ריפוי או פיתוי
רפואה אלטרנטיבית במבחן | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | סיימון סינג, אדזארד ארנסט |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | מדע פופולרי |
נושא | רפואה אלטרנטיבית |
הוצאה | |
הוצאה | Bantam Press |
תאריך הוצאה | 2008 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | ידיעות ספרים |
תאריך | 2009 |
תרגום | דפנה לוי |
מספר עמודים | 476 |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | מסת"ב 00362000347502 |
הספרייה הלאומית | 002693419 |
ריפוי או פיתוי: רפואה אלטרנטיבית במבחן (באנגלית: Trick or Treatment? Alternative Medicine on Trial) הוא ספר מדע פופולרי משנת 2008 העוסק ברפואה אלטרנטיבית ונכתב על ידי אדזארד ארנסט וסיימון סינג. סינג הוא פיזיקאי, מחברם של ספרי מדע פופולרי, וארנסט הוא פרופסור לרפואה משלימה באוניברסיטת אקסטר. הספר בוחן את העדויות המדעיות בתחומים אקופונקטורה, הומאופתיה, צמחי מרפא וכירופרקטיקה, וסוקר בקצרה 36 שיטות טיפול נוספות. טענת המחברים היא שככלל, חסרים תימוכין מדעיים לענפי הרפואה האלטרנטיבית ושעיקר השפעתה אינה עולה על פלצבו. הסכנה שהם מצביעים עליה היא כאשר מטופלים מעדיפים פנייה לרפואה האלטרנטיבית על פני רפואה מבוססת ראיות ובכך מסכנים את בריאותם וחייהם. המהדורה העברית נערכה על ידי אלכסנדר אבירם.
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחברים מציגים מספר נקודות ציון בהיסטוריה של הרפואה הקונבנציונלית כאשר טיפולים חדשים ("אלטרנטיביים" ביחס לאותו זמן) זכו ליחס של ביטול, לעיתים אף להתנגדות של ממש, מצד הממסד הרפואי בן אותה תקופה.
- גילוי השימוש בתפוזים ולימונים למניעת צפדינה, על סמך ממצאים אמפיריים בלבד (משמעות מחסור בוויטמין C, כמו גם נוכחות הוויטמינים בפירות, לא היה מוכר) התקבל רק עשרות שנים לאחר פרסומו המקורי.
- הקזת דם הייתה בשימוש עד המאה ה-19, כאשר מבקריה הראשונים נתבעו על הוצאת דיבה ואף הפסידו. רק שורה של מחקרים אמפיריים הביאה להכרה שטיפול זה מסכן את החולים הרבה יותר מהעדר טיפול בכלל.
- ממצאיה של פלורנס נייטינגייל בדבר חשיבות ההיגיינה נדחו והתקבלו לבסוף רק לאחר מאבקה שגובה במחקר סטטיסטי.
- הנחת המחקר כי קיים קשר בין עישון וסרטן נחשבה למגוחכת, אך התקבלה כבר בשלבים הראשונים של המחקר לאור מובהקות התוצאות.
הערכת כל אחד מענפי הרפואה המשלימה נעשית בשני שלבים: השלב הראשון כולל בדיקת הקשר בין עקרונותיה ובין עקרונות הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה המודרניים. השני, והמשמעותי יותר, מנתח ומרכז תוצאות ניסויים קליניים בתחום זה.
חלק מהביקורות המופיעות בספר נוגעות לכל או למרבית סוגי הטיפולים: היעדר מנגנוני הכשרה והסמכה מוסדרים (בניגוד לסטנדרטים המחויבים ברפואה הקונבנציונלית) והיעדר ביקורת (מעקב אחר הצלחת ותופעות הלוואי של הטיפולים). כמו כן, מטפלים אלטרנטיביים רבים מגלים עוינות כלפי הרפואה המערבית וממליצים להימנע מטיפולים, גם כאלו שיעילותם מוכחת, כדוגמת חיסונים. בנוסף, גם טיפולים אלטרנטיביים שיש בהם תועלת הם לרוב יקרים בהרבה מהטיפולים הקונבנציונליים המקבילים.
אולי הסכנה הגדולה ביותר בהתנהגותם של המטפלים האלטרנטיביים היא פשוט התעמולה שהם עושים לטיפולים שלהם עצמם בזמן שהמטופלים צריכים להיות בטיפולו של רופא קונבנציונלי... סכנה זו מתחזקת בגלל צד מוזר במיוחד שקיים ברבות מן הרפואות האלטרנטיביות, תופעה המכונה "משבר הריפוי". פירוש הדבר הוא שחלק צפוי מתהליך הריפוי קשור בכך שהטיפול עלול לגרום להופעת סימפטומים של התדרדרות לפני שיבוא שיפור – זה אמור לקרות מפני שהגוף משיב מלחמה, או בגלל רעלים שמופרשים בו.[1]
הספר מבקר בחריפות את תמיכת המלך צ'ארלס ברפואה האלטרנטיבית וכן את פעילותה של האגודה (הלא פעילה כיום) לרפואה משולבת. באופן אירוני, הספר מוקדש לנסיך.
הומאופתיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחברים טוענים כי מבחינה מדעית, עקרונות ההומאופתיה הם חסרי כל ביסוס ואף נוגדים את חוקי הכימיה, הביולוגיה והרפואה המוכרים. ההומאופתיה מזוהה כחסרת תועלת לחלוטין: "היא אינה יותר מפלצבו, על אף טענות ההומאופתים". למעשה, ההומאופתיה מועילה רק למאמינים בה ורק במצבים כמו כאב ודיכאון, ובכל מקרה, טיפול הומופאתי אינו יעיל מטיפול סטנדרטי.
אקופונקטורה (דיקור סיני)
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחברים מוצאים ראיות מוגבלות לתועלת הטיפול בדיקור סיני בכמה סוגי כאב ובחילה, זאת בניגוד לטענות המטפלים שביכולתם לפתור מגוון רחב של בעיות. גם במקרים אלו, תועלתה מועטת, מוגבלת בזמן, ואינה גבוהה מזו של פלצבו.
צמחי מרפא
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמחי מרפא מסוימים אכן מועילים. קיימת סכנת זיהום ותגובות לא צפויות עקב התנגשות בין תרופות קונבנציונליות ומרכיבי צמחי המרפא. אין כמעט פיקוח על תרופות צמחי המרפא כך שהן עלולות לעורר תגובות לוואי קשות, וכן לכלול מתכות כבדות ואף תרופות קונבנציונליות.
כירופרקטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כירופרקטיקה עשויה להועיל לבעיות גב ושלד מסוימות אך לא יותר מפיזיותרפיה. היא חסרת תועלת לכל בעיה אחרת, בניגוד ליומרות אסכולות כירופרקטיות מסוימות. תמרון הצוואר עלול לגרום לשבץ, וכירופרקטים מרבים לשלוח את מטופליהם לצילומי רנטגן על אף הסיכון שבהם.
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככלל זכה הספר לביקורות אוהדות. ירחון הרפואה של ניו אינגלנד כתב על המחברים: "סיימון סינג הוא פיזיקאי וכתב מדעי, ואדזארד ארנסט הוא פיזיולוג ופרופסור לרפואה משלימה. ארנסט הוא בין המוכשרים ביותר לסכם את העדויות בתחום זה". הדיילי טלגרף כתב על הספר: "בחינה מדעית קפדנית וכתובה בבהירות של טענות בנושאי בריאות בתחומים אקופונקטורה, הומאופתיה, צמחי מרפא וכירופרקטיקה. התוצאות מובהקות. בשום מקרה, מלבד יכולות מוגבלות של רפואת צמחי המרפא, אף אחד מ'הטיפולים' אינו מועיל. אדרבא, חלקם מסכני חיים".
הביקורת בכתב העת Nature הייתה חיובית לצד הדאגה שתחושת הוודאות אותה מציגים המחברים "מקבילה לזו של תומכי הטיפולים האלטרנטיביים ומותירה את הצדדים מבוצרים מאי פעם".
הספר עורר ביקורת מצד ציבור הצרכנים והעוסקים ברפואה אלטרנטיבית. "British Journal of General Practice" פרסם סקירה שכתב ג'רמי סוויין (הדיקן לשעבר של הפקולטה להומאופתיה) שביקרה את הספר ואת הטיעונים בו.
תביעת לשון הרע
[עריכת קוד מקור | עריכה]סינג נתבע על ידי אגודת הכירופרקטית הבריטית עקב הערות שכתב על הספר בטור שפורסם בגארדיאן. לאחר שנתיים, ב-2010, הסירה האגודה את התביעה, לאחר שבית הדין לערעורים מצא שסינג הביע דעה יותר משציין עובדות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר הספר
- אביה שטויר, כוסות רוח וצלצולים, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2009
- ynet, רפואה אלטרנטיבית - מועילה או עבודה בעיניים?, באתר ynet, 2 באוקטובר 2009
- של ברמן, על ריפוי, פיתוי וחוסר-פתיחות לכאורה, מתוך אתר האייל הקורא, 26 בינואר 2011
- פרק ראשון: איך אנחנו קובעים מהי האמת?, מתוך אתר "טקסט"
- סיימון סינג ואזארד ארנסט, הימור מסוכן: קטע מהספר "ריפוי או פיתוי", באתר nrg, 19 באוקטובר 2009
- שיחה בין ערן בן אריה ואלעד שיף על רפואה משלימה והשילוב שלה יחד עם הרפואה הקונבנציונלית, בערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
- ריפוי או פיתוי, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קטע מהפרק: מה הנזק בהומאופתיה?, מתוך אתר "הומאופתיה: אין בזה שום דבר"