שלומי אמוני ישראל
מדינה | ישראל |
---|---|
מייסד | מנחם פרוש |
תקופת הפעילות | 1976–הווה (כ־48 שנים) |
שלומי אמוני ישראל או בשמה המוכר יותר שלומי אמונים היא סיעה פנים מפלגתית בתוך מפלגת אגודת ישראל. הסיעה פעילה לפרקים כמפלגה נפרדת בבחירות לרשויות המקומיות בישראל.
"שלומי אמונים" הוקמה על ידי מנחם פרוש, לקראת הבחירות הפנימיות שנערכו באגודת ישראל בשנת תשל"ו - 1976. הסיעה נועדה לייצג את הירושלמים בני היישוב הישן וחלק מן הליטאים בתוך המסגרת המפלגתית של אגודת ישראל. שמה של הסיעה נגזר מן הפסוק: "אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ספר שמואל ב', פרק כ', פסוק י"ט), כשהשם "שלומי אמוני ישראל" שימש את סניף אגודת ישראל בפולין למן הקמתו בשנת 1918.
באותן בחירות פנימיות זכתה הסיעה במקום השני במישור הארצי, עם 24.88% מקולות המצביעים.[1] במישור המקומי זכתה הסיעה ברוב קולות הבוחרים במחוז ירושלים של התנועה, וקיבלה את השליטה בסניף זה.
במשך השנים שינתה "שלומי אמונים" את צביונה הירושלמי, היות שחלק גדול מחבריה אשר השתייכו לקהילות הפרושים-הליטאים, עזבו את אגודת ישראל בתשמ"ט - 1988, ועברו למפלגת דגל התורה. הסיעה החלה לייצג את הקהילות החסידיות הקטנות שלא היו מיוצגות על ידי הנציגים הפוליטיים של החסידויות הגדולות גור, ויז'ניץ ובלז. בין החסידויות הקשורות בסיעה: צאנז, קרלין-סטולין, ברסלב, חסידות ערלוי, סערט-ויז'ניץ, ביאלא ובוסטון, כמו גם קהילת מתמידים. מלבד מנחם פרוש, כיהנו במהלך השנים כחברי כנסת מטעם הסיעה גם בנו מאיר פרוש ויהושע פולק.
בבחירות למועצת אלעד שנערכו באלול תשס"ד (ספטמבר 2004), התמודדו נציגי הסיעה לראשונה באופן עצמאי שלא במסגרת אגודת ישראל, והשיגו 2 מושבים במועצה המקומית.
בבחירות למועצת ביתר עילית שנערכו בחשוון תשס"ח (אוקטובר 2007), התמודדו נציגי הסיעה ברשימה משותפת עם ש"ס, ונציגם מאיר רובינשטיין נבחר לראשות העיר, במועצת העירייה קבלה הסיעה 5 מושבים מתוך 9 בהם זכתה הרשימה המשותפת. לכך התוסף מושב שישי של ראש העיר שרץ למועצה ברשימה נפרדת. מצד שני איבדה הסיעה את תמיכתה של חצר גדולה שהלכה עמה כברת דרך – חסידות בויאן, שרצה במפלגה למועצת העיר בנפרד ואף זכתה בשני מושבים. בבחירות 2008 נכשל מאיר פרוש במירוץ על ראשות עיריית ירושלים. בבחירות 2013, זכו נציגי הסיעה בראשות עיריית ביתר עילית (רובינשטיין) ואלעד (ישראל פרוש). כמו כן, הסיעה התמודדה בנפרד בבית שמש.
נציגי הסיעה נבחרו גם לחברי מועצה בירושלים, בני ברק, בית שמש, מודיעין עילית, אלעד, פתח תקווה, עמנואל וגבעת זאב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אברהם דוב גרינבוים, 'יהדות התורה' - סקירה היסטורית ואקטואלית, באתר מגזין ליברל, 8 באוגוסט 2017