחמה חזרה המשפחה לאנגליה, ופנרוז למד בתיכון של יוניברסיטי קולג' לונדון.

קיבל תואר ראשון במתמטיקה מיוניברסיטי קולג' לונדון (UCL). התחיל לימודי מחקר בהנחייתו של ויליאם הודג' (W. V. D. Hodge). לאחר שנה החליף מנחה, ובשנת 1958 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מסנט ג'ון קולג' של אוניברסיטת קיימברידג', על עבודה שכותרתה "Tensor Methods in Algebraic Geometry" שנעשתה בהנחייתו של ג'ון ארתור טוד (J. A. Todd). הוא קיבל מלגת מחקר מנאט"ו, שבאמצעותה שהה בשנים 1959–1961 בארצות הברית, תחילה באוניברסיטת פרינסטון ואחר כך באוניברסיטת סירקיוז. בשנים 1961–1963 היה עמית מחקר בקינגס קולג' לונדון, ולאחר מכן היה במשך שנה פרופסור אורח באוניברסיטת טקסס באוסטין.

בשנת 1964 הצטרף לסגל האקדמי של בירקבק, אוניברסיטת לונדון, ושם, בהשפעת הקוסמולוג דניס סיאמה, מוקד העניין שלו עבר ממתמטיקה לאסטרופיזיקה. בשנת 1967 הציג את תורת הטוויסטור (Twistor theory),^[4] שהפכה לענף בפיזיקה מתמטית. עסק במחקר בתחום סינגולריות כבידתית ובפרט בסינגולריות כבידתית עירומה.

בשנת 1973 מונה לפרופסור באוניברסיטת אוקספורד, ושימש במשרה זו עד לפרישתו כפרופסור אמריטוס בשנת 1998. בשנים 1983–1987 נמנה עם סגל אוניברסיטת רייס ביוסטון, טקסס.^[5]

פנרוז ידוע באהבתו לשעשועים מתמטיים. בעקבות ביקור בתערוכה של יצירות הצייר מאוריץ קורנליס אשר בשנת 1954 המציא פנרוז אשליות כמו גרם המדרגות שבו ניתן לרדת ולרדת ולחזור לאותו מקום, וכן את משולש פנרוז.^[6] הוא שלח את הרעיונות הללו לאֶשֶר, שהפך אותם להדפסים הנודעים שלו "עולים ויורדים" ו"מפל מים".^[7]

כיוון נוסף בו הייתה לפנרוז השפעה רבה הוא ריצופים של המישור. הוא הממציא של ריצוף פנרוז, ריצוף המבוסס על שתי צורות שבעזרתן ניתן לרצף את המישור בדרכים רבות, אך לא ניתן לבנות מהן ריצוף מחזורי של המישור. ריצוף זה עורר עניין רב לאחר שהופיע בינואר 1977 בטור "Mathematical Games" של מרטין גרדנר, בירחון "סיינטיפיק אמריקן".^[8] לימים התגלה כי הדבר קורה בטבע בגבישים כמו-מחזוריים שהתגלו על ידי דן שכטמן.

ספריו

מדע פופולרי

פנרוז הוא גם פילוסוף, וספרו The Emperor's New Mind: Concerning Computers, Minds and The Laws of Physics (אנ'), שיצא לאור בשנת 1989 ועוסק בתודעה, במדע ובפילוסופיה זכה להצלחה מסחרית רבה.
בשנת 1994 יצא לאור ספרו Shadows of the Mind: A Search for the Missing Science of Consciousness (אנ'), שהוא המשך לספרו הקודם.
בשנת 2004 יצא לאור ספרו The Road to Reality: A Complete Guide to the Laws of the Universe (אנ'), העוסק בפיזיקה מודרנית. הספר מתאר את המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, דן בתורת היחסות הכללית ובמכניקת הקוונטים, ובוחן את האפשרות לאיחוד של שתי תאוריות אלה.
בשנת 2010 יצא לאור ספרו Cycles of Time: An Extraordinary New View of the Universe (אנ'). הספר מציג את המודל קוסמולוגיה ציקלית קונפורמית (Conformal cyclic cosmology) של פנרוז, שהוא הרחבה של תורת היחסות הכללית, אך מנוגד לתורת המיתרים ולתאוריית האינפלציה הקוסמית.
בספטמבר 2016 יצא לאור ספרו Fashion, Faith, and Fantasy in the New Physics of the Universe (אנ'), המבוסס על הרצאות שנתן פנרוז באוניברסיטת פרינסטון בשנת 2003.

