שכול
בעברית מודרנית, המילה שְׁכוֹל מציינת מצב נפשי של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ או בני משפחה קרובה אחרים מת, בעיקר במסגרת מלחמה, או במהלך השירות בצבא או בנסיבות דומות, כגון אזרחים בפעולות טרור.[1] אף שבדרך כלל מדובר בתגובה הרגשית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזייולוגיים, קוגניטיביים וחברתיים. הורים שאיבדו את ילדיהם, מכונים הורים שַׁכּוּלים.
תולדות המילה שכול
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בעברית התנכית, פירוש המילה שכול מתקשר בעיקר לנשים ולחיות שאיבדו את צאצאיהן. בעת החדשה חל בתחילה צמצום במובן המילים שְׁכוֹל ושַׁכּוּל, והן שימשו במשך שנים בעיקר בקשר למוות במסגרת הצבא. שימוש זה עלה בקנה אחד עם שימושים מקראיים הקושרים בין מלחמה לשכול. באופן זה הצירופים 'אב שכול' ו'אם שכולה' התייחסו בעיקר להורים שבניהם נפלו במלחמה או במילוי תפקידם. בשנים האחרונות חלה הרחבה של המושג גם לתחומים אזרחיים ובהם תאונות דרכים, רצח, התאבדות ומוות כתוצאה ממחלות.[1]
מצד שני, חלה בעברית החדשה הרחבה: לא רק אֵם או אָב שאיבדו בן או בת, אלא גם משפחה בכלל, בני משפחה אחרים ואף גופים גדולים יותר. הרחבת המשמעות לקרובים אחרים קשורה כנראה לצמצום המשמעות שהוזכר: מכיוון ששם התואר שַׁכּוּל מתקשר בתודעת הדוברים בעיקר למוות בצבא וכדומה, כיום נהוג להשתמש בו גם לציון קרובים אחרים שאיבדו את יקיריהם בצורה זו – 'אח שכול', 'סב שכול', 'משפחה שכולה', 'בת זוג שכולה' וכדומה.[1]
התמודדות עם השכול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רגשות השכול קשים מאוד להכלה, והתמודדות איתם מצריכה משאבי נפש גדולים. כחלק מתהליך ההתמודדות עם השכול נהוג לבצע פעולות שונות גם לאחר סיום האבלות הרשמית.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעולת התמודדות חשובה עם השכול היא פעולת הנצחה, שבה מנציחים את זכרונו של האדם האהוב בדרכים שונות. בפעולות אלו נרתמים הצער והכאב כמנוע לעשיה חיובית שמקדמת את החברה. רבים מבין המנציחים בוחרים להקים אנדרטת הנצחה. ישנם הבוחרים כי האנדרטה תהיה ספר זיכרון שבו מסופרים מעלותיו של האדם שנפטר. בעולם הישיבות ובאקדמיה מקובל להוציא ספר זיכרון של מאמרים בתחום מסוים, שמשתתפים בו אנשים הבולטים בתחום, בעיקר כאלה שהיו קרובים לנפטר. ישנם כאלו הבוחרים פעולות הנצחה אחרות כמו תרומות למוסדות תורניים או ארגוני צדקה וחסד.
ימי זיכרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנהג לעלות לקברו של המנוח ביום השנה למותו אף הוא רווח בתרבויות שונות. בנוסף לימי זיכרון אישיים, מקיימות מדינות רבות ובהן מדינת ישראל ימי זיכרון ממלכתיים אחדים.
ימי אבל וזיכרון לאומיים במדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינת ישראל נהוגים ימי הזיכרון הממלכתיים הכלליים הבאים:
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה: חל בכ"ז בניסן.
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל: חל בד' באייר, ערב יום העצמאות.
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע: חל בז' באדר.
- יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל.
- יום הקדיש הכללי: חל בעשרה בטבת ונועד לאפשר לקרובי הנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע לנהוג במנהגי יום היארצייט של הנפטרים.
בנוסף נהוגים ימי זיכרון לאישים בולטים בתולדות האומה.
קריסה תחת השכול
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים ההתמודדות עם השכול איננה מצליחה. הכאב, התסכול והעצב גורמים לקריסה תחת משא השכול. במיוחד כאשר מדובר באירוע טראגי של מחלה קשה, תאונה, פיגוע או נפילה בקרב, המתרחשת לאדם צעיר שנפטר בטרם עת. במקרים כאלה הורים שכולים עלולים להסתגר ולהגיע למצב דיכאוני חמור, הדורש התערבות וטיפול תרופתי ופסיכותרפי על מנת לחזור לחיי שגרה תקינים.
הזדקנות בצל השכול
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקר שפורסם על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשנת 2018, נמצאה תחלואה עודפת בקרב ההורים השכולים המבוגרים בחלק מן המחלות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית המקבילה, ובחלק מן המחלות התחלואה דומה לאוכלוסייה הכללית. דיכאון ובעיות בשינה נמצאו בשכיחות גבוהה יותר בקרב ההורים השכולים המבוגרים. בנוסף לכך נמצא, כי בפריפריה שיעורי הנעזרים בשירותים הפורמליים ובבני משפחתם גבוהים יותר, ושכיחותן של תחושות בדידות ודיכאון נמוכה יותר, בהשוואה להורים שכולים מבוגרים הגרים במרכז הארץ. עם זאת, בפריפריה זקוקים ההורים לעזרה נוספת בניקיון, בטיפול אישי ובליווי או הסעה לטיפולים ולקניות.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שכול, אבל ואובדן - הסברים, מאפיינים והתמודדות, נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי
- אפרי בר-נדב, 2007, אובדן בן זוג והמודל הדו-מסלולי לשכול, עבודת דוקטורט, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה
- דיונים והרצאות מצולמות על שכול, באתר הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
- ענת מרנין שחם, שכול: נקודת מבט, באתר פסיכולוגיה עברית, 07 במאי 2011
- טל פסטרנק מגנזי ואתי אבלין, נשים מתאבלות וגברים מתאבלים: הבדלים מגדריים בשכול הורי, באתר פסיכולוגיה עברית, 09 בפברואר 2014
- ליאת רותם מלמד, כאב השכול: הורים שוקעים - אחים ממשיכים הלאה, באתר ynet, 13 ביולי 2011
- אמנון לוי, במלחמת יום כיפור נוסד הטיפול במשפחות השכולות: "הורים התאבדו על קברי בניהם", באתר nana10, 9 בספטמבר 2013
- נדב שרגאי, השכול שלנו, פולחן המוות שלהם, באתר ישראל היום, 18 בפברואר 2016
- על המילה שכול ומשמעה, באתר האקדמיה ללשון העברית, יולי 2017
חגי עמית, מחיר ללא מחיר: כמה כסף משלמת המדינה למשפחה שכולה?, באתר TheMarker, 19 בינואר 2024- אודי לבל וגדעון דורון, פוליטיזציה של השכול, פנים, אוקטובר 1999
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 על המילה שכול ומשמעה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 14 באפריל 2013
- ^ איילת ברג-ורמן, ג'ני ברודסקי (2018). הערכת צרכים בקרב הורים שכולים מבוגרים. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |