שיחה:יוסף חיים הכהן

מישהו יודע האם ב"יוסף שלוש" הכוונה היא ל"יוסף אליהו שלוש", ואם ב"אברהם אלמאליח" הכוונה היא ל"אברהם אלמליח"? אני לא רוצה לתקן סתם, אבל אם התיקונים נכונים אפשר יהיה לתקן את שאר הערכים שמפנים לערכים הלא קיימים האלו. בנוסף, האם בליפמאן דוד במהר"י הכוונה היא לדוד ליפמן שובקס, האם באברהם בלא"א מו"ה יהודה כהן הכוונה לאברהם יהודה גולדראט? (כל עזרה נוספת בשמות תתקבל בשמחה). תודה, אריה ה. - שיחה 01:48, 21 ביוני 2010 (IDT)

הרב יוסף שלוש הוא הרב יוסף יצחק שלוש מירושלים ראש עדת המערביים.

אברהם אלמאליח הוא אברהם אלמליח, פעיל הציבור, העיתונאי, מחבר הספרים, נשיא עדת המערביים בירושלים. שני האישים מראשי עדת המערביים בירושלים.

תודה ―עמא (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה. אני אשאיר את תיקון הקישורים (אם צריך לתקן) למישהו שמבין בנושא, כדי להמנע מטעויות שישארו בערכים למשך זמן רב. אריה ה. - שיחה 10:53, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

הר' ליפמאן דוד במהר"י הוא הר' דוד ליפמן שובקס. תודה עמא - שיחה 11:42, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

אברהם בלא"א מו"ה יהודה כהן אינו אברהם יהודה גולדראט, האחרון נולד רק ב 1912 . הספרים 'מנחת כהן' 2 כרכים יצאו לאור בשנים 1902 1910 תרס"ב ועת"ר בהתאמה. תודה על ההערות. עמא - שיחה 11:48, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

העברה מגוף הערך

להלן: העברה של ציטוטים על אודות נושא הערך:

"נמנה עם טובי רבניה (של ירושלים). עמד בראש ישיבת טובי ישבעו שעל שם המקדיש הגביר שלום פליכס טובי מנא- אמון (אלכסנדריה, מצרים), שם הישיבה נסמך על הפסוק: "ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי טובי ישבעו, נאום ה'" (ירמיה ל"א, י"ג). לימד בישיבת פורת יוסף ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, נמנה בין חסידי בית-אל".

— משה דוד גאון בספרו 'יהודי המזרח בארץ ישראל'

"בבוכרה, שהה הרב יוסף חיים הכהן כשד"ר שנים מספר, בין השנים, שנקפו מהוצאת החלק הראשון והחלק השני של חיבורו 'מנחת כהן', נלמד כי עשה רבות בין גולי בוכרה הקמת מערכת תשתית להעמקת התורה(העיר קוקאנד מוזכרת בין התורמים שסייעו להוצאת הכרך השני של ספרו 'מנחת כהן'). שהותו הממושכת הביאה אותו ללמוד את שפת המקום בשובו לירושלים, התקבל בכבוד על ידי עדת הבוכרים יושבי שכונתם בירושלים".

— מתוך הקדמת העורך, לספר 'ויכלכל יוסף' 'מהדורת יוסף' תשס"ח

"בשנת תרנ"ט הגיע לבוכארה השד"ר מעיר הקודש ירושלים עם הגיעו בישר ליהודי בוכארה בשורת איוב בדבר פטירתם של הרב ראב"ד נסים ברוך מירושלים והרב החסיד אליהו מני זצ"ל מחברון".

— מתוך מכתב מאת הרב הראשי לבוכארה בעת ההיא הרב חזקיה הכהן רבין לידידו הרב אלעזרוב

עמרם אבורביע מגדיר את דרך לימודו של הרב יוסף חיים הכהן

"שידוע לכל אלה שהכירוהו ושמעו לקח מפיו, כמה היה מעמיק בנתוח סוגיא על כל פרטיה בהיקף רחב, ובזכרונו חי חידודו ופלפולו, חשקנותו ושקידתו שהיו למופת לכל רבני הדור"

"את שמעו הטוב של הרב יוסף שלוש שמעתי עוד בהיותי נער והוא אז תלמיד עילוי בישיבת יוסף הכהן בעל הספר 'מנחת כהן' אחד הפוסקים המצוינים בדורו. שממנו למד תורה ויראת שמים טהורה והשפעתו על מהלך חיי תלמידו הייתה כבירה."

