תאופילקטוס סימוקאטס
| לידה |
580 מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
630 (בגיל 50 בערך) |
| מדינה |
האימפריה הביזנטית |
| שפות היצירה |
יוונית עתיקה |
| יצירות בולטות |
Ecumenical history |
  | |
תאופילקטוס סימוקאטס (ביוונית: Θεοφύλακτος Σιμοκάτ(τ)ης; בלטינית: Theophylactus Simocatta; פעל בתחילת המאה ה-7) היה היסטוריוגרף ביזנטי, שנחשב כהיסטוריון האחרון של שלהי העת העתיקה, שכתב בתקופתו של הקיסר הביזנטי הרקליוס (סביב שנת 630) על הקיסר מאוריקיוס (582–602).
מוצאו של תאופילקטוס ממצרים, אולם רצונו להשיג השכלה משפטית הוביל אותו לקונסטנטינופוליס, שם הבחין בו הפטריארך סרגיוס, שנראה שעודד אותו לכתוב היסטוריה שתמשיך את תיאור האימפריה הביזנטית מעלייתו לשלטון של הקיסר מאוריקיוס (582), נקודת הזמן שבה פסק דיווחו של מננדרוס פרוטקטור.[1]
ה"היסטוריה" היא יצירה המחולקת לשמונה ספרים, על שלטונו של הקיסר מאוריקיוס (582–602), שאודות תקופת שלטונו תאופילקטוס סימוקאטס הוא הסמכות הטובה והעתיקה ביותר.[2] על אף שחיבורו הוא בעל מעמד נמוך מזה של חיבורו של פרוקופיוס, וסגנונו הקלאסי המודע לעצמו הוא פומפוזי, הוא מהווה מקור מידע חשוב בנוגע לסלאבים (אנ'), לאווארים ולפרסים של המאה ה-7 ולסופו הטראגי של הקיסר.[2] הוא מזכיר את מלחמתו (אנ') של הרקליוס נגד הפרסים (610–628), אך לא את מלחמתו נגד הערבים (אנ') (תחילת 629), כך שסביר להניח שהוא כתב בסביבות שנת 630. בין מקורותיו הוא השתמש בהיסטוריה של יואנס אפיפניאוס (אנ'), היסטוריון ביזנטי משלהי המאה ה-6. ההיסטוריה כוללת מבוא בצורת דיאלוג בין היסטוריה לפילוסופיה.[2]
בתקופת הרנסאנס תרגם ניקולאוס קופרניקוס פסקאות ביוונית מאת תאופילקטוס לפרוזה לטינית, ותרגומו, שהוקדש לדודו לוקאס וצנרודה (אנ'), יצא לאור בקרקוב בשנת 1509 על ידי יוהאן האלר (אנ'). זה היה הספר היחיד שקופרניקוס הוציא לאור על חשבונו.
תאופילקטוס סימוקאטס היה גם המחבר של "סוגיות במדעי הטבע" (בלטינית: Quaestiones physicae), חיבור על תולדות הטבע,[2] ושל אוסף של 85 חיבורים בצורת איגרות.[2]
בהתייחס למזרח הרחוק, סימוקאטס כתב תיאור מדויק בדרך כלל של איחודה מחדש של סין על ידי הקיסר ון (שלט בשנים 581–604) משושלת סווי, עם כיבושה של שושלת צ'ן (אנ') היריבה בדרום סין, תוך מיקום נכון של אירועים אלו. בתקופת שלטונו של הקיסר הביזנטי מאוריקיוס. סימוקאטס גם סיפק מידע שטחי על הגאוגרפיה של סין (אנ') יחד עם המנהגים והתרבות שלה, כאשר הוא רואה את אוכלוסייתה כ"עובדי אלילים" אך נבונים בממשל. הוא גם סיפר שהשליט נקרא "טאיסון", שמשמעותו הייתה "בן אלוהים", אולי נגזרת מהמילה הסינית Tianzi ("בן השמיים", תואר של קיסר סין) או אפילו שמו של השליט בן זמנו, הקיסר טאידזונג משושלת טאנג.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיבורו ביוונית, 1597.
- חיבורו ביוונית, 1887.
- חיבורו בלטינית
- Theophylact Simocatta, אנציקלופדיה איראניקה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Theophylact Simocatta, אנציקלופדיה איראניקה
- ^ 1 2 3 4 5 Simocatta, Theophylact, המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Henry Yule, Cathay and the Way Thither: Being a Collection of Medieval Notices of China, Vol I: Preliminary Essay on the Intercourse Between China and the Western Nations Previous to the Discovery of the Cape Route, London: Hakluyt Society 1916, pp. 29-30, n. 4