Stephen Hawking and Roger Penrose, The Nature of Space and Time, Princeton University Press, 1996, ISBN 0-691-03791-4 (hardback), ISBN 0-691-05084-8 (paperback)
Roger Penrose, The Large, the Small, and the Human Mind, (with Abner Shimony, Nancy Cartwright, and Stephen Hawking), Cambridge University Press, 1997, ISBN 0-521-56330-5 (hardback), ISBN 0-521-65538-2 (paperback), Canto edition: ISBN 0-521-78572-3

ספרים אקדמיים

Roger Penrose, Techniques of Differential Topology in Relativity, Society for Industrial & Applied Mathematics, 1972, ISBN 0-89871-005-7
Spinors and Space-Time: Volume 1, Two-Spinor Calculus and Relativistic Fields (with Wolfgang Rindler, 1987) מסת"ב 0-521-33707-0 (paperback)
Spinors and Space-Time: Volume 2, Spinor and Twistor Methods in Space-Time Geometry (with Wolfgang Rindler, 1988) (reprint), מסת"ב 0-521-34786-6 (paperback)

הוקרה

ב-1975 זכה במדליית אדינגטון יחד עם סטיבן הוקינג.
ב-1985 זכה במדליה המלכותית.
ב-1988 זכה בפרס וולף בפיזיקה יחד עם הוקינג.^[9]
ב-1989 זכה בפרס דיראק.
ב-1990 זכה במדליית אלברט איינשטיין.
ב-2004 זכה במדליית דה מורגן.
ב-2008 זכה במדליית קופלי.
ב-2020 זכה בפרס נובל.
אוניברסיטאות רבות העניקו לו תואר דוקטור לשם כבוד.^[10]
הוא מחזיק בתארים חבר מסדר ההצטיינות, חבר החברה המלכותית ובשנת 1994 קיבל תואר אבירות על תרומתו למדע.

חיים אישיים

בשנת 1959 נישא לג'ואן איזבל ודג', ונולדו להם שלושה בנים. נישא בשנית לוונסה תומאס, ולהם בן אחד.

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוג'ר פנרוז בוויקישיתוף

רוג'ר פנרוז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רוג'ר פנרוז, ברשת החברתית Goodreads
רוג'ר פנרוז, באתר פרס נובל (באנגלית)
רוג'ר פנרוז, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
רוג'ר פנרוז, באתר MacTutor (באנגלית)
רוג'ר פנרוז, באתר dblp
רוג'ר פנרוז באתר אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית)
האתר של מכון פנרוז (באנגלית)
Friedel, Frederic (16 במרץ 2017). "A chess problem holds the key to human consciousness?". Chess News (באנגלית). נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
רוג'ר פנרוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רוג'ר פנרוז (1931-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ The Nobel Prize in Physics 2020, The Nobel Prize (באנגלית)
^ Brookfield, Tarah (2018-10-15). Our Voices Must Be Heard: Women and the Vote in Ontario (באנגלית). UBC Press. ISBN 978-0-7748-6022-2.
^ Judy Siegel-Itzkovich, "A Mind in a Million", The Jerusalem Post, Sunday, May 1, 2005, page 7.
^ Penrose, R. (1967). "Twistor Algebra". Journal of Mathematical Physics. 8 (2): 345–366. Bibcode:1967JMP.....8..345P. doi:10.1063/1.1705200.
^ "Roger Penrose at Rice, 1983–87". Rice History Corner. 22 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
^ Kumar, Manjit (15 באוקטובר 2010). "Cycles of Time: An Extraordinary New View of the Universe by Roger Penrose – review". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Ascending and Descending by M.C. Escher - Facts about the Painting". Totally History (באנגלית אמריקאית). 2013-05-21. נבדק ב-2020-10-07.
^ Martin Gardner, "Extraordinary nonperiodic tiling that enriches the theory of tiles", Scientific American Vol. 236, No. 1, January 1977, pp. 110-121 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
^ רוג'ר פנרוז, באתר קרן וולף
^ ביוגרפיה של רוג'ר פנרוז, באתר MacTutor (באנגלית)

[1] The Nobel Prize in Physics 2020, The Nobel Prize (באנגלית)

[2] Brookfield, Tarah (2018-10-15). Our Voices Must Be Heard: Women and the Vote in Ontario (באנגלית). UBC Press. ISBN 978-0-7748-6022-2.

[3] Judy Siegel-Itzkovich, "A Mind in a Million", The Jerusalem Post, Sunday, May 1, 2005, page 7.

[4] Penrose, R. (1967). "Twistor Algebra". Journal of Mathematical Physics. 8 (2): 345–366. Bibcode:1967JMP.....8..345P. doi:10.1063/1.1705200.

[5] "Roger Penrose at Rice, 1983–87". Rice History Corner. 22 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)

[6] Kumar, Manjit (15 באוקטובר 2010). "Cycles of Time: An Extraordinary New View of the Universe by Roger Penrose – review". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)

[7] "Ascending and Descending by M.C. Escher - Facts about the Painting". Totally History (באנגלית אמריקאית). 2013-05-21. נבדק ב-2020-10-07.

[8] Martin Gardner, "Extraordinary nonperiodic tiling that enriches the theory of tiles", Scientific American Vol. 236, No. 1, January 1977, pp. 110-121 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

[9] רוג'ר פנרוז, באתר קרן וולף

[10] ביוגרפיה של רוג'ר פנרוז, באתר MacTutor (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)