— עורך הספר הוד יוסף לתולדות חייו של הרב יוסף שלוש, מתאר בספרו את הרב יוסף חיים הכהן מורו של יוסף שלוש

"שמו של הרי"ח הכהן נודע לשם טוב ולתהלה אצל חכמי ירושלים, ספרדים ואשכנזים כאחד. כולם גמרו עליו את ההלל ושבחו את בקיאותו וחריפותו הגדולה והעמוקה בים התלמוד ובמפרשיו. אכן חיבורו 'מנחת כהן' הקנה לר' יוסף חיים הכהן שם עולם אצל גדולי הדור אשר רבים שחרו לפתחו לקבל חוות דעתו הרחבה והמעמיקה. במוחו הגאוני צלל ר' יוסף חיים הכהן לתוך ים התלמוד ודלה מתוכו פנינים. בחריפותו ובבקיאותו הגדולה והרחבה, בירר וליבן את הסוגיא בה דן בבהירות מופלאה וניתח אותה לנתחיה על כל פרטיה ודקדוקיה, לצורותיה ושיטותיה השונות. בו נמזגו גם יחד הבקיאות והבהירות הספרדית עם החריפות והחידוד האשכנזי. בהגיונו הבריא והחד קשר סוגיא אחת לרעותה ודימה מילתא למילתא, עד שהאיר את הדרך המובילה אל המסקנה ההלכתית. בגאון ובעוז ויחד עם זאת בענווה יתרה ובאורך-רוח הנהיג מהרי"ח הכהן את בני עדתו ואת צאן מרעיתו. ובשל מידותיו והנהגותיו האצילות החזירו לו אהבה על אהבתו והעריצוהו והלכו לאורו ולא המרו את פיו, ונתקיים בו "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא".

— בספר 'חכמי המערב בירושלים' שחיבר שלמה דיין

נריה - שיחה 08:21, 28 בספטמבר 2010 (IST)

א. למשתמש שציין כי דרוש מקור לגבי חתימתו של הרב יוסף חיים הכהן לתמיכה בביה"ח משגב לדך בירושלים התעודה בארכיון העדה הספרדית בארכיון העיר ירושלים.

ב. לדעתי העברת חלק מהתכנים שבערך לדף שיחה, נעשתה לא רק בשם התאמת עיצובו ועריכת תוכנו למתכונת ויקיפדיה. חבל שהקוראים לא יחשפו ולא יוכלו להתרשם גם ממעט הרחבת אופקים וציטוטים ממקורות בצד עובדות. עמא - שיחה 10:51, 25 בינואר 2011 (IST)

א. זה לא מקור, וזה גובל במחקר ראשוני. לכל הפחות ציין היכן בדיוק. ב. אני מסכים עם ההעברה. אנציקלופדיה אמורה להיראות כמו אנציקלופדיה, וכדי שמישהו יתרשם מציטוטים ישנו ויקיציטוט. ג. לא מקובל שתפקפק במניעי מי שחולק עליך, ואפשר לנחש מה הייתה תגובתך אם מישהו היה עושה את זה לך. נרו יאיר • שיחה • כ' בשבט ה'תשע"א • 14:01, 25 בינואר 2011 (IST)

נרו יאיר הנכבד, אתה מייגע עד הקצה ומעבר לקצה ולדעתי לא בשם ה'דעת'. רק להזכיר, על כל מה שאתה מחליט לערוך ולא תמיד במקצועיות גם לא תמיד באקדמיות אלא בכפיתיות; כופה ואוכף הדבר גובל בשתלטנות מוחלטת, זה עשוי להיות דו כיווני, בקלות, בהקשת מקש גם דבריך יעברו "מילה ועריכה". ויקיפדיה לא צריכה להיות בצלמו ובדעת היחיד ובסגנונו של נרו יאיר, בכלל זה, גם בדרישות שאתה מעלה חדשות לבקרים -הגדשת הסאה. ממתי הדירו מאנציקלופדיות ציטוטים [במידה כמובן] - תקופת ישיבתו של נרו יאיר על כס העריכה. הנח קמעא לערכים, שאני מעלה לויקיפדיה, הכלו הערכים בויקיפדיה, שכשרונך ואיזמלך באמת נדרשים להם ? זכותי לפקפק במניעיך ואפקפק, וזה פרי הניסיון הרב שנתי שצברתי בויקיפדיה. עמא - שיחה 19:05, 26 בפברואר 2013 (IST)

פקפק במניעיי כאוות נפשך, ועל ההתקפה האישית אבליג. עם זאת, אם תמשיך במלחמת עריכה אבקש את חסימתך. נרו יאיר • שיחה • ט"ז באדר ה'תשע"ג • 20:30, 26 בפברואר 2013 (IST)

נרו יאיר המכובד, התרוקנה אשפתך מקולמוסים? עברת לאיומים? הסר איומך הנלוז, גם אתה אינך חסין בפני חסימה. (עמא - שיחה 07:50, 10 באוגוסט 2013 (IDT))

קטגוריה:רבנים מרוקאים

לפי הבנתי, הקטגוריה לא נועדה לכנס רבנים אוכלי מופלטות (או כל אוריינטציה מרוקאית אחרת), אלא רבנים שהייתה להם פעילות רבנית במרוקו. לא ברור אם כן מדוע הנ"ל מופיע בקטגוריה - לפי הערך היהודי עלה ארצה בגיל 13, רחוק מהמצופה לרב במרוקו. 2A01:6500:A038:E849:93B6:7245:865C:2A70 ‏01:54, 27 בינואר 2021 (IST)