שלום בן יאשיהו
שלום בן יאשיהו מוזכר פעמיים בתנ"ך כבנו של יאשיהו מלך יהודה והדעות חלוקות לגבי זיהויו. חז"ל זיהו אותו עם צדקיהו, אבן עזרא ורבים מהפרשנים המודרניים עם יהואחז, רד"ק עם יהויכין ומלבי"ם טען שהוא היה בן אחר שלא מלך.
אזכורים בתנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלום בן יאשיהו מופיע בשם זה פעמיים בתנ"ך. בספר ירמיהו בנבואה על מלכי יהודה:[1]:
- "אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. כִּי כֹה אָמַר ה' אֶל שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא יָשׁוּב שָׁם עוֹד. כִּי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתוֹ שָׁם יָמוּת וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִרְאֶה עוֹד."
ייתכן שמדובר במלך יהואחז בן יאשיהו שהוגלה למצרים על ידי פרעה נכה ושם גם מת.[2]
בתחילת ספר דברי הימים א'[3]:
- "ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלשי צדקיהו הרביעי שלום"
זיהוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגמרא[4] מביאה את דברי רבי יוחנן שיוחנן המוזכר בפסוק זה הוא יהואחז וששלום הוא צדקיהו. רש"י והמצודות מפרשים על פי דברי הגמרא ששלום הוא צדקיהו[5][6]. את הקושי של הביטוי "אשר יצא" מסביר רש"י: "ואף על פי שלא יצא עדיין מתנבא עליו כאילו יצא"[7]. את הכפילות של אזכור שלום וצדקיהו יחד באותו פסוק מסבירה הגמרא בכך שהיה הבן השלישי של יאשיהו והרביעי למלוך, כי יהויכין מלך לפניו.
רד"ק טוען ששלום הוא יהויכין שגלה לבבל. לטענתו, גם נכד של יאשיהו יכול להקרא "בן יאשיהו"[8].
אבן עזרא בפירושו לדניאל, פרק א, טוען ששלום הוא יהואחז. אליה שמואל הרטום כותב שזוהי "ההשערה הקרובה ביותר"[9]. באנציקלופדיה מקראית כותבת גאולה כהן בסתם: "בן יאשיהו מלך יהודה שנתמלך בשם יהואחז"[10]. חיזוק לזיהוי זה נמצא במבנה של פרק כ"ב בירמיהו המונה את המלכים שלום, יהויקים, ויהויכין בסדר זה[11].
המלבי"ם טוען ששלום היה בן רביעי שלא מלך. הוא כותב: "לדעתי, שלום בן יאשיה הרביעי שלא נודע מה נעשה בו, בעת שהוליך את יהויקים בבלה ומת בשער לדעת חז"ל. הגלה את שלום לבבל כדי שלא יחלוק על מלכות צדקיה. ועל זה אמר של יבכו על יהויקים שמת רק על שלום ההולך עתה לגלות כי לא ישוב עוד." את הביטוי "המולך" הוא מפרש: "שהיה ראוי למלוך"[12]. דעה זאת התקבלה על דעת ד"ר מנחם בולה שהרחיב עליה בדעת מקרא. לטענתו, הפסוק בדברי הימים אינו מסתדר עם אף אחד מהזיהויים, שכן צדקיהו ויהויקים מוזכרים בפסוק, ויהואחז לא היה הבן הרביעי[13].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר ירמיהו, פרק כ"ב, פסוקים י'–י"ב
- ^ (ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ד
- ^ (ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ט"ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"א, עמוד ב'
- ^ מקראות גדולות דברי הימים א, ג, טו
- ^ מצודות, ירמיהו, כב, יא
- ^ רש"י, ירמיהו, כב, יא
- ^ רד"ק, ירמיהו, כב, יא
- ^ תורה נביאים כתובים מפורשים על ידי פרופ' א.ש. הרטום, הוצאת יבנה, תל אביב, ירמיהו, כב, יא
- ^ גאולה כהן, שלום, אנציקלופדיה מקראית, כרוך ז', עמוד 682
- ^ אליהו שץ, פירוש אליהו על ספר ירמיהו, תשס"ג, ירמיהו כב, יא, עמוד 126
- ^ מלבי"ם, ירמיהו, כב, י-יא
- ^ דעת מקרא, ירמיהו כב, י-יב, לסיכום הפרשה