תזמורת

התזמורת הפילהרמונית של חליסקו (מקסיקו)

תזמורת היא הרכב מוזיקלי כֵּלי גדול. התזמורת מחולקת לסקציות שונות, לפי סוגי כלי הנגינה המנגנים בה. השמות תזמורת סימפונית ותזמורת פילהרמונית נרדפים ומשמשים שניהם לתיאור תזמורת קלאסית בגודל מלא, בה שישים נגנים ויותר. מספר הנגנים משתנה בהתאם ליצירות המנוגנות, ועשוי להגיע ליותר ממאה. השם תזמורת סינפונייטה משמש לחלופין להתייחסות לתזמורת סימפונית קטנה ולתזמורת המורכבת רק מכלי קשת. תזמורת קאמרית היא תזמורת קטנה בה מנגן בדרך כלל נגן אחד בכל כלי. סוג נוסף של תזמורת קאמרית משתמש בכלים אותנטיים לביצועים תקופתיים של יצירות מתקופת הרנסאנס או הבארוק. מחוץ למסורת הקלאסית ניתן למצוא סוגים אחרים של תזמורות: תזמורת מארש, המנגנת בצעידה, ובה כלי נשיפה והקשה; תזמורת ביג בנד, המנגנת ג'אז, ובה כלי נשיפה וחטיבת קצב; ותזמורות עממיות שונות, כמו תזמורת כלי מיתר ערבית או תזמורת כלי נשיפה מזרח אירופאית.

היסטוריה

לא ניתן להצביע על הרכב כלי היסטורי כעל התזמורת הראשונה; בקרב העדויות ההיסטוריות לא ניתן למצוא גורם מאחד לכל ההרכבים הגדולים אשר ניגנו בסוף המאה ה-16 ובתחילת המאה ה-17, רק ניתן לסכם שהם אינן אחידים בהרכבם, בהמשכיותם, ובמטרתם.

במאות ה־15 וה־16 באיטליה (תקופת הרנסאנס) החזיקו בני האצולה בחצרותיהם קבוצות נגנים, שתפקידם היה לספק מוזיקה לנשפי ריקודים ואירועים חגיגיים. בראשית המאה ה־17, ככל שהצגות תיאטרון ובעיקר אופרה נעשו לנחלת הקהל הרחב והוצגו בציבור ולא רק בבתי האצולה, התפתח יותר ויותר נוהג כתיבת המוזיקה לקבוצות כֵּליות משולבות, שניתן לכנותם הרכבים פרה-תזמורתיים; מסמכים ועדויות מהתקופה מעידים כי כל קבוצות כלי הנגינה לא ניגנו יחד – קבוצות של כלי נגינה בהרכבים משתנים ניגנו בקטעים שונים, ולרוב יוחדו לתיאור רגשות מסוימים והתרחשויות על הבמה. כלי התזמורת של ימינו התפתחו בהדרגה, חלקם היו שונים בתקופת הבארוק וחלקם לא היו קיימים כלל והתפתחו במהלך המאה ה־18 או שהשתכללו ושינו את היקף צליליהם בהתאם לדרישות המלחינים.

ההרכב הראשון אם כן, שעבד בקביעות וניתן לראות בו את הגרעין של התזמורת ההיסטורית (זו שמבוססת בעיקר על כלי קשת) היה "עשרים-וארבעה הכינורות אשר למלך" אשר הורכב מכלי קשת גבוהים, בינוניים ונמוכים. ההרכב התגבש לצורתו הכמעט קבועה בסביבות השנה 1620 בחצר המלוכה הצרפתית, וניגן באופן קבוע בתחילה בבאלטים, אירועי חצר וחגיגות ציבוריות.

מקור המונח

השם העברי תזמורת מקורו בחידושיו הלשוניים של אליעזר בן יהודה. במקור התכוון בן יהודה בחידושו הלשוני תזמורת חלופה עברית למילה קונצרט אך המילה תזמורת התקבעה לבסוף לתיאור ההרכב המבצע.

השם הלועזי orchestra עבר גלגולים רבים. במקור נועד המונח לתאר את המקום בבמה בו ממוקמים הזמרים והנגנים ביצירות בימתיות בהם הם משתתפים. רק החל מסוף המאה ה-17 החלו להתייחס למילה orchestra במובנה המודרני. המילונים ההיסטוריים "הכירו" במונח במשמעותו המודרנית רק מאמצע המאה ה-18. בהקשר זה ראוי להתייחס למאמר אשר פרסם המלחין והתאורטיקן יוהאנס מאתזון Das neu-eröffnete Orchester בשנת 1713 בהמבורג, בו הוא טוען שיש לכנס את השמות של הרכב נגנים גדול ו"תזמורתי" בקונצרטים, בכנסייה, ובאופרה (לכל הרכב כזה ניתן שם שונה בזמנו) לשם אחד ויחיד – Orquestre.

