שמואל ברקאי (אדריכל)
 | |
| שמואל ברקאי בצעירותו | |
| לידה |
1898 נובורוסיסק, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
1975 (בגיל 77 בערך) |
| תחום יצירה | אדריכלות |
  | |
שמואל (סם) ברקאי (1898–1975) היה אדריכל ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם סמואל ברקוביץ' בעיר הנמל נובורוסיסק ברוסיה בשנת 1898 ועלה עם קבוצת חלוצים לארץ ישראל בשנת 1920. את דרכו כאדריכל החל כבר בשנת 1922 בעת שעבד כמתכנן במגזר הפרטי בסביבות יפו ותל אביב, כשפעל בשותפות עם האדריכל זאב רכטר. בתקופה זו, פיקח בין השאר על בניית ביתו של חיים נחמן ביאליק בתכנון האדריכל יוסף מינור. עבד גם כשרטט בעיריית תל אביב תחת האדריכל דב הרשקוביץ. בשנת 1926 עזב ברקאי את הארץ, ועבר לפריז במטרה לעבור הכשרה כאדריכל מדופלם. עד לשנת 1933 למד בבית הספר הגבוה לאומנות דקורטיבית ולתכנון ערים. עם סיום לימודיו עבד כחודשיים עם הפסקות וללא שכר במשרדו של האדריכל לה קורבוזיה.
בשנת 1934 תכנן עבור הרקולס סקיריאנידיס ובנו ג'ורג' מראשוני ענף המלונאות בקפריסין את מלוןForest Park בעיירה פלאטרס בהרי הטרודוס בקפריסין. המלון נבנה בסגנון מודרני אקלקטי ושולבו בו אלמנטים בסגנון אר-דקו. המלון הפך לאחד משני המלונות היוקרתיים בקפריסין והתארחו בו שועי עולם.
עם שובו של ברקאי לארץ ישראל בשנת 1934 הצטרף לקבוצת האדריכלים הצעירים אשר דגלו בהטמעת המודרניזם בנוף הישראלי. במסגרת זו, השתתף בהקמת מגזין אדריכלות עברי, ובמקביל התמנה לכותב בירחון הארכיטקטורה הצרפתי "ארכיטקטור ד-ז'ורדי".
כאדריכל תכנן ברקאי במהלך שנות ה-30 מעט בתי דירות בתל אביב כשהבולטים שבהם הוקמו ברחובות גורדון 79 ואנגל 5, וכן שני בתים פרטיים מחוברים ברחוב אלעזר 6 ברמת גן. בשנות ה-40 וה-50 הצטמצם היקף העבודות בתכנונו, שאלה כללו בתים פרטיים בלבד. יוצא דופן היה תכנון קולנוע שרון בנתניה בתכנונו. בשנות ה-60 תכנן שני מבני ציבור בתל אביב - בית השריון ברחוב לוחמי גליפולי 51 ו"יד אבנר" ברחוב זליג 10 בתל אביב שיועד לשמש את הקהילה המקומית ולבסוף הפך לבניין המחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב.
אוסף ברקאי נמצא בארכיון עזריאלי לאדריכלות שבמוזיאון תל אביב לאמנות. בפברואר 2018, נפתחה בארכיון התערוכה ״אקלקטיק-מודרן: עבודות מאוסף סם ברקאי״ (אוצר: ערן נוימן).
מבנים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מלון "פורסט פארק" פלטארס הרי הטרודוס קפריסין
- בית אגינסקי, רחוב אנגל 5, תל אביב (1934).
- בית הלפרין, רחוב גורדון 79, תל אביב (1935).
- בית זילברשטיין, שדרות בן ציון 25, תל אביב (1949).
- קולנוע שרון, נתניה (1951).
- בית השריון, שכונת יד אליהו, תל אביב.
- יד אבנר (במקור תוכנן כבית קהילת שכונת אפקה ומאז 1971 משמש כמקום משכנה של המחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב), שכונת אפקה, תל אביב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבי מאייר: סם ברקאי - אדריכל המידות הנכונות, הוצאת STOA, 2016.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסתר זנדברג, סם ברקאי: האדריכל התל אביבי שהושפע מלה קורבוזיה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2015- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הלפרין ברחוב גורדון 9 פינת סמטת יל"ג 2, באתר 'חלון אחורי', 11 באוגוסט 2018
- מיכאל יעקובסון, אוצרות נטושים: מקולנוע "שרון" בנתניה עד מפעל ברוטליסטי בנצרת עילית, באתר Xnet, 21 באפריל 2019
- אסתר זנדברג, סם ברקאי: לה קורבוזיה שכנע אותו לנטוש את הסגנון המקומי, באתר הארץ, 20 במרץ 2019