לדלג לתוכן

רחל גיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחל גיל
לידה 1951 (בת 73 בערך)
תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הטכניון בחיפה, תואר בהנדסת בניין
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רחל גיל (נולדה ב-1951) היא סופרת ומשוררת ישראלית.

נולדה בתל אביב בשנת 1951, ולמדה בבית הספר התיכון עירוני ט'. בוגרת הטכניון בחיפה בהנדסת בניין. גיל עבדה במקצוע זה וכן הרצתה בתחום.

החלה לפרסם את שיריה בשנות ה-80 של המאה ה-20 בכתבי עת ספרותיים. למדה עריכה וספרות השוואתית והחלה לעבוד כעורכת. ב-1990 זכתה בפרס לשירה על שם רון אדלר. המחזה "פועלת זרה" פרי עטה זכה בפרס בתחרות של תיאטרון בית ליסין והועלה על בימת התיאטרון בשנת 2010.

גיל נשואה לחוקר הספרות פרופסור אברהם בלבן, והיא אם לבת ולבן. מתגוררת בתל אביב.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מרים סנפיר, "פרידות", חיים בכבוד, חוב' 17 (2004) עמ' 21–22. עיון ברומן ובספר שירים שכתבה גיל על מות הוריה: "כברת דרך" ו"עכשיו תורי למות".
על "כלום לא קרה"
  • בתיה גור, "שבוע של ספרים" הארץ, 1 במרץ 1991, עמ' ב-9.
  • דן דאור, "יוצא מהתיק, חוזר לתיק" דבר, 15 בפברואר 1991, עמ' 20.
  • רחל דנה פרוכטר, "כלום לא קרה". אפיריון. גל' 24–25. (1993) עמ' 69.
  • שרית זמיר, "את כל שהצטבר לה בפנים", עתון 77 גל' 135–136 (1991) עמ' 14.
  • שרה כ"ץ, "חוסר סיפוק מתמשך", על המשמר, כ"א באדר תשנ"א, 8 במרץ 1991 עמ,19.
  • קובי נסים, "ובכל זאת", מאזנים, כרך ס"ה, גל' 7–8, 1991 עמ' 83–84. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
על "תנים של מורא"
על "אישה יושבת"
  • חיה הופמן, "היושבת והנוטשת", ידיעות אחרונות, המוסף לשבת-תרבות, ספרות, אמנות, ו' בתמוז תשנ"ז, 11 ביולי 1997, עמ' 26.
  • רות לאופר, "שימוש יתר", עתון 77, גל' 215, 1998, עמ' 10 .
  • דבורה רפלר-זילברשטיין, "אשה על צומת האושר", הארץ, מוסף ספרים, גל' 232 (ג' באב, תשנ"ז, 6 באוגוסט 1997) עמ' 6.
על "כברת דרך"
על "נוף עם אישה גבוהה"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחל גיל בוויקישיתוף