לדלג לתוכן

שלמה אבן וירגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה אבן וירגה
לידה 1460 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1554 (בגיל 94 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלמה אבן וירגה (ה'ר"כ, 1460ה'שי"ד 1554) היה היסטוריון ורופא יהודי ספרדי בדור גירוש ספרד, מחבר הספר ההיסטוריוגרפי "שבט יהודה".

שלמה אבן וירגה נולד בספרד למשפחת חכמים נכבדת. הוא נולד ככל הנראה בסוויליה שבאל-אנדלוס וחי רוב חייו בקסטיליה. היה ידוע כרופא וכחכם. כחמש שנים לפני גירוש ספרד נשלח לאסוף ממון לשחרור היהודים שנשבו בעיר מאלגה שנכבשה על ידי המלכים הקתוליים. בתעודה משנת 1491 הוא נזכר כנציג של ציבור היהודים בתעודה בעניינו של יהודי שהוחזק במעצר בעיר טולדו. מהתעודה עולה כי היו לו קשרים בחצר המלכות.[1] בזמן גירוש ספרד עבר לפורטוגל שם חי כאנוס ובשנת 1506 עבר ממנה לאיטליה. בהמשך נס לטורקיה, ככל הנראה לאדירנה.

לפי מקור אחר הוא מת בפלנדריה, בעודו בדרך לטורקיה, מעט לאחר יציאתו מפורטוגל.[1]

ערך מורחב – שבט יהודה (ספר)

בהיותו בטורקיה, חיבר אבן וירגה את הספר "שבט יהודה", וזאת כעשרים שנה לאחר גירוש יהודי ספרד. חיבור זה הוא דיווח על רדיפות היהודים בארצות ובתקופות שונות, וגם דיון בתופעת שנאת ישראל באמצעות דיאלוגים או 'שיחות' מדומיינות בין מלך נוצרי לבין חכם נוצרי וחכם יהודי. בהקדמה קצרה מספר שלמה אבן וירגה שהוא מצא את הדיווח של מספר רדיפות בסיום עבודתו של יהודה אבן וירגה, שהוא העתיק, ועל אלו הוא הוסיף את סיפורם של הרדיפות בני זמנו; האוסף הושלם אחר כך והוצא לאור בידי בנו יוסף אבן וירגה. הכותרת "שבט יהודה" מרמזת ליהודה אבן וירגה ("שבט" היא המילה העברית המקבילה ל-"Verga" בספרדית), אך זוהי גם רמיזה למשמעותה האחרת של המילה 'שבט'=מקל חובלים, כי תוכנו של הספר ברדיפות שהוטחו על ראשי היהודים.

העבודה מתארת שישים וארבע רדיפות יהודים, וכן סיפורם של פולמוסים רבים והתוויית מנהגי היהודים בארצות השונות. אבן וירגה השתדל לפתור את החידה: מדוע היהודים בכלל, והיהודים הספרדים בפרט, סבלו מהרדיפות יותר מאשר כל עם אחר. הוא נותן לכך הסברים שונים, בהן עליונותם של היהודים, בעיקר ההבדלות מהנוצרים בענייני אוכל; טרדותיהם היו גם עונש על חטאיהם. בהכללה, אבן וירגה אינו מתאמץ להסוות את האשמות שהנוצרים טפלו על היהודים ובמקרים רבים אף מדגישם ביתר שאת.

היות שעבודה זו היא מצבור מאמציהם של שלושה מחברים, היא מאורגנת בסדר כרונולוגי. אין כל קשר בין שלושת הסופרים, אולם הסגנון העברי ניכר. אבן וירגה שלט בלטינית, והביא סיפורים רבים ממקורות לטיניים. ספרו אף מכיל מסה אודות תקופת בית ראשון.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ספר שבט יהודה: יומן תעודי של מאורעות הגרוש מפי עד ראייה / לרבי שלמה אבן וירגא. ירושלים: הספרייה הספרדית, מכון בני יששכר, תשנ"ב.
  • ספר שבט יהודה / לרבי שלמה ן' וירגא, הגיה וביאר עזריאל שוחט, ערך והקדים מבוא יצחק בער, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ז.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 פיטר ש' לנגרד, ‏לשבט ולמשען, פעמים 139–140, עמ' 155–186