סוגי תזמורות

תזמורת סימפונית

סדר ישיבה אפשרי בתזמורת סימפונית. מיקום הכינורות השניים שונה מן המקובל

התזמורת הסימפונית (או פילהרמונית) היא התזמורת הנפוצה ביותר בין התזמורות, שבה מיוצגות כל הסקציות במוזיקה והיא הגדולה ביותר מכל התזמורות. תזמורת זאת מכילה עשרות או מאות נגנים ומורכבת בדרך כלל מכלי קשת (כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס), שהם הרוב בתזמורת; כלי נשיפה ממתכת (חצוצרה, קרן יער, טרומבון, טובה), כלי נשיפה מעץ (פיקולו, חליל צד, אבוב, קלרינט ובסון) וכלי הקשה (טימפני, צ'לסטה, פעמונים, מצלתיים וקסילופון). לכל קבוצת כלים נגן ראשון, האחראי לקבוצה כולה ולעיתים אף מתבקש לנגן קטעי סולו ביצירה (למשל, קטע הכינור ב"בנדיקטוס" במיסה סולמניס של בטהובן). הכנר הראשי, ה"קונצרטמייסטר", עומד בראש התזמורת ומסייע למנצח בעבודתו בשעת הצורך. לפעמים אף מצטרפים לתזמורת כלים ייחודיים ליצירה, כמו פסנתר, עוגב או כלי פריטה כמו נבל. בדרך־כלל, הקבוצה הגדולה ביותר בתזמורת היא של הקשתנים, אך יש יצירות שבהן חלקם של כלי הנשיפה גדול כשלהם ולעיתים אף יותר. דוגמה לתזמורת סימפונית היא התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שבה יש כ־100 נגנים.

התזמורות הסימפוניות מנגנות בדרך כלל מוזיקה קלאסית, שיכולה להקיף את כל התקופות, מתקופת הבארוק ועד למוזיקה בת ימינו, בהרכבי כלים משתנים לפי הצורך. יצירות כמו המיסה בסי מינור או מתאוס פסיון של באך דורשות הרכב שונה של כלים מיצירה של מאהלר, למשל, וביצוע יצירה של יוזף היידן דורש הרכב שונה מזה הדרוש ליצירה של סטרווינסקי.

ניצוח

ערך מורחב – ניצוח

את נגינת התזמורת הסימפונית מדריך מנצח, שתמצית תפקידו להורות לנגנים את המפעם והדינמיקה, אך ניצוח על תזמורת כולל הרבה מעבר לכך. מנצח מעולה יכול להפיק מתזמורת בינונית הרבה יותר משיוכל מנצח בינוני להפיק מתזמורת טובה. ה"כימיה" שמנצח יוצר עם התזמורת הכרחית להשגת ביצוע, שאיננו מִתמצה בנגינת הצלילים לפי הכתוב בפרטיטורה.

תזמורת קאמרית

ערך מורחב – תזמורת קאמרית

תזמורת קאמרית היא תזמורת קטנה, המורכבת ממספר מצומצם של כלי קשת, אליהם מתווספים לפעמים כלי נשיפה נבחרים.

תזמורת סינפונייטה

תזמורת סינפונייטה היא תזמורת גדולה מהתזמורת הקאמרית, אך קטנה מתזמורת סימפונית בגודל מלא.

תזמורת צועדת

תזמורת צבאית בטורקיה

תזמורת צועדת מורכבת מכלי נגינה המאפשרים נגינה בעת צעידה, לרוב כלי הקשה וכלי נשיפה. כבר לפני הספירה השתמשו בתזמורות מארש למצעדי כיבוש. כיום נוהגים לנגן מזיקת מצעדים בטקסים ממלכתיים או צבאיים.

תזמורות כלי נגינה ספציפיים

ישנן גם תזמורות המורכבות רק ממספר נגנים המנגנים באותו סוג כלי נגינה, למשל הרכב קאמרי של כלי מיתר או תזמורת כלי נשיפה.

תזמורת בארוק

תזמורת כזו, המורכבת מכלים אותנטיים לתקופה (עתיקים, או העתקים נאמנים למקור), שואפת לשחזר בנאמנות הרבה ביותר האפשרית את הצליל, אליו התכוון המלחין בעת כתיבת היצירה.

ראו גם

• הרכב מוזיקלי

קישורים חיצוניים

• בן שלו, האם התזמורת החליפה את הלהקה ברוק הישראלי, באתר הארץ, 27 במרץ 2014
• תזמורת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)